נחל האסי, נחל עמל, עובר במרכז קיבוץ ניר דוד שבחר לסגור אותו למבקרים שאינם חברי קיבוץ. בחודשים האחרונים מתחזק המאבק לפתיחת המקום למטיילים. קבוצת הפייסבוק של מטה המאבק מתקרבת למצטרף ה-10,000.
מוביל מחאת משחררים את האסי, מרום פרג'י, קובע כי "מדובר במשאב טבע ששייך לכלל הציבור והעם", וככזה לא יתכן שהגישה אליו תיחסם. "אלה מים של כולם. אנחנו גרים בבית שאן השכנה ומרגישים שממדרים אותנו. בכל פעם השער הצהוב נסגר ושכירי חרב ממדרים אותנו".
פרג'י מדגיש בדבריו כי "זה לא בית שאן נגד הקיבוץ ולא מזרחיים נגד אשכנזים, אלא מאבק של כלל הארץ. לא ניתן לקיבוץ או אגודה שיתופית למנוע גישה מעם ישראל. הלב כואב".
על דבריו אלה שאלנו את פרג'י אם לקיבוץ לא עומדת הזכות למנוע גישה מנחל שסביבו טופחו דשאים וטופלו עצים, האם הקיבוץ צריך לקבל מצב בו מטיילים מגיעים על ציידניותיהם רמקוליהם ומנגליהם והופכים את הקיבוץ כולו לאתר טיולים ולמסעדה?
"אנחנו לא רוצים להרוס שגרת חיים טובה לאף אחד. רוצים איזון בין מתן אפשרות ליהנות ממשאב טבע לבין האפשרות של הקיבוץ לחיות חיים טובים ללא נזק, אבל לפני כמה שנים היה מאבק של בית שאן מול הקיבוץ. הקיבוץ הגיע לבית משפט ובשנת 2016 נעשה הסכם מחוץ לבית המשפט שהקיבוץ יפתח את הצד המזרחי לטובת כלל הציבור. הקיבוץ לא מקיים את ההסכם הכתוב והחתום, שאמנם אין לו תוקף משפטי אבל הוא חתום גם על ידי הקיבוץ. סוכמו דברים אבל הקיבוץ לא עומד בהסכם. אני רוצה שיחיו ברמת חיים גבוה אבל יש כאן עוול של שבעים שנה שצריך לתקן אותו".
ובכל זאת, האם מאחר והנחל עובר בלב הקיבוץ אין מקום להבין את התושבים שאינם רוצים למצוא את עצמם מנהלים את חייהם בתוך אתר תיירות? האם המקרה הזה אינו שונה ממקרים בהם בשולי הקיבוץ יש נחל? פרג'י משיב ומזכיר את ההיסטוריה המקומית:
"הקיבוץ התחיל מגדה אחת ולאחר שנים הקיבוץ עבר לגדה השניה ובהמשך בנה בתים לאורך כל הגדה המזרחית. בהסכם נאמר שהקיבוץ יפתח את הצד המזרחי ולא רק שהקיבוץ אל עמד בהסכם, אלא שהוא גם מפתח בתים על שפת הנחל. אני לא רוצה להרוס להם את הקיבוץ ויש הרבה פתרונות. אפשר להביא חברת אבטחה עם פקח שיאכוף את החוק, אפשר לבקש תשלום סמלי שיגרום לכך שלא תהיה צפיפות. יש פתרונות ואפשר להגיע לאיזון ושלווה".
פרג'י מספר על המאבק שביום שישי הוביל לסגירתו של הקיבוץ. "יש כאן משאב טבע של כל הציבור בישראל הקיבוץ משתלט בעבריינות. ביום שישי האחרון סגרו את כל השערים, הוציאו חבר'ה מהשער האחורי, סגרו את כל השערים. בסוף הקיבוץ הכניס רכבים מכיוון הסחנה. נעשה פה עוול של שבעים שנה. הם קובעים את סדר היום על הנחל. יש גבול. רוצים להחזיר את הצדק לעמק. ביום שישי הקיבוץ היה בסוג של מצור. כאב לי על זה שיש אנשים שנפגעים אבל אנחנו רוצים להגיע לאיזון".
בדבריו מדגיש פרג'י כי בניגוד לקיבוצים אחרים המאפשרים כניסה רגלית למבקרים לאחר השארת כלי הרכב מחוץ לשערי הקיבות, בניר דוד גם כניסה רגלית נאסרת. "הביאו חברת הבטחה, בריונים עומדים בשער ולא נותנים רשות להגיע לנחל".
לבד מהקמפיין הציבורי שאותו מקדמים פרג'י ואנשיו הוגשה גם תביעה נגד הקיבוץ בגובה של 36 מיליון שקלים, וזאת בהתאם לאומדן משפטי של בא כוחם. בנוסף צפוי להתקיים בקרוב כנס בו ישתתפו מאות מרחבי הארץ בהשתתפות חברי כנסת ואישי ציבור. "נעשה פה עוול ולא ניתן לעוול הזה להמשיך".
מקיבוץ ניר דוד נמסר בתגובה:
"כל בר דעת מבין שלא ניתן לקיים ישוב ושגרת חיים בתוך פארק ציבורי, בלי סידורי חניה, שירותים, שירותי ניקיון ואכיפה. איך למשל יוציאו מהקיבוץ מי שיחליט להשאר לישון על שפת הנחל, ישתכר יפול חלילה למים ויטבע? מי יהיה אחראי, מרום פרג'י? האם מישהו מוכן שיעשו לו מנגל בגינה? או לא עלינו את צרכיו? איזה פתרון מעשי מציעים המפגינים?
חשוב לדעת כי ניר דוד לא גזל דבר מאיש, מייסדיו גאלו את הקרקע בכספי הורים של אחת המייסדות. הקיבוץ הוא ראשון הישובים בעמק וראשון לישובי חומה ומגדל נוסד ב-1936 הגדה הצפונית, ב 1946 כשהגיעו 140 ניצולי שואה מאירופה ולא היה מקום לבנות בגלל כביש עפולה בית שאן עברו לגדה הדרומית, וכך הישוב התפתח על שתי הגדות עשרות שנים באישור המדינה כחוק.
לקיבוץ הסכם חכירה לדורות ותב"ע מאושרת והכל נעשה לפי חוק. יתרה מכך, גם גן השלושה היה חלק משטחי הקיבוץ ונמסר למדינה ללא תמורה לרווחת הציבור. בעמק יש מעיינות רבים הפתוחים לציבור. לסיום, לפני 4 שנים הושג הסכם פשרה בבית המשפט, בניגוד לנטען, ניר דוד עמד בכל מה שהתחייב לו והנושא מקודם בוועדה המחוזית. אין מחלוקת כי צריך להגיע לפשרה והסדרים, אבל הדרך בה פרג'י וחבריו משמיצים ומסיתים נגד הקיבוץ תקופה ארוכה עם ביטויים בלתי נסבלים והכל שמור ומוקלט, אינה דרך להידברות ופשרה".