בחודש יולי 2020 פורסם פסק דין תקדימי של בית הדין הארצי לעבודה, הקובע שיש להטיל גם על המשתמש/מזמין השירות של עובד כוח אדם את החובה לערוך שימוע לעובד, וזאת בטרם קבלת החלטה בעלת השלכות מהותיות על זכויותיו, לדוגמה - הרעת תנאי העובד או הפסקת הצבתו אצל המשתמש.
משתמש שבחצריו מועסק עובד קבלן הוא מעסיק משותף בנוגע לזכות השימוע
מה נקבע בהלכת בית הדין הארצי לעבודה? בדקנו עם עורך דין רועי סבג, המתמחה בדיני עבודה ובקיא בזכויות עובדים. האמור בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי וכדאי להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה באשר לצעדים שבהם כדאי לנקוט.
בית הדין הארצי לעבודה דן לאחרונה בערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה, במסגרתו נתקבלה תביעת עובד לפיצוי ממעסיקו (קבלן שירותים) וכן מחברת החשמל (מזמינת השירות) ביחד ולחוד בסך 30,000 ₪ בגין היעדר שימוע. באותו מקרה, קבלן השירותים הודיע לעובד כי עקב הנחייה מצד חברת חשמל לא ניתן יהיה להמשיך בהצבתו באתר המשתמש.
עיקר הדיון בבית הדין הארצי נסוב סביב השאלה, האם יש מקום להכיר במשתמש שבחצרו מועסק עובד כוח האדם או עובד קבלן השירות כמעסיק במשותף, וזאת לעניין החובה לערוך שימוע בעת קבלת החלטה שיש לה השלכה על זכויותיו של עובד הקבלן, ובמיוחד עת המשתמש מחליט להפסיק את הצבתו של העובד בחצריו.
במסגרת פסק הדין עמד בית הדין הארצי על תכלית זכות הטיעון, וציין כי השימוע נועד להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית ומושכלת תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה, ועל רקע זה בחן את השאלה - האם יש לראות במשתמש שבחצריו מועסק עובד קבלן כוח האדם או עובד קבלן השירות - כמעסיק במשותף - לענין זכות הטיעון של העובד.
בית הדין הארצי לעבודה פסק כי נוכח מהותה ותכליתה של זכות הטיעון של העובד, שמולה עומדת חובת עריכת השימוע, יש להטיל גם על המשתמש (מזמין השירות) את החובה לערוך שימוע לעובד קבלן, וזאת טרם קבלת החלטה שיש לה השלכה מהותית על זכויותיו על ידי המשתמש, ובמיוחד החלטה להפסיק את הצבת עובד הקבלן בחצר המשתמש. בית הדין הוסיף כי ממהות זכות השימוע ותכליתה מתחייבת המסקנה כי יש להטיל על המשתמש חובה לערוך שימוע לעובד הקבלן, כיוון שבהיעדר חובה שכזו זכות הטיעון של עובד הקבלן נפגעת ולעתים אף מתאיינת לחלוטין. קביעה כי המשתמש רשאי להודיע לקבלן על סיום הצבתו של עובד הקבלן בחצריו ללא הנמקה וללא הסבר, גם אם רשות זו נקבעה בהסכם ההתקשרות מהווה פגיעה בכבודו של עובד הקבלן.
בית הדין ציין במאמר מוסגר כי נראה שהדרך הנכונה היא שהשימוע ייערך במשותף על ידי המשתמש והקבלן. בית הדין הוסיף כי על הקבלן המעסיק לסייע לעובד כוח האדם למצות את זכות הטיעון מול המשתמש, וכן לערוך שימוע בהיבטים הרלוונטיים למערכת יחסי העבודה בינו לבין העובד, כגון הצבה במקום עבודה חלופי.
יחד עם זאת, בית הדין הבהיר בהכרעתו כי אין בהטלת חובה על המשתמש לערוך שימוע משום קביעה כי המשתמש הוא מעסיק במשותף של עובד הקבלן לכל דבר ועניין או אחראי גם לזכויותיו האחרות של עובד הקבלן. שכן מדובר בעניין שייקבע בכל מקרה לגופו על יסוד התשתית העובדתית הקונקרטית והמבחנים שנקבעו בפסיקה.
מעסיק משותף לעניין זכות השימוע בלבד
משמעות הטלת החובה כאמור היא שרואים במשתמש כמעסיק במשותף של העובד לעניין זכות הטיעון בלבד, וזאת גם באותם מקרים שבהם נקבע כי לא התקיימו יחסי עבודה בינו לבין עובד הקבלן.
היקפה של חובת השימוע המוטלת על המשתמש תלויה במכלול נסיבות המקרה, ובין היתר - תפקידו של עובד הקבלן, משך הצבתו של עובד הקבלן בחצרי המשתמש, הסיבות לסיום הצבתו אצל המשתמש והשלכותיהן, והאפשרות כי נוכח סיום ההצבה גם יסיים עובד הקבלן את עבודתו. בכל מקרה, עובד הקבלן זכאי לקבל הסבר להחלטתו של המשתמש, ולהגיב לה.
על כן, ככל שמשתמש מעוניין להפסיק את הצבתו של עובד קבלן המועסק בחצרו או לשנות את תפקידו, עליו לזמן את העובד לשיחת שימוע כדין, וזאת על אף שאינו מעסיקו בפועל. שיחת השימוע תיערך במשותף עם המעסיק בפועל (חברת כוח אדם או חברת שירותים). במסגרת שיחת השימוע יציג מזמין השירות בפני העובד את כל הטענות בעניינו ויאפשר לו לשטוח את תגובתו.
האם הלכת בית הדין הארצי לעבודה חלה באופן רטרואקטיבי?
בית המשפט העליון פסק בעבר, כי ככלל הלכה שיפוטית חדשה תחול גם על הליכים התלויים ועומדים באותו עניין בערכאות השיפוט ולא רק בבחינת "מכאן ואילך".
רועי סבג, עורך דין דיני עבודה בחיפה – בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה ובעל ניסיון בייצוג עובדים וניהול הליכים מורכבים בבתי הדין לעבודה.
האמור בכתבה זו אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי מעורך דין דיני עבודה. עורך דין רועי סבג לא ייצג בתיק והמידע בכתבה נכתב לידיעה כללית בלבד.