הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ יוסף ג'בארין, דנה אתמול (רביעי) במקרי התעללות בפעוטות בגנים ובמסגרות לגיל הרך.
לדיון הוזמנו הורים לפעוטות אשר היו קורבנות להתעללות. ח''כ ג'בארין אמר "צר לנו שאנו נאלצים לשוב ולקיים דיונים במקרים קשים אלה. בלתי מתקבל על הדעת החיבור בין המילה פעוט לביטוי קורבן אלימות. לכולנו יש ילדים, אחים, אהובים – אני עצמי אב לילדה בת 5 - והתחושה הקשה היא שלאף אחד אין ביטחון שזה לא יקרה לו".
ח"כ קארין אלהרר מסיעת יש עתיד אמרה בדיון: "יש לי ממש תחושת דה ז'ה וו. אנחנו שוב מתכנסים לדיון שבו נשמע ונבכה עם עוד מקרה של התעללות, הפעם המקרה המאוד קשה שנחשף ברמלה, ואנחנו יודעים שזה רק קצה קצהו של הקרחון.
"כל מקרה הוא יותר מדי וכל מקרה אנו אומרים שזה ודאי יהיה האחרון. לצד פעוטונים עם צוות מעולה, אנו מגלים, לצערנו, עוד ועוד מקרים בהם אנשים מפקידים את היקר להם מכל בידי אנשים שמבצעים בהם מעשי אימה של ממש".
לדברי אלהרר, ''פעוטונים חייבים להיות באחריות משרד החינוך, באופן קבוע, כדי שהכל יפעל מתוך נקודת ראייה חינוכית, לא של בייביסיטר בזמן שההורים עובדים, תחת אגף שמועבר בין משרדי ממשלה לפי צרכים פוליטיים".
היא הזכירה: "חוקקנו פה את חוק הפיקוח ואתך חוק המצלמות ב-2018, ונתנו שנה שלמה לממשלה להביא את התקנות בכדי להפעיל אותם, וזה עדיין לא קרה. זו תעודת עניות של ממש, כמו גם היעדר הענישה המרתיעה במקרים שמתגלים. צריך להתמודד עם זה כמו מכת מדינה, והגשתי הצעת חוק ויש עוד הצעות אחרות, לקבוע רף מינימום ורף מקסימום גבוהים יותר, ולכוון לשם. עד שלא ניתן את הכלים לעצור את זה, נחזור לדיונים פה, ונבכה יחד עם כל מקרה. הגיע הזמן לעשות לזה סוף".
ח"כ אופיר כץ מהליכוד: "מונח לפניכם דוח של מרכז המחקר והמידע שאני ביקשתי, בכדי לקבל נתונים על היקף התופעה. הנתון המעניין הוא שבגילאי 0-3 יש פחות פתיחת תיקים וכתבי אישום, ומה שברור הוא שאין פה מיעוט מקרים אלא שהם עוד לא בגיל שיודעים לדווח. אין להם את היכולת להעביר את מה שהם עוברים, וזה רק מתסכל יותר שהם חווים זאת ואנו לא יודעים.
"קשה לראות את ההורים שחיים עם הרגשה ששלחו את ילדיהם לגיהינום, ולכן אנו צריכים לעשות כל מה שאפשר לצמצם ולהפסיק את האירועים האלה. יש לי הצעת חוק בנושא של עונש המינימום ואני מתכוון להיאבק עליה", אמר כץ.
ח"כ סונדוס סלאח מהרשימה המשותפת: "אתחיל בגילוי נאות – אני בעלת מעון יום, וככזו אני יכולה להעיד שיש חוסר בכל הקשור ליכולת לזהות מי מתאים ומי לא מתאים לעבודה עם פעוטות. אין דרישות הכשרה, אין יכולת לאתר עם יש עבר נפשי או פלילי. המעונות לא צריכים להיות מקום של אלימות, הם צריכים להיות מבחינת החברה מקום בו ניתן לאתר או לזהות מקרי אלימות בבית, אבל זה דורש הכשרה מתאימה. עוד לפני ההחמרה בענישה, צריך לטפל בהכשרה, בכדי לשים סוף לתופעה המדאיגה הזו".
בדיון השתתפו גם הורים לילדים מהפעוטון ברמלה אשר מקרי ההתעללות בו נחשפו לפני 8 ימים. אחד האבות נשאל כיצד נתגלתה הפרשה ואמר: "בעלת הגן ביקשה מאחד ההורים, טכנאי מצלמות בעיסוקו, לעשות שם עבודה שקשורה למצלמות, וכך הוא נחשף במקרה לסרטונים שהיו בחודש וחצי האחרונים, וגילה פשוט זוועות.
"כשייחשפו הסרטונים, האדמה תרעד לנו בין הרגליים. אנחנו כבר הבנו מהחקירה שהיה שם קשר שתיקה של שנים, ממש ארגון פשע, ורק במקרה שלנו מדובר על 5 סייעות, בעלת הגן ובעלה שחשודים במעורבות".
"אחרי הילדים, גם אנחנו עוברים עכשיו סוג של התעללות, והרבה מההורים בפרשה נמצאים עכשיו בטיפול כזה או אחר. אנחנו מבקשים ומתחננים מחברי הכנסת כאן ומכל מי שיכול לתת יד, לחוקק סוף סוף עונש מינימום ראוי של מספר שנות מאסר לגננות וסייעות מתעללות. הסייעות לא עוברות בכלל הכשרה מקצועית, לגננות יש אינטרס כלכלי שלא לתת להורים גישה למצלמות, את כל זה צריך לתקן, אבל הכי חשוב זו ההרתעה שייצור עונש המינימום, כי אחרת זה יקרה בעוד מקומות. למה מחכים פה, לעוד אסון כמו יסמין וינטה ז"ל?", שאל האב.
רוני שניר מפורום "הורים למען אחריות מלידה" פנתה לחברי הוועדה ואמרה כי "בטיוטת חוק ההסדרים מנסה האוצר להשחיל סעיף שיידחה את יישום חוק המצלמות בשנתיים. אחד ההורים מהגן של כרמל מעודה אמר שכאשר הסבל של ההורים מתחיל, הסבל של הילדים נגמר. ללא המצלמות, אין עדויות והסבל של הילדים לא ייפסק". ח"כ אופיר כץ השיב לה מיידית: "אני מרכז הקואליציה בוועדת הכספים ואני מתחייב לך כאן שזה לא יקרה".
עו"ד לילך וגנר ממחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים, סיפרה "היינו שותפים לדיונים בוועדה בשני החוקים החשובים האלה, וגם אנו הופתענו לראות שיש כוונה לדחות את היישום של חוק המצלמות דרך חוק ההסדרים. גם אני אמא לילדה בגן, והנושא חשוב לי, אך מבחינה מקצועית, דווקא לאחר הסיפור של הבניית שיקול הדעת בענישה, אנו מתנגדים מקצועית לקביעת עונשי מינימום בעבירות".
עו"ד איריס פיקר סגל מפרקליטות מחוז מרכז: "אני הגשתי את כתב האישום בעניינה של כרמל מעודה, ואי רוצה להתייחס לעניין המצלמות והראיות. לילדים במקרים שכאלה יש לא פעם קשים שפתיים, ולא יכולים או לא מספרים בבית מה קורה. בפרשת כרמל מעודה סייעת סיפרה על האירועים וכך הגענו לאותם סרטונים. כל חומר הראיות הוא אותם סרטונים, על פני שלושה שבועות – אשר רק בהם תיעדנו הרבה מאוד אירועים שמהם גובשו 18 אישומים נגדה. ללא הסרטונים לא היינו יכולים להגיש את כתב האישום. זהו מבחינתנו בהחלט מקרה מתאים חתור לענישה משמעותית, שתתקרב למקסימום הקבוע בחוק, וכך לפעול להחמרת הענישה".
יו"ר הוועדה, ח"כ ג'בארין, סיכם: "הוועדה תקיים ביום שני דיון על היכן עומד יישום חוק הפיקוח על המעונות ויישום חוק המצלמות. הוועדה מצפה מנציג בכיר של משרד העבודה והרווחה להשתתף בדיון ולספק הסברים על התקדמות הדברים".
"הוועדה קוראת ליועץ המשפטי לממשלה, כראש התביעה הכללית וכיום גם מ"מ פרקליט המדינה, להכריז על ההתעללות בפעוטות במסגרות כמכת מדינה של ממש, ובכך להתוות לכל גופי החקירה והתביעה את מדיניות הענישה אשר עליהם לבקש אל מול תופעה קשה זו, ואף לחשוב על אפשרות של הגדרת עבירה ייחודית לנושא בחוק העונשין", הוסיף.