בית הכנסת הארבלים
בית הכנסת הארבליםצילום: הילה בן חמו

אם לא יתחולל נס משפטי או עירוני צפוי בית כנסת 'הארבלים' הירושלמי להיהרס לאחר 84 שנים מאז הוקם בידי עולים מצפון עיראק.

על המאבק להשארתו של בית הכנסת על תילו ועל הנסיבות שהביאו לדרישת הפינוי וההרס מספרת הילה בן חמו, נכדתו של מקים בית הכנסת, רחמים פנחסי ז"ל.

"בית הכנסת הוקם על ידי סבי וחבריו. מדובר במורשת ענפה מאוד של אנשים שהגיעו מתוך אהבת הארץ והתיישבות במאה הקודמת. בית הכנסת הוקם שלב אחרי שלב, אגורה לאגורה, בתוך חצר פנימית כשהיה ברור לכולם שייעדו לו מקום. בחצר הזו גרה משפחת זבורוף שנתנה את השטח לטובת בית הכנסת, הסבא של המשפחה התפלל בבית הכנסת, יש להם גם ספר תורה בבית הכנסת. הנכד ביקש למכור את השטח".

מכאן החלה להתגלגל הפרשה עד לצו הפינוי לקראת הריסה. בן חמו מספרת כי על פי הסיכום עם יזם הנדל"ן שמבקש לבנות במקום נקבע שיהיה עליו לשמור על זכויות המתפללים, מה שלא קורה בפועל. "משפחת זבורוף הורידה לו ממחיר המקום כדי שיגן על הזכויות, אבל הוא עושה הכול כדי לנשל אותנו מהזכויות במקום".

ממשיכה בן חמו ומספרת על בית הכנסת: "התחושה שלנו נוראה בית הכנסת היה מרכז של קדושה. הרב שהוביל את בית הכנסת הוא חכם הרב אברהם ברזני, אביו של משה ברזני עולה הגרדום", היא מספרת ומציינת כי הרב ברזני פנה בשעתו לאותו לוחם שהבריח לכלא רימון בתוך תפוז, הרימון שבו התפוצץ נכדו יחד עם מאיר פיינשטיין, "אותו לוחם הגיע לחכם ברזני במתח אבל הוא חיבק אותו והודה לו על הכנסת הרימון לתא הכלא".

עוד היא מספרת בשם הרב מרדכי אליהו זצ"ל שסיפר כי "בתקופת הבריטים הכריזו על עוצר בית. זה היה בסוכות והרב ברזני ישב בסוכה ושר שירי חג. נפתחה הדלת בבעיטה והבריטים נכנסים, שומעים שירים ולא מצאו אותו. אחר כך הרב פתיא אמר לו שהתקיים בו הפסוק 'כי יצפנני בסכה ביום רעה' אבל שלא יעשה את זה עוד פעם".

ומהימים ההם עוברת בן חמו לימינו אלה: "זה בית כנסת שעמוס באהבת חינם, מחלק סלי מזון לנזקקים מבני השכונה, הבריתות של המשפחה מכנסות אליהן מכל קצוות הארץ".

הדרישה לפינוי שהגיעה לבאי בית הכנסת מ ורה על פינוי המקום עד היום. "ערערנו למחוזי. השופט לא התייחס ורק כתב שהוא מקבל את פסיקת בית משפט השלום. כעת אנחנו מגישים ערעור לבית המשפט העליון", היא מספרת ומוסיפה: "בעירייה אנשים טובים מבטיחים לנו שיעזרו לנו, אומרים שמדובר במקום וותיק עם מורשת. זה לא מבנה מבטון שאפשר להרוס, יש בו רוח, נשמה, חזון, מורשת וערכים של אנשים צנועים שלא מחפשים פרסום וכל תקוותם היא רק להתפלל במקום הזה".

"המקום היה מרכז לעשייה ברוכה ולאהבה. זה לא רק בניין שאפשר להרוס עם דחפור. יש כאן הרבה רוח. זה מקום חי עם שיעורים שמתקיימים בתוך בית הכנסת", שבה ואומרת בן חמו ומציינת כי בבית הכנסת ניתן למצוא איחוד של עדות ומגזרים שמתכנסים לתפילה יחד. "מגוון של כל עמך בית ישראל. יש כאן את אמירת ערבות ההדדית בעיקר בתקופה הזו".

"מעולם לא זכורות לי מתיחויות סביב בית הכנסת, אבל עכשיו אנחנו במלחמה. אנחנו יודעים שהעירייה תעמוד לטובתנו ולא תאפשר למקום היפהפה הזה להיהרס. כאן הייתה הברית של אבא שלי לפני שמונים שנה, גם בר המצווה והחתונה שלו היו שם, וכך גם של הבן שלי ושל האחיינים שלי. אני בטוחה שגם הבן שלי יחגוג שם גם את בר המצווה שלו וזכות הצדיקים הללו תעמוד לנו".

פנים בית הכנסת
פנים בית הכנסתצילום: הילה בן חמו