מצדיק את הקמפיין של נתניהו 'ליברמן זה שמאל'. ליברמן ושקד
מצדיק את הקמפיין של נתניהו 'ליברמן זה שמאל'. ליברמן ושקדצילום: הדס פרוש, פלאש 90

להצעת חוק 'פסקת ההתגברות' שהציעה חברת הכנסת איילת שקד לא היה סיכוי אמיתי מלכתחילה. לא בגלל שההצעה אינה צודקת אידיאולוגית. לו הייתה הכנסת מתנהלת כמו בית מחוקקים שהציבור יקר לליבו, סביר להניח שהרבה אצבעות היו מונפות מעלה לאישור החוק. אבל בכנסת שמתנהלת באינטרסנטיות פוליטית שהאזרח הקטן לא נספר בה בכלל, החוק הזה נפל.

לכל אחד היה האינטרס שלו. בליכוד אמרו שההצבעה הייתה מובילה באופן ודאי לבחירות, למרות שהם עצמם לא הובילו לבחירות אחרי שבכחול לבן הצביעו בעד חוק טיפולי ההמרה. לליכודניקים נזכיר את דבריהם של שני שרים בכירים במערכות הבחירות האחרונות, כי "הבחירות מתקיימות גם על שאלת ריסון מערכת המשפט". נראה שבליכוד לא הפנימו את העובדה שהם מובילים את הממשלה. ייתכן מאוד שהם אכן אינם מובילים אותה, אלא נמשכים אחרי אנשי כחול לבן.

המפלגות החרדיות, שאחת מהן ביקשה פסקת התגברות בהסכם הקואליציוני שלה ולא קיבלה, המשיכו לספר לעצמן את הסיפור שהכול בעצם בסדר, ורק החוק של איילת שקד הוא הבעיה שתפרק קואליציה שעומדת על כרעי תרנגולת, אשר חלק מחבריה רק לפני שבועיים תקעו אצבע בעין של ש"ס ויהדות התורה כשהצביעו בעד חוק טיפולי ההמרה. אבל עמדתו של אדם אחד הייתה יוצאת דופן - ולו בשל העובדה שבעבר הוא היה המבקר הקולני ביותר של מערכת המשפט. יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הודיע מראש שיצביע נגד פסקת ההתגברות.

רק לפני שנתיים, בהיותו חבר ממשלה, ישב ליברמן בישיבה משותפת של ראשי מפלגות הקואליציה עם היועץ המשפטי לממשלה. זה היה סוג של אירוע מכונן. מקורבי ראש הממשלה נתניהו מסרו אז כי בכוונתו לחוקק באופן מהיר פסקת התגברות מורחבת, באישורו של אביחי מנדלבליט. שר הביטחון אביגדור ליברמן כתב אז, "מגבה את ראש הממשלה בתוכניתו לערוך שינוי ביחסים בין בית המשפט העליון והכנסת. מיומה הראשון של ישראל ביתנו אנו דורשים להחזיר את המנדט לנבחרי הציבור שנבחרו בבחירות. כעת נוצרה הזדמנות לתיקון משמעותי. אני מקווה שהיא תמומש".

אותה הזדמנות, כפי שקורה אצל נתניהו כמעט בכל נושא משמעותי מסוג זה, לא נוצלה אז. גם השבוע בחר ליברמן באינטרסים הקטנים שלו - שאיש לא ממש יודע אותם - במקום בקו המנחה שלו במשך שנים. ליברמן נטר טינה, וכנראה עדיין נוטר, למערכת אכיפת החוק, בעיקר עקב חקירתו והמשפט נגדו שבו יצא זכאי. "גורמים במערכת אכיפת החוק מנסים להשפיע על המערכת הפוליטית", אמר ליברמן לפני יותר מ־15 שנים. עשור אחרי האמירה הזו הוא זוכה ממשפטו, אבל לא שכח את הביקורת. בכל הזדמנות שהייתה לו הצליף במערכת ודיבר על חשיבות החלשתה.

כל זה השתנה במערכות הבחירות האחרונות. איילת שקד הובילה רפורמה במערכת המשפט שהתחילה להצמיח פירות, וליברמן - שידע שממשלת אחדות תעצור את המהפכה - תמך אך ורק באפשרות הזו. לא סתם מסומנת ישראל ביתנו כחלק מגוש השמאל. ליברמן הציל את השמאל, האוחז בקרנות המזבח של מערכת המשפט, מפסקת התגברות. פתאום מעניין גם אם תמך או התנגד למינויה של איילת שקד כחברה בוועדה למינוי שופטים או בוועדה למינוי דיינים. האם העדיף שם את מרב מיכאלי? אצל ליברמן כנראה הכול יכול להיות.

למה שינה ליברמן את עורו לפתע? אינטרסים פוליטיים? בידול? הכנה לבחירות? סביר להניח שכל התשובות נכונות. בישראל ביתנו טענו שהם בכלל בעד ההצעה באופן עקרוני, אלא שבעת הזאת מדובר בהסחת דעת מיותרת: "מאז פרוץ נגיף הקורונה והמשבר הכלכלי, ישראל ביתנו קיבלה החלטה עקרונית, לעסוק אך ורק בנושאים הקשורים למלחמה בקורונה וייצוב המשק מבחינה כלכלית. בימים אלו, מדינת ישראל זקוקה לאחדות בשני הנושאים הנ"ל. אנו דוחים מכול וכול את הפוליטיקה הקטנה, ההתרסה והניסיונות להרוויח רווחים אלקטורליים על חשבון החוסן הלאומי ואחדות העם. לכן, אנחנו נגד פסקת ההתגברות וועדת החקירה בנושא הצוללות בעת הזו. שני נושאים שלא קשורים לא למלחמה בקורונה ולא להוצאת המשק מהמשבר הכלכלי, ואנו נתמוך בהם רק לאחר שהקורונה והמשבר הכלכלי יהיו מאחורינו", אמרו במפלגה.

האינטרס הישראלי בלבנון

חם בימים אלה בגבול ישראל וסוריה. הטמפרטורות בשיאו של הקיץ הרבה פחות נוחות, אבל עיקר החום נובע מהמצב הביטחוני בגזרה הטעונה. שני ניסיונות פיגוע בימים האחרונים סוכלו. על אחד מהם ישראל הגיבה בהפצצה באזור דמשק, למען יראו וייראו.

אל המתח הזה נוסף ביום שלישי הפיצוץ במה שנראה כמחסן אמצעי לחימה וחומרים מסוכנים שהוחזק בנמל ביירות. על פי ההערכות בישראל נכון לעת כתיבת שורות אלה, הסיבה לפיצוץ העז אינה צבאית, אלא נובעת מרשלנות פושעת באחסון אותם אמצעי לחימה, שמקור חום מסוים או אפילו חום הקיץ הדליק אחד מהם.

בדרך כלל המערכת המדינית בישראל לא מגיבה לאירועים כאלה, אבל בתקופה הזו, ומחשש שחיזבאללה ירצה לנקום, מיהרה ישראל להבהיר באופן רשמי שאין לה קשר לנושא. זאת ועוד, בהנחיית שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי, פנתה ישראל ללבנון דרך גורמים ביטחוניים ומדיניים בינלאומיים והציעה לממשלת לבנון סיוע הומניטארי ורפואי. ללמדנו שבירושלים מבקשים להשתמש באירוע כדי לפנות לאוכלוסייה הלבנונית ולרמוז לה מי באמת בעדה ומי לא.

שלא יהיה ספק: ישראל, כשהיא פועלת מהאוויר, דואגת לשטח נקי וסטרילי לפני שהמטוסים יוצאים למשימה. למעלה ממאה הרוגים ואלפי פצועים אינם דומים לשום מתווה של פעילות ישראלית לאורך עשרות השנים האחרונות. אבל האינטרס המדיני הוא לפקוח את העיניים של ערביי המדינות העוינות את ישראל ולהראות להם כיצד הטרור השתלט על חייהם. בין אם ישראל תגיש סיוע ללבנונים ובין אם לאו, המסר הועבר. השאלה היא עד כמה עמוקה ההסתה והשנאה בצד השני של הגבול, והאם יש מישהו שמוכן לראות מעט מעבר למסרים הקיצוניים שחיזבאללה מטמיע באוכלוסייה כבר שנים רבות.

טעויות מתקנים

שלושה אנשים עומדים מאחורי ההצעה לביטול חוק ההתנתקות שהוגשה לכנסת השבוע - אחד מהקואליציה, אחד מהאופוזיציה ואחד שאומנם כלל אינו חבר הכנסת, אך משפיע לא מעט על החלטות שמתקבלות בממשלה. ההצעה הזו, שיזם ראש מועצת שומרון יוסי דגן, עלתה כבר מספר רב של פעמים וגרמה לא מעט בעיות, כשראש הממשלה מנסה לדחות אותה פעם אחר פעם. הפעם חתום עליה, לצד חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מימינה, גם יו"ר הקואליציה חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד.

העובדה שיושב ראש הקואליציה עומד מאחוריה, נותנת להצעה תוקף משמעותי יותר. מצד שני, גם זוהר יודע שבקואליציה הנוכחית הסיכוי להעביר אותה קלוש. מדוע בכל זאת תמך בה? סביר להניח שבמסגרת הניסיונות של הליכוד להראות שהוא יותר ימין מימינה, זוהר נשאב גם להצעת החוק הזו.

"תוכנית ההתנתקות הייתה רעיון שגוי ושפל, שהציב כתם שחור ענק על ההיסטוריה של עם ישראל בארצו. הצעת החוק שהגשנו מבקשת לבטל את חוק ההתנתקות ואת האיסור לשוב לשטחים שפונו. מצד שני, הצעת החוק אינה פוגעת במנגנוני הפיצוי, ואף מבקשת לשנות את שמו של חוק ההתנתקות לשם 'חוק הפיצויים לנפגעי ההתנתקות', על מנת להדגיש את הנזק שנגרם מתוכנית זו בספר החוקים של מדינת ישראל", מסביר לנו חבר הכנסת זוהר.

להערכתו החוק יגיע בקרוב לוועדת השרים, ושם יכירו בצורך לאשרו. עמוק בלב יודע זוהר שכל עוד אבי ניסנקורן עומד בראש ועדת השרים לחקיקה, הצעה כזו תוקפא במקרה הטוב ותידחה במקרה הרע. חבר הכנסת סמוטריץ' מסכים שהדרך לא תהיה פשוטה, אבל מאמין שהחוק הזה ייכנס לבסוף לספר החוקים של מדינת ישראל. "15 שנה אחרי האיוולת האיומה והנוראה של הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון והחרבת חבלי הארץ הנהדרים האלו, הגיע הזמן לתקן את הטעות. הצעת החוק הזו, שתבטל את ההתנתקות, תסלול את הדרך לראש המועצה יוסי דגן להקים מחדש בראש ובראשונה את ארבעת היישובים שהוחרבו בצפון השומרון, ולבסוף נבנה גם את גוש קטיף, כי טעויות מתקנים", הוא אומר.

האם הוא מודאג מבעיה בקידום החוק? "אני מניח שמיקי מודע היטב למורכבויות הפוליטיות שלו כיו"ר הקואליציה, והוא אמר חד־משמעית שענייני ארץ ישראל הם מעל לשיקולים ולמחויבויות הפוליטיות שלו. זו הצעת חוק שיש לה תמיכה מקצה לקצה בליכוד, ולכן יש לה סיכוי גדול".

עבור סמוטריץ', עצם ההצעה ומי שחתום עליה היא כבר התחלה של מהלך. "יש חשיבות גדולה בהנחת הדרישה על השולחן ובשימור שלה תוך חידוד המסר הציבורי. לא צריך להיבהל גם מתהליך ארוך טווח. גם הריבונות נכנסה לקונצנזוס אחרי שנים. אני בהחלט מקווה שתהיה קונסטלציה פוליטית שתאפשר את זה. אני מתרשם ומקווה שמיקי זוהר, שותפי ליוזמה, מחויב לזה, ויעשה עבודה גדולה בתוך הקואליציה. גם ליוסי דגן יש כוח בתוך הליכוד, ואני מקווה שקבוצות אידיאולוגיות גדולות של מתפקדים בליכוד יַחְברו ושנצליח לקדם את זה".

ואכן, יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון שגורש בעצמו במסגרת ההתנתקות מצפון השומרון, אינו מתכוון לוותר. "אני קורא לראש הממשלה לאמץ את הצעת החוק הזו. אין תשובה נכונה יותר לרצחנות מעזה ולרצחנות מסוריה, אין תשובה נכונה יותר לשונאי ישראל".

לכאורה, כשיו"ר הקואליציה וכוח משמעותי מאוד כמו דגן נמצאים מאחוריו, אין סיבה שהחוק לא יתפוס תאוצה. אלא שבממשלה שבה כל שבוע נוצר מאזן אימה סביב הצעות חוק שמעלה האופוזיציה ומביכות את הקואליציה, הצעת חוק כזו היא אצבע בעין של כחול לבן. האם היא תגיע בקרוב לדיונים רציניים בכנסת? ספק גדול.

לתגובות: [email protected]