ירידה מזערית בשיעור הזכאות לבגרות, בחמ"ד נרשמה עלייה קלה בזכאות

בשיעור הזכאות מקרב כלל הלומדים בכיתות י”ב נרשמה ירידה קלה: 69.7% בתשע"ט לעומת 69.9% בתשע"ח. המגזר הבדואי בנגב רשם ירידה של 4%.

ערוץ 7 , ד' באלול תש"פ

בחינת בגרות
בחינת בגרות
צילום: ISTOCK

משרד החינוך מפרסם היום (ב') את נתוני "התמונה החינוכית" של החטיבה העליונה לשנת הלימודים תשע"ט.

התמונה לשנה זו כוללת מדדים המציגים את ההישגים של החטיבה העליונה בארבעה אשכולות: למידה והישגים, ערכים ואקלים חינוכי, התמדה ונשירה, הצוות החינוכי.

השנה הוסיף המשרד שלושה מדדים חדשים נוספים בתחום של הסמכות טכנולוגיות. מגוון המדדים נועד לתת מבט רחב על מערכת החינוך, ולשקף את העשייה החינוכית המאומצת, הרבה והמגוונת של צוותי החינוך בבתי הספר.

מבט על 27 המדדים מצביע, כי במרביתם (ב- 16 מדדים) לא חל שינוי, וניכר כי הם משקפים סטגנציה. ב- 2 מדדים חלה ירידה וביתר חלה עליה.

מבט על מדד הזכאות לבגרות מראה, כי לא חל שינוי בו שינוי, ובכלל זה גם בשיעור הזכאות בחתך מגזרי ומגדרי. שיעור הזכאות הארצי נותר על כנו קרוב לכ- 70%, שהם 80,095 מתוך 114,979 הלומדים במוסדות המגישים לבגרות.

המגזר הבדואי בנגב רשם ירידה של 4%, ואילו המגזר החרדי רשם עליה של 1.9% (מתוך המוסדות המגישים לבגרות). לאורך שלוש השנים האחרונות (תשע"ז-תשע"ט) מראה "התמונה החינוכית", כי באופן מצטבר חלה עליה קטנה בשיעור של 1.5% בשיעור הזכאים.

אשכול למידה והישגים

בשיעור הזכאות לתעודת בגרות מקרב מהלומדים ב-י”ב נרשמה יציבות. בתשע"ט 69.7% לעומת 69.9% בתשע"ח.

זכאות לפי מגזרים

  • מגזר יהודי (כולל חרדי) נרשמה יציבות: תשע"ט 73.1% לעומת תשע"ח 72.7%
  • ממלכתי נרשמה יציבות: תשע"ט 80.8% לעומת תשע"ח 80.2%
  • ממלכתי דתי נרשמה יציבות: תשע"ט 82.7 לעומת תשע"ח 82.1%
  • חרדי נרשמה עליה: תשע"ט 23.2% לעומת תשע"ח 21.3%
  • מגזר לא יהודי (ללא מזרח ירושלים) נרשמה ירידה: תשע"ט 62.8% לעומת תשע"ח 63.9%
  • חברה ערבית (ללא מזרח ירושלים) נרשמה יציבות: תשע"ט 63.9% לעומת תשע"ח 64.8%
  • דרוזי נרשמה יציבות: תשע"ט 82.5% לעומת תשע"ח 82.2%
  • בדואי בנגב נרשמה ירידה: תשע"ט 48.1% לעומת תשע"ח 52.1%

זכאות לפי מגדר מגדרי

  • בנות נרשמה יציבות: תשע"ט 71.8% לעומת תשע"ח 71.9%
  • בנים נרשמה יציבות: תשע"ט 67.2% לעומת תשע"ח 67.6%

איכות התעודה

  • בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית 5 יח״ל נרשמה עליה. תשע"ט: 39.1% לעומת תשע"ח: 37.7%
  • בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת מקרב הלומדים ב-י”ב נרשמה יציבות. תשע"ט: 8.8% לעומת תשע"ח: 8.2%
  • בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה 4 יח״ל נרשמה יציבות. תשע"ט: 18.5% לעומת תשע"ח: 17.6%
  • בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה 5 יח״ל נרשמה יציבות. תשע"ט: 15.5% לעומת תשע"ח: 15.5%
  • בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית 4 יח״ל נרשמה ירידה. תשע"ט: 22.2% לעומת תשע"ח: 23.2%

שר החינוך יואב גלנט: "איכות ההון האנושי הוא מנוע הצמיחה של הכלכלה והטכנולוגיה הישראלית, ולכן מדינת ישראל חייבת להבטיח שרוב מכריע מתלמידיה יהיה זכאי לתעודת בגרות. נתוני השנים האחרונות מצביעים שעדיין שיעור גדול של תלמידים אינו זכאי לתעודת בגרות, והדבר מחזק את הצורך בשינוי התפיסה''.

גלנט הוסיף כי בכוונתי להוביל שינויים באמצעות גמישות ניהולית ופדגוגית במערכת החינוך. המנהלים וצוותי החינוך הם מנהיגי העשייה החינוכית של בית הספר, והם אשר ייקבעו את איכות החינוך. לאור זאת, במהלך השנים הקרובות נפחית את הרגולציה, ונעביר להם יותר סמכויות ויותר משאבים. הם, יותר מכולם, מכירים את הצרכים של התלמידים שלהם ואת מאפייני בית הספר. אנחנו מאמינים שהפחתת הרגולציה, לצד חיזוק מעמד המורה יחד עם הטמעה ארוכת טווח של חומרי למידה חדשניים, יובילו לשיפור איכות ההוראה וההישגים של התלמידים במהלך השנים הקרובות".

מנכ"ל משרד החינוך, עמית אדרי: "תעודת הבגרות מהווה שער כניסה לאקדמיה ולעולם התעסוקה, ולכן מוטלת עלינו החובה להרחיב באופן ניכר את שיעור הזכאים לתעודה. זו לא רק חובה חינוכית אלא גם ערכית שלנו כלפי כל בוגרת ובוגר. יש לנו אחריות גם כלפי עובדי ההוראה.

''נתוני התמונה החינוכית מצביעים על ירידה גבוהה במדד של קליטה וליווי של עובדי הוראה ובעלי תפקידים אחרים בבית הספר. המורים מהווים את ליבת העשייה של החינוך, ולכן הדבר דורש התייחסות מקצועית מעמיקה. אני מודה למנהלים ולמורים שפועלים במסירות ובמחויבות כדי לבצע את מלאכתם החינוכית", הוסיף המנכ''ל.