מנייני 'קפסולה' בכותל המערבי
מנייני 'קפסולה' בכותל המערביצילום: הקרן למורשת הכותל המערבי

העולם היהודי מציין החל מהערב (רביעי) את צום תשעה באב תחת מגבלות הקורונה.

בכותל המערבי, שבו בדרך כלל משתתפים רבבות בקריאת מגילת איכה ואמירת קינות יתפללו הפעם ב'קפסולות' קטנות, כך שבכל שטח הכותל ישהו עד 50 קבוצות בנות 20 מתפללים ובסך הכלל אלף מתפללים.

צום תשעה באב הוא לזכר חורבן שני בתי המקדש, הראשון והשני ועל מאורעות קשים אחרים שארעו לעם ישראל.

ביום זה אירעו צרות רבות לעם ישראל במשך הדורות, ביניהן חורבן העיר ביתר שהייתה מהערים הגדולות בארץ בימים שאחרי החורבן. וכן ביום זה אירע המאורע של גירוש יהודי ספרד.

בשל הצרה הגדולה של חורבן המקדש חמור צום תשעה באב יותר מכל הצומות האחרים בכך שהוא אסור בכל חמשת העינויים כיום הכיפורים: איסור אכילה ושתייה, איסור רחיצה, איסור סיכה (בשמים), איסור נעילת הסנדל ואיסור תשמיש המיטה.

בצום תשעה באב נוהג כל עם ישראל לגבי חורבן המקדש כאבלים על קרוב שמת, ולכן אפילו לימוד תורה נאסר לבד מדברים הקשורים לצום תשעה באב, כנבואות הפורענות שבספר ירמיהו, מגילת איכה, לימוד אגדות החורבן שבמסכת גיטין, לימוד הלכות אבלות שבפרק שלישי במועד קטן, וכן לימוד דברי מוסר וכיבושין המעוררים לתשובה. כמו כן אין יושבים על כיסא וספסל עד צהרי היום.

במקומות רבים גם נוהגים שלא להניח תפילין בבוקר, ורק במנחה אחרי חצות מניחים. הערב יקראו את מגילת איכה ובה קינת ירמיהו הנביא על חורבן המקדש והצרות של שארית הפליטה. הנביא מתאר את בית המקדש בירושלים כ'עטרת ראשנו' וזועק 'נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו'.

אחר קריאת איכה אומרים קינות, הקינות נאמרות לפי הנוסחים של כל העדות, אשכנזים, ספרדים, תימנים ועוד. עיקר תקנת הצום ובפרט צום תשעה באב נועד כדי לעורר את הלבבות לתשובה, ולזכור ש'מפני חטאינו גלינו מארצנו', ועל ידי תיקון החטאים שהם שורש סיבת החורבן להביא לבניין המקדש מחדש.

לעמוד מיוחד באתר הישיבה לצום תשעה באב לחצו כאן

צוות ההסברה החרדי של משרד הבריאות חיבר קובץ שאלות ותשובות, בהתייעצות עם רבנים, הכולל הקלות הלכתיות מסוימות לחולים ולציבור הרחב. בין היתר נכתב כי בגלל המגפה מותר לשטוף ידיים במים ובסבון כדי לשמור על היגיינה ולמנוע את הפצת הנגיף.

על רקע ההקלות בצום הקשורות למשבר הקורונה התגלה גם ויכוח בין הרבנים הראשיים. הרב הראשי דוד לאו קבע כי אדם שחלה בקורונה והחלים, אך חש חולשה, לא יצום.

לעומתו, הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף הנוהג בדרך כלל להקל בפסיקותיו, החמיר ופסק כי חולה שאינו סובל כלל מתסמינים יצום, אלא אם קיבל הוראה אחרת מרופא.

זמני כניסת הצום: בירושלים בשעה 19:42, יציאת הצום: 20:06,

תל אביב: 19:40, יציאת הצום: 20:09,

חיפה: כניסה: 19:40, יציאת הצום: 20:10,

באר שבע: 19:38, יציאת הצום: 20:07,

בטבריה: 19:38, יציאת הצום: 20:07,

בצפת: 19:44, יציאת הצום: 20:07,

באילת 19:34, יציאת הצום: 20:02.