ח"כ אופיר סופר
ח"כ אופיר סופרצילום: חזקי ברוך

ועדה חדשה הוקמה בכנסת, ועדת משנה לטיפול בהלומי קרב ונפגעי פוסט טראומה. בראש הוועדה יעמוד חבר הכנסת אופיר סופר (ימינה) עמו שוחחנו על היעדים שהוא מציב לעצמו בתפקיד ועל מה שהוביל אותו לקחת על עצמו את התפקיד.

"מדובר בסוגיה מאוד משמעותית עבור מספר לא מבוטל של לוחמים שחוו מבצעים ומערכות ונשארים עם זה וחוזרים עם זה הביתה לחיים האזרחיים. רבים מהם לא מודעים לכך ואם הם היו מגיעים לטיפול מצבם היה הרבה יותר טוב, ואלה שכן מקבלים טיפול חלקם לא מקבלים את הכתף החמה והחיבוק שהם צריכים ממשרד הביטחון. זו אחריות שלנו כמפקדים וכמערכת ביטחון לסייע בשיקום של אותם לוחמים".

כשהוא מתבקש לשים את האצבע על הצורך המרכזי של הלומי הקרב אומר חבר הכנסת סופר: "הדבר החשוב ביותר הוא טיפול שהוא לא סיפור כלכלי גדול. זה יכול להעמיד רבים מהם על הרגלים ולהשיב אותם למעגל התעסוקה ולחיי משפחה נורמאליים. המשפחה היא נפגעת עיקרית".

"המדינה תרוויח מכך שהם יחזרו למעגל העבודה ויהפכו לפרודוקטיביים. בנוסף, יש דברים נלווים, כמו עצם ההכרה בהיותם נכים, אבל הסיפור העיקרי הוא החזרתם למעגל החיים", אומר סופר שמציין כי אחת הבעיות היא הקושי לאמוד את מספרם של הלומי הקרב. "לקח לעולם הרבה זמן להבין שהבעיה הזו קיימת. משפחות של נפגעים רבים ממלחמת יום כיפור התפרקו פיזית או נפשית כי לא היו מודעים למה שעובר עליהם ואף אחד לא סייע להם. התחושה היא שמבוגרי 'צוק איתן' יש לא מעט שטיפול מוקדם ייטיב איתם".

"המקרים הקשים, שמספרם פחות, הם מקרים שקורעים את הלב, מצוקת אב שמטפל בילד כמו תינוק, מצוקה של אישה שבעלה חזר מצוק איתן והוא לא חוזר לעבודה ולא מסייע בבית והופך לנטל. במקרים הכואבים מאוד האלה צריך להיכנס בצורה מעמיקה. עצוב שהרבה פעמים מדובר באנשים עם אפס תפקוד והסיוע שמקבלים הוא סיוע מינימאלי. אני לא בטוח שהם ברי שיקום מלא, אבל בוודאי אפשר לסייע להם ולשלב אותם במעגל העבודה גם אם לא ישוקמו במאה אחוזים".

עוד מעלה חבר הכנסת סופר את סוגיית חוסר האמון שנוצרה בין הנפגעים לבין אגף השיקום במשרד הביטחון. "מדברים הרבה על רה-ארגון באגף השיקום, אבל לאף אחד אין אומץ לגעת בזה כמו שצריך. זה לא סיפור של כסף. מדובר בפציעה שקופה. כשמישהו חלילה ללא יד או רגל רואים את זה. משום מה נוצרה תופעה לא חיובית בממשק שבין הלוחמים לענף השיקום של חוסר אמון, תחושה שאנשים יכולים לרמות ולשקר, אבל גם אם יש אחוז קטן מאוד שיעשה את זה, הרוב המוחלט יצאו לקרב כלוחמים, חוו אירועים קשים והיו מעדיפים לוותר על התואר ולא לסבול מפוסט טראומה. לא יכול להיות שכשבאים לבחון מה איתם בודקים מה היה איתם מכיתה א' ומבקשים חוות דעת מבית הספר ומחטיבת הביניים. יש כאן בעיה שצריך לומר בה את האמת. הלוחמים צריכים לקבל מסלול ירוק שלא יותיר את ההורים ואת האישה להתמודד עם סוגיית השיקום ושהמדינה תיקח עליה אחריות".