בכירי החמ"ד נועדו עם ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר ומנכ"ל משרד החינוך על מנת להציג את האתגרים המיוחדים העומדים בפני החמ"ד לקראת שנת הלימודים הבאה.
הרב אבי גיסר, נשיא מועצת החמ"ד, מספר לערוץ 7 על המפגש והמסקנות שעלו ממנו.
בעיקרה, מספר הרב גיסר, עסקה הפגישה בתקציב הוצאות ומשאבים לכיסוי גירעונות השנה הקודמת ומציאת התקציב לפתיחת שנת הלימודים המתקרבת.
"כשאין תקציב מסודר המצב מחמיר מיום ליום", אומר הרב גיסר ומבהיר כי המשבר חורז את כלל מרחב החינוך הציוני דתי ושותפים לצרה גם אגודות השירות הלאומי, ישיבות ההסדר, המכינות וכו'. "המערכת כולה במשבר".
"בפגישתנו הקודמת, לפני למעלה מחודש, נפגשנו עם ראש הממשלה והוא הצהיר באופן חגיגי שידאג לכל צורכי המערכת, בעיקר למערכת הציונית דתית בעולם הישיבות וכו'", מציין הרב גיסר כשהוא מתאר את ההקשבה והרצון של ראש הממשלה למציאת פתרון אמתי מתוך הבנה שהחינוך הציוני דתי יקרוס במידה ולא יימצא לו מענה תקציבי.
לדבריו מדובר בדרישות ברורות וידועות והשאלה העמוקה היא אודות כל עשרות השנים שבהן לא ניתן המענה התקציבי הזה. "הקושיה היא לגבי עשרות השנים האחרונות שבהן איכשהו המערכת הסתדרה בצורה לא מסודרת ולא עקבית, אלא תמיד בדרך קואליציונית שיצרה דרכים עוקפות כדי להגיע לתקצוב של דרך המלך. ראש הממשלה רואה בכך מציאות לא תקינה".
לאחר חלקה הראשון של הפגישה יצא ראש הממשלה לטיפול בעניינים אחרים, אך לא בטרם הותיר הנחיות ברורות להסדרת הסוגיה. "נשארנו, בהנחייתו ובהוראתו של ראש הממשלה, עם שר האוצר למציאת פתרונות יעילים ואנחנו מקווים שתהליך הזה יימשך".
בדבריו מזכיר הרב גיסר כי גם בהסכם הקואליציוני בין נתניהו לרב רפי פרץ סוכם על הכללת תקציב החמ"ד בתקציב המדינה, כך שלא יהיה עוד צורך בהסדרים קואליציוניים על מנת לממן את ייחודו החינוכי של החמ"ד. עם זאת הבעיה מתעוררת במציאות הנוכחית שבה עדיין אין תקציב ולמעשה מדובר בחלוקה של תקציב 2019 ל-12 חלקים. במציאות שכזו לא ניתן לפתוח שנה, בפרט כאשר נותרו עוד גירעונות מהשנה שעברה.
"בתקציב הבא יש התחייבות גמורה, גם בהיבט הפוליטי קואליציוני, שהדברים יסודרו פעם אחת ולתמיד כהלכה", מדגיש הרב גיסר ומוסיף את משמעות השילוב של החמ"ד בבסיס התקציב, מה שלא קרה עד עתה. "ללא שילוב בתקציב המשמעות היא שאין הכרה בנחיצות כל אותן שעות לימודי הקודש, כל אותו חצי יום לימודי קודש, ולכן הדברים תלויים בהסכמים קואליציוניים, בתשלומים מההורים או במסע תרומות מעבר לים. זה לא תקין.
''הדרישה שלנו היא שהדברים ייחשבו כמו מערכת השעות הרגילה. ליצור תכניות שיתאימו למערכת תורנית מלאה שתתוקצב על פי קריטריונים שוויוניים. חייב להיות שמי שיעמוד בתכנית תגבור לימודי יהדות יתוקצב על ידי התקציב הלאומי של מדינת ישראל ללא עקיפות וללא בקשת טובות".
האם המשמעות היא שילד בחינוך דתי יתוקצב בסכום גבוה ממקבילו בחינוך הכללי? הרב גיסר מבהיר כי אכן כן וכך ראוי שיהיה, אך הדברים מתרחשים לא רק בתחום החינוך הדתי, אלא גם בענפים נוספים. "זו תוצאה נכונה, כמו שילד שלומד בבית הספר הטכני של חיל האוויר מתוקצב יותר כי הוא מוכשר למקצועות חיל האוויר, וכך גם בבתי ספר ללימודי מוסיקה ואמנות. זה תלוי בתיעדוף הלאומי של מדינת ישראל".
"זו מהפכה תודעתית שיש לבסס אותה ולהתקדם עד ליצירת הנוסחה הנכונה שתיתן מענה לצרכי לימודי הקודש, האמנות והטכנולוגיה", דברי הרב גיסר וכשהוא נשאל אם יתכן והדרך עד לחתימה על הצ'ק עוד ארוכה לנוכח הצרכים הרבים והמגוונים הניצבים לפתחו של ראש הממשלה, הוא משיב כי אכן "יש לו הרבה צרכים שצריך למלא, אבל הדינמיקה של הפגישה הייתה מאוד חיובית לקראת חיפוש פתרונות.
''אני מעריך שהקושי הוא אובייקטיבי, אבל היו לפגישה שותפים גם בכירי האגפים באוצר, שהם אלה שיביאו את הפתרונות, והוחלט בסיום הישיבה על המשך העבודה המשותפת של אנשי החינוך הדתי מול אנשי האוצר. אני חושב שזה מעיד על רצינות, אבל עד שלא חותמים על הצ'ק לא קרה דבר".