הרס בית מחבל. ארכיון
הרס בית מחבל. ארכיוןצילום: דו"צ

החלטת בג"צ הזויה, בזויה וראויה לגינוי ולא רק בשל העובדה שמדובר בניתוק מוחלט מהבנת השופטים את גורמי הורדת המוטיבציה למחבלים להוציא טרור.

כך כתוב בתקנה 119 משנת 1945: "מפקד צבאי רשאי להורות בצו שיוחרמו לזכות ממשלת ישראל כל בית, מבנה או קרקע, שיש לו טעם לחשוד בהם שמהם נורה כל כלי-יריה שלא כחוק, או שמהם נזרקו, פוצצו, התפוצצו או נורו באופן אחר פצצה, רימון-יד או כל חפץ נפיץ או מבעיר שלא כחוק, או כל בית, מבנה או קרקע השוכנים בכל שטח, עיר, כפר, שכונה או רחוב, שבהם נוכח לדעת כי תושביהם, או מקצת מתושביהם, עברו, או ניסו לעבור, או חיזקו את ידי העוברים, או היו שותפים שלאחר מעשה לעוברים עבירה על התקנות האלה, עבירה שבה כרוכות אלימות או הטלת אימה או עבירה שעליה נדונים בבית-משפט צבאי; ומשהוחרמו כל בית או מבנה או קרקע כנ"ל, רשאי המפקד הצבאי להחריב את הבית או את המבנה או כל דבר הנמצא בבית, במבנה, בקרקע או עליהם".

המציאות המורכבות בלחימה בטרור לאורך השנים מביאה אתגר לא פשוט בלזהות יריב באוכלוסייה אזרחית. זאת ועוד הביאו את שירות הביטחון הכללי, צה"ל, מג"ב ומשטרת ישראל לפתח שיטות לזהות וליירט יריב מבעוד מועד ומבלי לפגוע באוכלוסייה בלתי מעורבות. מלאכת האבטחה מורכבת וסבוכה. חלק מדרכי הפעולה של היריב עלולות להתרחש באמצעים פשוטים אשר נמצאים בהישג יד.

בתקופת הסכינאות (2015-16) צה"ל הבין כי ישנה מורכבות מבחינה אסטרטגית ומבחינה טקטית. מבחינה טקטית צה"ל השקיע בהכנת הלוחמים ובאימונם בתרחישים שונים על מנת ליצור הצלחה מבצעית נקודתית. אז נקבע גם אם נופתע לא נוכרע.

מבחינה אסטרטגית המטרה של צה"ל הייתה להוריד את גל ההסתה בעיקר מקרב האוכלוסייה הערבית שמתגוררת ביהודה ושומרון. דברי ההסתה מחברי כנסת ערבים ישראלים עודדה טרור וכן באמצעי התקשורת הערבית ביהודה ושומרון פורסמו אין ספור סרטוני הסתה המעודדים ואף מדריכים כיצד להרוג אזרחים וחיילים.

מפקדי צה"ל בצעו בזריזות ויעילות הפקת לקחים והגיעו לידי הבנה אסטרטגית שנכון להשתמש בתקנה 119 על פי חוק, וזאת בכדי להשיג כלי אשר ירתיע מחבלים פוטנציאלים.

החלטת בג"צ פסולה בעיקר בשל הצבעת אי אמון של בג"צ בשיקול דעתם של מפקדי צה"ל. לא על אזרחי ישראל להפגין או למחות, אלא בעיקר צריכים למחות מפקדי וחיילי צה"ל.

בג"צ מתערב שלא מסמכותו בשיקול דעת של מפקדים להשתמש "בנשק" שמותר לו מבחינה חוקתית.

על כן, אני רואה שמחובתו של שר הביטחון להיות מעורב ולערער על החלטה שפלה זו לא להרוס את בית המחבל.

(הכותב הוא מרצה במרכז לניהול וביטחון במכללה האקדמית בווינגייט ומנכ"ל שרון אבטחה וניהול)