הרכב מורחב של חמישה שופטי בג"ץ ידון הבוקר (שלישי) בארבע עתירות הנוגעות לקיומם של מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית באקדמיה בישראל.
השופטים, המשנה לנשיאה חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, ענת ברון ויוסף אלרון, ידונו בעתירות, שאחת מהן מבקשת למנוע כליל את קיומם של מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית והאחרות מבקשות דווקא לפתוח את שערי המסלולים גם בפני מי שכיום אינם רשאים על פי הנחיות המל"ג ללמוד בהם.
עמדתה הרשמית של המועצה להשכלה גבוהה, בראשה עומד כיום השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין, אוסרת לימודים בהפרדה מגדרית, ומתירה קיום מספר מסלולים כאלו רק למי שמוגדרים "חרדים" על פי הקריטריונים שקבעה וגם זאת רק לתואר ראשון.
העתירה המבקשת לבטל כליל את המסלולים בהפרדה מגדרית הוגשה על ידי ד"ר יופי תירוש ו-11 מרצים נוספים באקדמיה המזוהים עם השמאל. מנגד ישנן שלוש עתירות, אשר המרכזית שבהן הוגשה על ידי פורום קהלת, המבקשות בשם עקרון החירות לאפשר למוסדות לקיים מסלולים בהפרדה מגדרית גם לתואר שני וגם למי שאיננו מוגדר על ידי המל"ג כ"חרדי", (למשל חוזרות בתשובה או בוגרות מוסדות חרדיים המפוקחים על ידי החמ"ד ומקיימים לימודים לבגרות מלאה)
גורמים המעורים בנושא טוענים כי לתשובה שתושמע מחר בשם השר אלקין והמל"ג, באמצעות מחלקת הבג"צים ישנה חשיבות רבה, וכי תשובה בעייתית עלולה לפגוע אנושות גם במסלולים הקיימים.
ראשית קיים חשש שהעמדה שתוצג לבג"ץ תקבל עקרונית את הטענה שהפרדה מגדרית היא הפלייה ורק תטען שאין מנוס מחריגים מצומצמים מאוד לכלל הזה. הסכמה על העיקרון הזה, תשלול מהמל"ג את הסמכות להרחיב את ההיתרים ללימודים בהפרדה מגדרית. היא גם תכשיר את הדרך לעתירות עתידיות נגד הפרדה מגדרית במוסדות דתיים לאומיים ותיקים כמו המכללות להכשרת מורים ומוסדות אקדמיים דתיים נוספים.
בנוסף קיים חשש שהפרקליטות תתחייב באופן מעשי בפני בג"ץ שלא להרחיב בעתיד את ההיתרים למסלולי לימוד נפרדים.
לטענת הגורמים, ללא התערבות מיידית של השר אלקין עמדות אלו יוצגו בפני בג"ץ, ויגרמו נזק כבד לציבור הדתי והחרדי, ולמגמת שילוב החרדים באקדמיה ובשוק העבודה.