פרופ' אשר כהן: בנט פועל נכון, עליו לשאוף לרוטציה

פרופ' אשר כהן מעריך שהתחזקות 'ימינה' היא מוחשית ויציבה בניגוד לעבר. לדעתו, ראש הממשלה לא יהנה פוליטית מפירות ההסכם עם האמירויות

ניצן קידר , כ"ח באב תש"פ

בנט ונתניהו
בנט ונתניהו
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

פרופ' אשר כהן, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן, אומר כי בצל משבר הקורונה ראש הממשלה בנימין נתניהו יתקשה ליהנות מהפירות הפוליטיים של הסכם השלום עם איחוד האמירויות.

"נתניהו זוכה בנקודות, אבל בניגוד לכל הכותרות זה לא מקדם אותו כמו שהוא חשב. אני המתנתי לסקרים שאחרי ההכרזה על ההסכם. היה ברור שאם יש אפקט השינוי הגדול יורגש במעמדה של ימינה. היה מפתיע לראות שהיא שומרת על כוחה. הייתי מצפה אחרי הכרזה כזו שהמספר הגבוה של 17 או 18 מנדטים ירד ולא היתה תזוזה. זה מתחיל להיות שונה מהפעם הקודמת", מסביר כהן בראיון לערוץ 7.

לדבריו, "בכל מקרה יש עירבון מוגבל מאוד גדול. אפשר להביא הסכם עם האמירויות ולדבר על עתיד עצום ליחסים ולשינוי, אבל בסולם הצרכים הביטחון האישי המיידי בוער יותר. ההישג של ההסכם לא יכול להתגבר על הקורונה. אם משבר הקורונה יימשך ולא יצליחו ליישר את העקומה של הנדבקים והמשבר הכלכלי וחוסר הודאות יימשכו, שום הישג מדיני לא יעזור. הישג מדיני לא ניכר בחשבון הבנקים ובתעסוקה של אנשים. ההישג הכי גדול לא יוכל לעבוד עם מספר מובטלים גבוה ובעיות כלכליות".

לדבריו, סוגיית הריבונות, לא תהיה זו שתשנה את מאזן הכוחות בימין. "ברור שבימין ידברו הרבה על הריבונות, אבל צריך לזכור שבלי קשר להסכם עם איחוד האמירויות, בימי הקורונה הריבונות מעניינת אחוזים בודדים כולל רוב מכריע של מצביעי הליכוד".

"לא נראה נדידת מנדטים או איבוד כוח של הליכוד בגלל סוגיית הריבונות. צריך להודות שהסוגייה לא הטרידה גם קודם חלקים נרחבים בציבור", מוסיף פרופ' כהן.

הוא מתייחס להתחזקות ימינה ואומר כי מסתמן שהיא מקבלת מימד של יציבות. "מדובר בקולות נודדים וצריך לראות מה קורה איתם. יחסית ל-2015 זה נראה הרבה יותר יציב. אם נראה עוד שבוע-שבועיים שהמפלגה עומדת על 15 או 17 מנדטים ייתכן מאוד שמדובר כבר בקולות בטוחים יותר ולימינה תהיה משימה לשמור עליהם".

פרופ' כהן מגיב לדיבורים סביב מועמדותו של בנט לראשות הממשלה ומציב את התרחיש בו ימינה מצליחה לייצב את עצמה כמפלגה שנייה בגודלה לליכוד.

"אני לא חושב שבנט צריך לומר שהוא מועמד לראשות ממשלה. הסוקרים הרי ממילא שואלים שאלות על התאמה לראשות הממשלה והוא מופיע שם. עדיף שגורמים חיצוניים ימצבו אותו שם והאמת שמצבים אותו. צריך להיזהר גם בשיח. יש כל מיני צעדים בדרך לראשות הממשלה. יכול להיות שאם ימינה הופכת למפלגה גדולה אפשר לחשוב על שלב ביניים של רוטציה. יכול להיות שעם מיצוב, מנדטים ובחירות, אפשר לדבר על רוטציה בראשות הממשלה".

"נפתלי בנט עושה בדיוק מה שהוא צריך לעשות עכשיו. מסתובב בארץ, מטפל בסוגיות של פרנסה כי זה הכי מעניין אנשים, מדבר עם מומחים שאומרים שהוא מגלה את ההבנה הכי גדולה בנושאים של הקורונה וכך המיצוב הולך ונבנה. ואם לא יהיו בחירות צריך בעיקר לתחזק את זה", מוסיף כהן.

לגבי ההליכה האפשרית לבחירות מעריך כהן שהציבור עצמו כבר מיואש מהשותפות בין הליכוד וכחול לבן. "בממשלות האחדות בשנות ה-80 היו מתחים, היבטים של אי אמון אבל לפחות הציבור ראה מצב של תיקו פוליטי וחוסר הכרעה ולכן הלכו לממשלת אחדות. אז היתה משימה: משבר כלכלי נוראי, לבנון. לציבור היום לא מוצגת גם עשייה משמעותית".

"הציבור רואה כל הזמן דבר אחד: מריבות פנימיות. הוא לא רואה לצד זה מדיניות קוהרנטית. התוכן לא חשוב. במקביל כל הזמן מדברים על בחירות. אז הציבור אומר לעצמו, נניח שעובר החוק והבחירות נדחות, גם אם הוא יעבור זה לא שיוצאים לדרך חדשה, אלא הציבור כבר אומר לעצמו שכנראה שהממשלה תקרטע ואם לא יהיו בחירות בנובמבר, אז יהיו בחירות במארס".