אחד הוויכוחים היסודיים בין תלמידי הראי"ה לבין הציבור החרדי הוא בשאלה האם הקמת המדינה מהווה יציאה מהגלות, כדעת תלמידי הראי"ה, או שמא, גם כעת עם ישראל נמצא בגלות ועליו לחכות למשיח.
אולם, בעניין אחד דומני שיש הסכמה בכל העולם התורני – בהקשר המשפטי אנחנו עדיין בגלות. כל זמן שמערכת המשפט של מדינת ישראל מתנכרת לתורה, ולא מקבלת את התורה כחוק המחייב, אנחנו בגלות משפטית.
מקומו של המשפט במסגרת הליך הגאולה, באה לידי ביטוי בנביאים, ואף בסידור התפילה. מדוע מרכיב זה חשוב כל כך? מסתבר שהתשובה היא שכשם ששמירת תורה של היחיד – באה לידי ביטוי בסדר חיים אישי על פי התורה – קיום מצוות עשה ולא תעשה. כך קיום התורה הציבורי מתבטא באופן עיקרי, בקיומה של מערכת משפט תורנית, בה סדר החיים הציבורי ומערכת היחסים שבין הפרטים השונים הם על פי הצו האלוקי.
יש לומר בהגינות - למרות כל המחלוקות והוויכוחים, מערכת המשפט של מדינת ישראל היא מערכת משפט טובה מאד. טובה מאד בקריטריונים של כלל האנושות, שהצטוותה על מצוות דינים, שפירושה הקמת מערכת משפט הגונה לפי הבנת האדם. אולם, עם ישראל שנבחר מכל אומות העולם לקבל תורה מן השמיים, שיותר מרבע ממנה עוסק במשפט (להמחשה: מאות פרקים מתוך משנה תורה עוסקים במשפט ורק פרק אחד בהלכות בשר וחלב...), זכאי וראוי ליותר. עם ישראל ראוי למערכת משפט בה שורה השכינה, בה בסכסוך אנושי: "עד האלוקים יבא דבר שניהם".
בהרצאה שנשא שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' מנחם אלון ז"ל במכון משפטי ארץ לפני מספר שנים, הוא סיפר שאמר פעם לנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק: כאשר יגיע היום ומשפט התורה יהיה המשפט המחייב במדינת ישראל, פסקי הדין שלך יהיו חסרי כל חשיבות, אך פסקי הדין שיעסקו במשפט העברי יישארו בעלי משמעות. מנקודת מבט זו, השפעה על מינויים במערכת המשפט, היא בעלת חשיבות טקטית ומעשית בלבד, אך עלינו לצפות ולפעול לשינוי מהותי ורחב הרבה יותר.
וכאן הבן שואל: מה אני יכול לעשות היום למען משפט התורה? אינני שר משפטים ואפילו לא חבר כנסת, כיצד אוכל לתרום ליציאתנו מהגלות המשפטית?
מעבר למאמצים החשובים לקידום בתי הדין לממונות ובתי הדין הרבניים, וליצירת רצף של תקדימים הלכתיים בסוגיות המשפטיות העומדות על הפרק, ישנה שליחות על מוטלת על כל אדם. כל אחד מאתנו חותם על חוזים רבים במהלך החיים. אם בכל חוזה נדרוש שבמקרה של מחלוקת יכריע בית דין של תורה (דוגמאות לחוזים על פי ההלכה ניתן למצוא בחינם באתר דין תורה), ניצור תנועה ציבורית המביעה אמון במשפט התורה. מעבר לכך, חוזים כאלה יגבירו את הפניות לבתי הדין, ירחיבו את פעילותם (שברובה נעשית בהתנדבות!) ואת היצירה התורנית שמחברת בין הקודש והחול, העתיק והמודרני.
היציאה מהגלות הפיזית הייתה תוצאה של מאבק עיקש של משוגעים לדבר, בתמיכה של ציבור רחב שתרם את חלקו. בדומה לכך, גם היציאה מהגלות המשפטית זקוקה לתמיכה ציבורית רחבה, והיא תלויה בכל אחד ואחד מאתנו. "ציון במשפט תפדה".