פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סוכנות החלל הישראלית, מתייחס בראיון לערוץ 7 לשיגורה של חללית המחקר הערבית הראשונה, התקווה, שיצאה לדרך השבוע. החללית של איחוד האמירויות יצאה לדרכה מיפן בדרכה למאדים.
על חשיבות האירוע עבור העולם כולו ולא רק עבור איחוד האמירויות אומר פרופ' בן ישראל: "מחקר החלל תמיד מקדם את האנושות. יש רואי שחורות שחושבים שיום אחד נכלה את כל משאבים על כדור הארץ והיערות ייעלמו ולא יהיה מנוס ממעבר לכוכבים אחרים. גם אם לא מקבלים את התפיסה הקיצונית הזו המחקר עצמו מקדם את הידע שלנו ואת הטכנולוגיה כי החלל הוא סביבה מאוד קשה וכל דבר שקל לעשות בכדור הארץ קשה הרבה יותר לעשות בחלל, במקום בו הגרביטציה היא אפס או שליש".
ואם אנחנו שואלים את עצמנו מדוע בכלל אמור להעסיק אותנו חקר מקומות בהם אין גרביטציה, משיב בן ישראל ומשווה את הדבר להבנת תורת הקוונטים. "למעשה כמעט כל מה שאנחנו משתמשים בהם מתבססים על טכנולוגיות שפותחו לאחר שהבנו את תורת הקוונטים, שבתחילתה לא היה לה כל שימוש מעשי חוץ מתחושת המדענים שהעולם בנוי בצורה מעט אחרת מכפי שאנחנו מבינים. היום אנחנו בונים לייזרים, מדפסות ועוד. כל אלה ללא תורת הקוונטים לא היו מתבצעים. אם אתה יודע איך העולם בנוי ואיך הוא עבוד אתה יכול לנצל את זה לבניית טכנולוגיה ומכונות, בין השאר גם למטרות בריאות".
ובחזרה לחללית האמירויות העושה דרכה לכיוון המאדים. למה דווקא לשם? "מדובר בשילוב של כמה דברים. למערכת השמש יש פלנטות, כוכבי לכת, ורק באחת, המאדים, יש תנאים דומים לכדור הארץ. אמנם קר שם אימים כי הטמפרטורה שם בדרך כלל היא מאה מעלות מתחת לאפס ובשי הקיץ עשר מעלות מעל האפס, אבל אלו תנאים בתחום שבטכנולוגיה שלנו נוכל להתגבר עליהם. בכוכבים אחרים אין אפשרות לחשוב על כך. לדוגמא בוונוס האטמוספרה רעילה".
"מאדים קרוב יחסית. החללית ששוגרה השבוע שוגרה ביום שבו לפני 51 שנים נחת האדם על הירח. היא תיסע כשבעה חודשים עד שהיא תגיע וגם המרחק הזה הוא יתרון. שאר הכוכבים רחוקים יותר. אפשר לחיות שם גם אם זה לא פשוט. יש שאלות כמו איך לאכול שם ומה. יש שם מים בקטבים והימצאות המים אומרת שעם הידע שלנו הכימי מדעי שלנו בתורת הקוונטים נדע לייצר חמצן שהוא מרכיב חיוני, ונוכל לייצר מימן כדי לייצר דלק שיאפשר לנו לחזור לכדור הארץ. כתוצאה מכל השיקולים האלה הכריזה נאס"א שהיעד הגדול הבא הוא מאדים, וגם ישראל בתמונה ברכיבים ומערכות שונות".
מוסיף פרופ' בן ישראל ומספר כי נציגות ישראלית למעשה כבר קיימת כעת על המאדים: "על המאדים כבר נמצא רכב רובר 'קוריוסיטי' ובו מכשיר מדידה של הרכב הסלעים על המאדים, כדי לתכנן את הנחיתה המאוישת. בתוך המכשיר המודד הזה יש תת מערכת שהיא תוצרת קיבוץ עין חרוד וזה כבר כעת נוסע על המאדים".
"אנחנו נשתתף במיזמים לפי גודלנו ויכולתנו", אומר בן ישראל וכשהוא מתבקש להעריך מתי אדם ינחת על המאדים הוא מסביר את השלבים עד לנחיתה:
"התכנית האמריקאית מחולקת לשלבים כאשר השלב הראשון הוא די קרוב, כחמש שנים. כדי להגיע למאדים ולבנות שם עם חומרים לבניה וכדי שיהיה לך אוכל בחקלאות שצריך לפתח, וגם כאן יש יוזמות כולל ישראלית כמו חברת 'אלף פארם' שמדפיסה מזון ומה שצריך זה רק לקחת את המולקולות המתאימות לשם כך. השלב הראשון הוא הקמת תחנת ביניים בירח. לפי התכנית האמריקאית זה יקרה בעוד חמש שנים. כמו שיש תחנת חלל שנעה סביב כדור הארץ, כך תיבנה תחנת חלל שתהיה הגשר למאדים. היא תסתובב סביב הירח וממנה ירדו אנשים לירח ויבנו על הירח תשתיות כדי שנוכל לעבור מהירח למאדים. נצבור שם במשך 5-10 שנים את מה שנצרך למעבר למאדים. רוב מדינות העולם החליטו להצטרף לפרויקט הזה וגם ישראל נמצאת, בהתאם למידות שלה".
ומה הלאה? האם האנושות כבר מציצה קדימה אל מעבר למאדים? פרופ' בן ישראל משיב בחיוב אך מציין כי עיקר המבט הלאה ממוקד בהיבט המחקרי. "הצעד הטבעי הבא אחרי המאדים הוא כוכב נוגה שהוא קשה יותר, התנאים בו לא מאפשרים חיים לביולוגיה האנושית, אבל בינתיים חוקרים לקראת הצעד הבא. החללית שאיחוד האמירויות שיגר נועדה להקיף את מאדים ולשלוח מידע לקראת המתוכנן בהמשך. בינתיים בנודה אנחנו בשלב הזה בלבד, בלי תכניות מעשיות".