עלייה להר הבית – מצווה רבתי

מי שזוכה לעלות להר הבית, אינו צריך שום הוכחה לכך, הוא רואה זאת בחוש בעיניו.

הרב אלישע וולפסון , י"ט באב תש"פ

מתחם הר הבית
מתחם הר הבית
iStock

קראתי את תגובתו של הרב שלמה לוי שליט"א, למאמרו של הרב ישראל אריאל שליט"א בו ביאר כי העולים להר הבית מקיימים עשר מצוות מן התורה, על כך כותב הרב שלמה לוי 'כולנו מתפללים שנזכה לכל המצוות האלה, אולם אין לזה שום קשר לעליה להר הבית בזמן הזה'.

יש רבות מה להשיב לכבוד הרב לוי, אך פה אשיב בקצרה ואתייחס רק לחשיבות העצומה של העלייה להר למען חיזוק הריבונות וירושת המקום הקדוש.

הרב לוי טוען כי אין לעולים להר הבית שום השפעה על המציאות בהר, לא בייחס לקיום מצוות הורשת הארץ ולא ביחס לקיום מצוות נוספות המתקיימות בהר.

אמירתו זו לענ"ד תמוהה ביותר ושמא יש בה התכחשות למציאות, או פשוט חוסר מודעות. אפשר לטעון לחששות כאלה ואחרים, אך יש לדעת, לנוכחות היהודית על ההר ישנה השפעה מכרעת.

אביא כאן כמה ציטוטים בעניין.

כך כתב בתשובה הרב דוד חי הכהן שליט"א (הרב אינו אוסר את העלייה ואינו מעודד אותה):

"האיסור הברור והחותך של הרבנים על כניסת יהודים להר הבית מביא לסכנת מסירת המקום לידי שונאינו, שכידוע הם שופכי דמים, ואם המקום יימסר לערבים, וישראל ייעדרו מן המקום יש בזה סכנת נפשות ברורה לכל יושבי ירושלים...

ושמעתי באוזניי מפי גורמי ביטחון מוסמכים שאמרו לי, אתם הרבנים האוסרים את העלייה להר הבית מסכנים את יהודי ירושלים ועל אחריותכם יהיו כל המעשים הרעים שייעשו ע"י שונאינו, ואם לדברינו תשמעו (כך אמרו לי) עליכם לכל הפחות מסיבות ביטחון לא לאסור את העלייה ליהודים כדי לא לתת חרב ביד שונאינו".

כיוצא בזה אמר הרב יעקב מדן שליט"א ביום עיון בנושא הר הבית במרכז מורשת בגין בתמוז תשע"ג:

"ראש השב"כ וראש המחלקה היהודית אמרו לי שאם לא יעלו יהודים להר, אנו נאבד את האחיזה בהר הבית, בעבר נקראתי לראש השב"כ והוא נתן לי על הראש שאם לא נעלה להר לא נוכל לעמוד ולהיאחז בהר הבית. לפני חודשיים אמר לי ראש המחלקה היהודית שהוא מתגבר את הכוחות בהר והוא לא מבין למה יהודים לא עולים".

כך כתב השר צחי הנגבי בהיותו השר לביטחון הפנים: "ודאי הוא שנוכחות יהודים בהר הבית מחזקת באורח מהותי את האחיזה היהודית באתר קדוש זה... ביקורים אלה מחייבים נוכחות קבועה של כח משטרתי על ההר ומרגילים את הפלשתינים להשלים עם הקשר העמוק של העם היהודי למקום משכן בית המקדש. הדבר מחזק כמובן את עוצמת התביעה שלנו לריבונות בהר, במידה ויתקיים בעתיד משא ומתן מעשי לכינון הסדר מדיני".

אם כן אנו רואים מדבריהם של האנשים הנמצאים בתפקידים הבכירים ביותר, שגאולת הר הבית ואחזקתו בידי עם ישראל נעשות בזכות הפוקדים את הר הבית.

הרב הראשי לישראל הגר"ש גורן זצ"ל היטיב לראות זאת מיד עם שחרור הר הבית, וכך כתב בשנת תשכ"ט במכתב שהתפרסם פה לאחרונה: "על אף המגבלות ההלכתיות שהכניסה להר הבית מעורר אצל יהודים דתיים אחרים, הרי על פי דין חייבים למסור את הנפש על מנת שהר הבית ישאר פתוח בידי ישראל".

עוד כותב הרב גורן בספרו: "אילו היה בידנו לסגור לגמרי את הר הבית בפני נכרים ויהודים גם יחד, ולשמור על קדושתו שלא תחולל ע"י זרים, עד אשר נזכה לבנין בית הבחירה ולשריפת פרה אדומה, כאשר יזרק עלינו מים טהורים לטהרנו מטומאתנו, בוודאי שהיינו בוחרים באפשרות זו, מאשר לפתוח את הר הבית, העזרה, ההיכל וקדשי הקדשים, בפני טמאים ונכרים, שנצטוינו והוזהרנו עליהם מבואם אל הקודש. כמו שכתוב: "כי ראתה גויים באו מקדשה אשר ציויתה לא יבואו בקהל לך" (איכה א, י).

אבל לפי המצב הקיים שכל זר ונכרי וכל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, נכנסים כיום לקדש הקדשים באין מפריע, ואין בפניהם שום מחסום ומניעה להיכנס להר הבית ולמקום המקדש עצמו, והם מחללים אותו ועושים שם כבתוך שלהם, כמו שכתוב: "ובאו בה פריצים וחללוה" (יחזקאל ז, כב) אם אנו נאסור על עצמינו את זכות הכניסה לצורך תפילה ועבודת השם על הר הבית, יצא שבאופן מעשי, אנו מסגירים את קדש הקדשים של האומה לוואקף המוסלמי. ועוברים לא רק על איסור תורה של "לא תחנם" (דברים ז, ב) שפירושו ההלכתי לא תיתן להם חניה בקרקע, אלא עוברים על כמה וכמה איסורים אחרים, כגון "ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם" (במדבר ה, ג)".

גם הרב הראשי לישראל הרשל"צ הגאון הרב יצחק ניסים זצ"ל סבר כן, כפי שמובא בספר הלכות קצובות לכלל ולפרט עמ' 51: "מעולם לא פרסם פסק הלכה בנושא העליה להר הבית, אך היחידים שבאו לשאול שאלת חכם, קבלו ממנו היתר לעלות (בתנאי טהרה הקבועים בהלכה). נימוקו: הר הבית אינו רק בעיה הלכתית, כי אם בעיקר בעיה מדינית חשובה ממדרגה ראשונה, מניעת דריסת רגל יהודי מהר הבית עלולה להתפרש כוויתור על שייכותנו ועל ריבונותנו על ההר, דבר האסור על פי ההלכה. מפני טעם זה, קבע, אין זה נכון לאסור את העליה להר הבית על כל הרוצה לעלות. איסור העליה להר הבית כמותו כהפקרת הר הבית והסגרתו לידי זרים, וחלילה לנו לעשות כן. אנשי ביתו של הרב הראשי מעידים, שכאשר שמעו דברים אלה מפי אביהם, הם עצמם עלו להר הבית והתפללו שם".

לאמיתו של דבר, מי שזוכה לעלות להר הבית, אינו צריך שום הוכחה לכך, הוא רואה זאת בחוש בעיניו. אם בעבר היו עולים מעט מאוד יהודים ולא היה אפשר למלמל תפילה בהר הבית, והריבונות שלנו במקום הייתה מעורערת ביותר, הרי שהיום בזכות ריבוי העולים, ניתן לעלות בקבוצות גדולות, להתפלל בהר וללמד תורה, והריבונות בהר וגאולת מקום המקדש הולכת ומתחזקת מיום ליום.

אין ספק שככל שמגמה זו תלך ותגדל כפי שקורא כעת בחסדי ה', כך נוכל לבנות בית כנסת ובית מדרש לתורה ולתפילה כפי שקראו לכך רבים מגדולי ישראל, ולאחר מכן אף לחדש את הקרבת קרבן פסח שחיובו בכרת, ומתוך כך לבוא גם לידי מצוות בניין בית המקדש. על כך אומרת התורה: "לשכנו תדרשו ובאת שמה".