מלוכה או דמוקרטיה?

התורה נקטה בלשון מיוחדת במינוי המלך, ללמדנו שאסור לכפות את העם למשטר מסוים, שהרי הדבר יכול להביא לשפיכות דמים

פרופ' יובל סיני , א' באלול תש"פ

פרופ' יובל סיני
פרופ' יובל סיני
צילום: עצמי

בפרשתנו נצטוונו בעניין מינוי המלך: "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי: (טו) שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ" (דברים יז, יד-טו).  

ונחלקו רבותינו (מדרש ספרי דברים יז, יד) אם מינוי המלך הוא דבר שלילי שבא מיוזמת בני ישראל שמבקשים "אשימה עלי מלך ככל הגויים", אך באמת, כדברי רבי נהוראי " הרי זה דבר גניי לישראל שנאמר כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם", ואכן בספר שמואל (א, ח) תגובת ה' ושמואל לבקשת עם ישראל למנות מלך היתה שלילית ביותר; או שמא "מצוה מן התורה לשאול להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך" כדברי ר' יהודה. 

אף פוסקים ופרשנים נחלקו בשאלה זו. הרמב"ם פסק להלכה כשיטת ר' יהודה שמצווה למנות מלך (הלכות מלכים א, א), אך אברבנאל (בפירושו לדברים, שם), שהכיר היטב את הצד השלילי שבמשטר המלוכני והעדיף את המשטר הרפובליקני, כתב "הנה התבאר ששאלת המלך לא היתה נכללת במצות לא תעשה אבל היה דבר הרשות, והיה עם זה דבר מזיק מאוד ועצה רעה לשואלים אותו ללא הכרח".

ואולם הפירוש ההולם ביותר את פשוטו של מקרא, לעניות דעתי, הוא פירוש של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין מוואלזין, בפירושו העמק דבר (דברים יז, יד) אשר שואל בפתח הדברים על לשון המקרא שהוא דו משמעי: "'כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה, ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי' – לפי לשון זה היה במשמע שאין זה מצוה במוחלט למנות מלך אלא רשות... והרי ידוע בדברי חז"ל במצוה למנות מלך, ואם כן למאי כתיב [למה כתוב] 'ואמרת וגו'?" ובפירוש הדברים מבאר הנצי"ב, שהתורה נקטה לשון מיוחדת במינוי המלך ללמדך שאסור לכפות את העם למשטר מסוים, יהיה זה משטר מלוכני או משטר דמוקרטי, שהרי הדבר עלול להביא שפיכות דמים, אלא העם הוא זה שבוחר את המשטר הראוי בעיניו.

הנצי"ב חי בתקופה שבה ברוסיה נהג משטר מלוכני אכזרי של הצאר, ואילו במערב אירופה התפתחו בכמה ארצות משטר דמוקרטי. הדי התקופה ניכרים בלשון הנצי"ב: "ונראה דמשום דהנהגת המדינה משתנה אם מתנהג על פי דעת מלוכה או על פי דעת העם ונבחריהם. ויש מדינה שבלא מלך הרי היא כספינה בלי קברניט. ודבר זה אי אפשר לעשות על פי הכרח מצוות עשה, שהרי בענין השייך להנהגת הכלל נוגע לסכנת נפשות שדוחה מצוות עשה, משום הכי [כך] לא אפשר לצוות בהחלט למנות מלך כל זמן שלא עלה בהסכמת העם לסבול עול מלך על פי שרואים מדינות אשר סביבותיהם מתנהגים בסדר יותר נכון. או אז מצוות עשה לסנהדרין למנות מלך... ".

צעד נוסף צעד תלמידו של הנצי"ב, הראי"ה קוק: "נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם ג"כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה... מכל מקום הסברא קימת, דלענין משפט המלוכה, שנוגע להנהגת הכלל, ודאי גם שופטים מוסכמים ונשיאים כלליים במקום מלך הם עומדים" (שו"ת משפט כהן, סימן קמד).

הנה כי כן, אף נבחרי הציבור במשטר פרלמנטרי, שהוא המשטר הקיים כיום בישראל, "במקום מלך הם עומדים" לדעת הרב זצ"ל. אין הדבר תלוי אלא ברצון האומה הישראלית. 

פרופ' יובל סיני, נשיא מכללת אורות ישראל