"לא הדלקתי נר אתמול בלילה", עונה לי דוד (דוכי) כהן בחיוך כשאני שואל אותו איך הוא ציין את היארצייט ה-116, "אבל אני לא אגיד לך שזה לא עבר לי בראש". מה שדוכי דווקא כן עשה, זה להפוך את הקבר המפורסם של הרצל ל"ציון" של צדיק. ולא, הוא אפילו לא טיפה ציני.
"את הר הרצל כולנו מכירים בגלל בית הקברות הצבאי" הוא מספר. "גם אני הגעתי לשם בגללו, אבל לאט לאט התחלתי לזלוג יותר לכיוון חלקת גדולי האומה, ולגולת הכותרת שלה, קבר הרצל".
את פרויקט הגמר שלו ועוד לא מעט עבודות אחרות בבית ספר פרדס לאמנות חזותית, הוא בחר לעשות בנושא שמאוד קרוב לליבו - אנדרטאות וקברים לאומיים. קצת איזוטרי אבל מאוד ממלכתי.
"המצב כיום בציבור שלנו, וגם בציבור הכללי, הוא שהרצל לא מספיק מוערך. נכון, כל ילד יודע שהוא היה חוזה המדינה, אבל הוא גם נתפס כדמות מאוד חילונית, אולי אפילו על גבול המתבוללת. זו תדמית לא מדויקת בלשון המעטה".
"הרצל היה מאוד מחובר למסורת, מספיק לקרוא את ההספדים עליו כדי לראות את זה, גדולי הרבנים הספידו אותו. התוצאה הישירה של זה, שכבר בקום המדינה הציבור רצה חיבור יותר דתי להרצל, מעין צדיק חילוני, שיהיה אפשר לעלות לרגל לקברו. אנחנו רואים את זה במכתבים מהתקופה".
"על הפער הזה, בין המחקר שמציע את קבר הרצל כאנטיתזה חילונית למקומות הקדושים לבין הרצון הטבעי והפשוט של העם בזמנו, אני מנסה לגשר כעת ממרחק של שבעים שנה. זו לא המצאה שלי, זו אלטרנטיבה שהייתה מדוברת בעבר והושתקה".
צחוק בצד, חשוב לדוכי להבהיר שהעניין עם הנר היה בדיחה. "מדובר בעבודת אמנות, רצינית, עם אמירה חשובה בעיניי. אני לא עושה את זה סתם בציניות כדי להתריס, לא תראו אותי מארגן אזכרות המוניות, מדפיס חומרים ומחלק בצמתים. זה לא אני. אבל את האמירה היה חשוב לי להגיד".
דוכי הופך את הקבר ל"ציון"
צוות הר הרצל כנראה קצת פחות התחבר לאמירה, כי הם מיהרו לסלק את המיצג/ה"ציון". מזל שהכל מתועד.
