גם מי שלא היה בגירוש יזכור בוודאי את השלט המובהק שהיה תלוי על גג בית הכנסת בכפר דרום, "כי לא ייטוש ה' עמו, ונחלתו לא יעזוב".
כעת הפך השלט לאלמנט אחר בסרטון גרפיטי שהכינה גיתית ליבמן, אמנית גרפיטי ובעלת העסק "נעים להקיר - ציורי קיר".
ליבמן: "כבר חודש שמדגדג לי ליצור משהו של הגוש, ואז נפתחה קבוצה בפייסבוק עם סיפורים מהגוש, מה שגרם לי להיפתח ולבטא את הפצע הגדול הזה שבי, שלא נפתח כבר 15 שנה", היא מספרת.
לליבמן, תושבת יצהר ואם לחמישה, יש קשר ישיר אל השלט ההיסטורי הזה של כפר דרום: לפני כ-15 שנה היא שימשה כקומונרית בכפר דרום, והיא עצמה רתמה את החניכים להכין אותו. ליבמן: "זו הייתה תקופה מטורפת, כי ההורים נשאו אליי עיניים כקומונרית כדי שארכז ואפעיל את הנוער, למרות שגם אני עברתי משהו. בסוף, כחודש לפני הגירוש, פשוט לקחתי את הנוער לפעילות והכנו את השלט הזה", היא נזכרת. "בתחילה נתלה השלט על הגשר, ורק לפני הגירוש הוא הועבר לגג בית הכנסת בכפר והפך לסמל", היא אומרת.
על קורותיה בזמן הגירוש מספרת ליבמן, "זו הייתה תקופה מטורפת כאמור, אבל אז הכל נגמר בבום. הייתי עם אנשי הכפר עוד חודש במלון, אבל אז נגמרה השנה". למרות זאת, "עדיין כפר דרום הוא הבית, לב ענק של שליחות וחיים. מקום שאנשים חיים בו אמונה, אהבה ופשטות".
עם התחושות האלו יצרה ליבמן סרטון גרפיטי בן 4 תמונות, על רקע שירו של חנן בן-ארי "אמא אם הייתי יכול". ליבמן: "זו סגירת מעגל, כי בעצם לא עסקתי בטראומה של הגוש כבר 15 שנה, אבל דווקא דרך הגרפיטי, הנעשה בטכניקה מאד פשוטה, יכולתי ליצור ולבטא את התחושות שלי", היא אומרת.
בסרטון, המורכב מ-4 תמונות המתארות את הגוש על נופיו, מצוי לבסוף גם בית הכנסת בכפר דרום, עם השלט שהכינה. "הכנתי שבלונה של בית הכנסת עם תווים עליו, כדי לסמל את התפילות הבוקעות ממנו. לידו ציירתי את עץ הפיקוס, שגם הוא סמל מובהק של כפר דרום, וכתבתי "עוד נשוב", כמו מילות השיר שברקע", היא אומרת.
לדבריה, אנשי כפר דרום התרגשו מאד כשראו את הסרטון שיצרה, ואפילו "מישהי הודתה לי מאד על כך שהצלחתי להביע את הכאב של הגירוש, ואת הכמיהה לחזור לשם דווקא ע"י הגרפיטי הזה, הנעשה בטכניקה פשוטה מאד", אמרה.
