בלוני תבערה. ארכיון
בלוני תבערה. ארכיוןצילום: רויטרס

אחרי תקופת מה של שקט יחסי שבו בימים האחרונים בלוני הנפץ להבעיר את גזרת עוטף עזה. צה"ל תקף הלילה יעדים של החמאס, אבל האם סוג כזה של תגובה הוא המענה היעיל והראוי?

תא"ל במיל' אמציה חן (פצי) מתייחס לסוגיה בראיון לערוץ 7 ובו הוא מגולל את כשליו של צה"ל לאורך השנים מאז קום המדינה, וקובע כי למעשה צה"ל לא נערך ולא התכונן למלחמות. "הוא לא נערך למבצע קדש, לא נערך לששת הימים, לא למבצע כרמה ולא למלחמת יום כיפור. הוא ניסה להתכונן למלחמת שלום הגליל אבל לא התכונן ללבנון השניה ולשלושת המבצעים שהיו בעזה".

את ההתנהלות הזו של אי למידת לקחים מוצא פצי כבר במלחמת העצמאות שלקחיה לא נלמדו על מנת שלא לפגוע בראשי המפלגה, "וכך צה"ל פתח במסורת של אי הפקת לקחים", הוא אומר ומציין כי אחרי המכה הקשה של מבצע כראמה לא פחות מ-16,000 בני נוער התגייסו לפתח' והדבר נתן תנופה לטרור הערבי.

ממשיך פצי ומתאר את האווירה שניסה שלטון המערך לטעת בציבור ערב מלחמת יום הכיפורים כאשר קבע שמעולם לא היה מצבנו טוב יותר. עם זאת הוא מזכיר את מבצעי חיסול הטרור של שנת 72' כהצלחה מרשימה שהובילה לשגשוג הרצועה, אך בשנת 87' אירעה תקלה חמורה, כהגדרתו "וצה"ל מובס בעזה וביהודה ושומרון. כל הלקחים שבגינם ניצחנו את הטרור נרשמו בחודש יוני על ידי מאה חוקרי מחלקת היסטוריה, אבל ב-87' כשפורצת האינתיפאדה לא יודעים מה לעשות למרות ששפכנו דם על הלקחים הללו. דן שומרון ז"ל מגיע לראש הממשלה ומדבר על כך שזו בעיה מדינית ולא צבאית".

לטעמו המכנה המשותף לרמטכ"לים השונים הוא שהם כולם חכמים, בעלי אומץ לב ובקיאים בהרבה תחומים אבל לא עסקו בצבא. היחיד אותו מזכיר פצי בנימה אחרת הוא רפול ש"עשה מה שלא עשה אף מפקד לפניו, הקים מערכת אדירה להפקת לקחים, אבל השמאל גירש אותו בוועדת כהאן, או ליתר דיוק להפסיק את תפקודו".

פצי מספר כי לקחי צה"ל במבצע 'שלום הגליל' נמסרו לרמטכ"ל משה לוי בכרך עב קרס, שם הפרק הראשון מתייחס ללקחים הנוגעים לתפקוד מצפ"ה, מוצב הפיקוד העליון, הנתון תחת פיקוד סגן הרמטכ"ל. "השורה הראשון קובעת שהמצפ"ה התנהל מתחת לכל ביקורת", אומר פצי וקובע כי ברגע שהרמטכ"ל ראה וקרא את השורה הזו הוא טורק את הספר ומורה לגנוז אותו.

ממשיך פצי ומגולל את התנהלות צמרת הצבא שאינה מפיקה לקחים ותוהה אם מישהו שמע את הרמטכ"ל במבצע 'צוק איתן', שר הביטחון היום בני גנץ, מעלה לקח כלשהו מאותו מבצע, "הרי נפלו אנשים שבמותם ציוו לנו את החיים, כלומר שלימוד ושינון לקחי מותם יישמר את החיים".

באשר לטרור הבלונים מספר פצי, תוך שהוא מזכיר את עובדת היותו חבר בעמותת מגן לעורף, כי בין שמעון פרס כראש ממשלה לבין הנשיא האמריקאי דאז ביל קלינטון נחתם הסכם לייצור תותח לייזר שיסכל את ירי מרגמות החיזבאללה על קריית שמונה. התותח נוסה בטקסס מול עשרות כלי ירייה ו"כל מה שעלה לאוויר יורט".

פצי מספר על הצעת לוחמת לייזר שהוצעה למפא"ת ברוח אותו פיתוח ישראלי-אמריקאי, אך שנתיים קודם לכן הופנו משאבי מפא"ת לפיתוח 'כיפת ברזל'. "אין לי טענות על כך. אני מצדיע למתכננים ולהוגים של כיפת ברזל, אבל הלייזר זה שדה הקרב העתידי והייתה למדינת ישראל האפשרות לעשות בו שימוש כי היא הייתה שותפה לנשק העתיד".

בהקשר זה הוא מוסיף ומציין כי "הלייזר שמדברים עליו כעת הוא פיתוח פרטי ללא גב וללא סיוע של משרד הביטחון, והתוצאה היא 30 שריפות אתמול".

את הליקויים העכשוויים קושר תא"ל חן בתמורה המשמעותית שחלה בתפיסת שדה הקרב מאז יוני 82'. עד אותו תאריך שלטה תפיסת בן גוריון אודות הצורך להעתיק את שדה המערכה אל שטח האויב כל עוד הדבר אפשרי. "ב-82' פותחת האופוזיציה במלחמה בעורף שהתוצאה הסופית שלה היא שתפיסת הביטחון הלאומי שהייתה עד כה נגוזה. היא נגוזה כשוועדת כהאן החליטה לסלק את שרון מתפקידו ולא להאריך את השירות של רפול. מאז אין לנו תפיסת ביטחון ואנחנו מתרפקים על 'נעשה להם' ו'נראה להם'. מאז ועד היום לא זכה צה"ל בשום מערכה".

"היוזמה, שהייתה תמיד בידינו, כבר מזמן היא בידי האויב שמנצל אותה בחכמה כשהוא מקיז דם יהודי במידה שתמנע מכל ממשלה לצאת למלחמה. זו אסטרטגיית ההכלה שלנו מול אסטרטגיית ההקזה שלהם".