יש לנו באמת אפשרות לבחור בין פיצה לבורקס?

היהדות מלמדת שלכל אדם יש בחירה חופשית האם לעשות טוב או רע. אנשי מדע ופילוסופיה שוללים את התפיסה הזאת. האם ניתן לגשר בין העמדות?

הרב שלמה סובול , כ"ד באב תש"פ

הרב שלמה סובול
הרב שלמה סובול
צילום: גיא טייב

אנחנו חיים בתודעה שיש לנו בחירה חופשית להחליט מה לעשות. אך האם באמת יש לנו בחירה חופשית על מה לחשוב? האם יש לנו בחירה חופשית לא לכעוס? להיות בשמחה?

יש הטוענים שלמרות שאנו מרגישים שיש לנו בחירה חופשית, זאת בעצם אשליה, ואין לנו בעצם בחירה. הם מסבירים זאת על יד משל ה'טיל': אם טיל נורה ממקום מסוים, ואנחנו יודעים בדיוק מה הייתה המהירות שלו, הזווית, המצב של האוויר באותו הרגע וכו', נוכל להכניס את כל הפרמטרים החשובים הללו לנוסחה מתמטית שתגיד לנו בדיוק מתי והיכן הטיל צפוי לנחות.

באותו האופן אם ניקח את כל הפרמטרים שמשפיעים על קבלת ההחלטה שלנו, למשל: כל האירועים שהשפיעו עלינו, התורשה שעיצבה את המוח שלנו מלכתחילה, ועוד, נוכל באותה הצורה לחזות על פיהם איך נתנהג בכל רגע נתון. הנה דוגמה 'קלילה': אדם גדל בבית שבו אמא הייתה לא מוערכת. אמא הייתה רגילה להכין פיצה. אותו הבן גדל ופעם אחת נכנס למסעדה, והתלבט האם להזמין פיצה או בורקס, ולבסוף הוא בחר בפיצה.

לכאורה הוא החליט מתוך בחירה חופשית. אבל הפסיכואנליטיים תומכי הדטרמיניזם יטענו שלא הייתה כאן באמת בחירה. כי ההחלטה שלו הייתה מוכרחת מכוח הילדות שעברה עליו, שמתוכה נוצר אצלו צורך לפצות את אמא על הסבל שעברה, ולכן הוא בחר בפיצה שאימו הייתה רגילה להכין. אמנם הבחירה בין פיצה לבורקס היא לא קריטית, אך לפי גישה זו הדברים נכונים גם לגבי השאלה עם מי נתחתן, במה נעבוד וכו', וחמור מכך, אף בבחירות מוסריות אין לנו בחירה אמיתית, לפי גישה זו.

בשונה מכל האמור לעיל, משה רבנו פונה לעם ישראל בתחילת הפרשה בקריאה: "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום והקללה אם לא תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם".

לאדם יש בחירה חופשית מוחלטת לבחור בטוב או ברע, ומכוח אותה בחירה הוא מצווה לבחור בטוב, מקבל שכר כאשר הוא בחור בטוב, ונענש כאשר הוא בוחר ברע. הרמב"ם מדגיש את חשיבותה של הבחירה החופשית היא: "רשות כל אדם נתונה לו. אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו...".

ומוסיף הרמב"ם: "אל יעבור במחשבתך... שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן, אלא כל אדם ואדם ראוי להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירבעם... וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו... אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה".

"ודבר זה עיקר גדול הוא" מסיים הרמב"ם ואומר "והוא עמוד התורה והמצווה שנאמר "ראה נתתי לפניך היום, את החיים ואת הטוב ואת המוות, ואת הרע", וכתוב "ראה, אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה": כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה, בין טובים בין רעים".

אז כיצד ניתן לגשר בין תורתנו שמלמדת אותנו על בחירה חופשית מוחלטת, לבין תפיסות מדעיות ופסיכולוגיות ששוללות את הבחירה החופשית?

האדם מורכב מרמות חיים שונות של גוף - נפש - נשמה. שלילת הבחירה החופשית נכונה ברמת הנפש האנושית. אכן, הנפש מושפעת מסיבות שונות - גנטיות פסיכולוגיות וחברתיות המשפיעות על האדם בהחלטות שלו. אבל החידוש הגדול שיש באדם בכלל, וביהודי בפרט, היא אותה מדרגה של "צלם אלוקים" - אותה מדרגה של נשמה אלוקית שהיא חלק אלוקה ממעל. וכמו שהקב"ה הוא החופש המוחלט שמפעיל בבחירתו אפילו את חוקי הטבע, כך גם לאדם יש חלק אלוקי שמאפשר לו את הבחירה החופשית.

אותה בחירה חופשית חזקה יותר מכל הסיבות המכריחות את האדם במה לבחור. הנשמה נותנת לאדם את החופש המוחלט לבחור בטוב. כל הסיבות המכריחות במה לבחור, יכולות להקל או להקשות על הבחירה של האדם, אך הנשמה חזקה מהם, והיא מאפשרת לאדם לבחור בטוב גם כאשר נסיבות החיים הטבעיות היו אמורות להוביל אותו לבחירות מסוימות, כי נסיבות החיים כולם הם במדרגה הנפשית - האנושית, ואילו הבחירה החופשית היא במדרגה הנשמתית - האלוקית.

אנו נמצאים בפתחו של חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, בו כולנו נקראים לשוב בתשובה. היסוד של כל התשובה היא האמונה באותה "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא" שנותנת לנו את היכולת לבחור בטוב.

הרב שלמה סובול הוא ראש ארגון ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם במודיעין