ג'ון בולטון, מי שכיהן כיועץ לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מספר בספרו החדש כיצד חתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, מנע מראש הממשלה נתניהו לשוחח עם הנשיא כאשר ראש הממשלה ביקש לשכנע אותו לבל ייפגש עם שר החוץ האיראני מוחמד זריף.
לפי בולטון, קושנר דווקא דחק בטראמפ לקיים את הפגישה, שלבסוף לא יצאה לפועל.
בראיון לעיתון "מקור ראשון" מספר בולטון כי החלטותיו של הנשיא טראמפ במגוון נושאים הקשורים במדיניות חוץ, נעשו לא בשל היתרונות לטיעונים כאלה ואחרים, אלא מתוך הערכה כיצד הדבר ישפיע על מדיניות הפנים שלו, על הפוליטיקה הפנימית בתוך ארה"ב.
"לפעמים הדרך הזו הניבה תוצאות שראיתי כחיוביות וקיוויתי שזה יעבוד. אחרי שייבחר מחדש, כאשר יוסר האיום הפוליטי של אי־בחירה נוספת, החשש שלו מתגובות שליליות מצד חברי קונגרס רפובליקנים להחלטותיו כבר לא ישחק תפקיד. אני מודאג, ולא בטוח מי ינקוט קו נוקשה יותר כלפי איראן, ביידן או טראמפ".
לגבי היחס לישראל, בולטון אינו צופה שתקופת הכהונה השנייה של טראמפ תהיה דומה לראשונה, ומזהיר כי אנו צפויים לשינויים ביחס הממשל בכל מקרה. "אם ביידן ייבחר, ממשלו ינקוט קו דומה מאוד לנשיא אובמה. זה עלול להוות בעיה גדולה עבור ישראל", הוא מתריע. "המצב יכול להיות גרוע בהרבה מבתקופת אובמה. עלינו להיות מציאותיים. המפלגה הדמוקרטית הנוכחית היא מאוד אנטי־ישראלית, ותהיה לכך השפעה רבה על הממשל.
"גם הקו של טראמפ עלול להשתנות. ישראל צריכה לשאול את עצמה מה יעשה טראמפ בסוגיה האיראנית ועד כמה יהיה נחוש למנוע ממנה נשק גרעיני. גם לפעילותו של ג'ארד קושנר בעניין תוכנית השלום עם הפלסטינים תהיה השפעה רבה. נושא החלת הריבונות על שטחים בגדה המערבית הוא דוגמה לכך. היו דיונים רבים בנושא אך זה עדיין לא קרה, ואני משוכנע שהדבר נובע מהתנגדותו של קושנר. איני יודע מה השיקולים בישראל אך אני יודע שהוא נגד, והוא אף מתנגד שהנשיא יכיר בריבונות אם ישראל תעשה זאת".
בולטון נשאל האם טראמפ עשוי לחזור בו מההכרה בזכותה של ישראל להחיל ריבונות, והשיב: "ככל שרשימת המתפטרים מהבית הלבן גדלה, השפעתו של קושנר מתחזקת. איני יודע מה השגריר דייוויד פרידמן יעשה. הוא עשה עבודה נהדרת כשגריר בארבע השנים האחרונות. ייתכן שיחליפו אותו".
"איני אומר שביידן יהיה נשיא טוב יותר לישראל, זה בלתי אפשרי. אבל איני חושב שתקופת נשיאותו השנייה של טראמפ תיראה כמו הראשונה מבחינת ישראל".
בולטון נשאל מה דעתו על תוכנית המאה וענה "איני חושב שהיא תוביל לאן שהוא. חשבתי שזה היה צעד נכון לנצל את השינויים הגאו־אסטרטגיים באזור, ואת חששותיהן של מדינות המפרץ מאיראן בשל תוכנית הגרעין ותמיכתה בטרור. הן רואות את תוקפנותה הצבאית בעיראק ובסוריה, תמיכתה בחיזבאללה ובטאליבן. לעומתה ישראל היא שותף יציב, גם מהבחינה הכלכלית. לשיתוף פעולה עימה יש יתרונות פוטנציאליים, וניסיון מחודש לפתור יחד את הסכסוך הפלסטיני הוא צעד הגיוני.
"אלא שהבעיה היא שהתוכנית נדחתה זמן כה רב עד שאיבדה את הסיכוי לשאת פרי. אמרתי לקושנר שלוּ היה יוצא עם התוכנית בשנת הכהונה הראשונה של הנשיא, היו לה סיכויים טובים בהרבה מאשר בשנה רביעית, שנה של קמפיין לנשיאות. כעת, כמעט בטוח שאיש לא ייקח אותה ברצינות".
בולטון שהתנגד תמיד לפתרון שתי המדינות, התייחס לפרק המדינה הפלסטינית הכלול בתוכנית: "אמרתי מזה שנים שפתרון שתי המדינות אינו בר קיימא, כך שכל תוכנית המבוססת על עיקרון זה, גם לא מדינה וחצי, לא יעבוד".
האם ישראל צריכה להכריז על ריבונות מבלי להמתין לאישור ארה"ב? "אני מבין שבמצב הקואליציה הפוליטית היום לא קל לקבל החלטה על סיפוח, אבל ישראל לא היססה לספח את הגולן או את מזרח ירושלים ב־67'. אלה היו צעדים חד־צדדיים, כך שסיפוח כעת לא יהווה תקדים.
''תלוי היכן יעבור הקו, אבל אני מאמין שכיוון שמדובר באזורים שבכל מקרה יישארו תחת שלטון ישראל, הכרה במציאות אינה עניין רע בדרך להשגת שלום, אלא דווקא טוב. אבל אני מניח שהממשלה אינה רוצה לעשות דבר מבלי לקבל את הסכמת ארה"ב. זה אומר שלא תהיה כל ריבונות לפני הבחירות".