המחלוקת סביב נסיעת חסידי ברסלב לאומן גועשת. דרישתו של פרויקטור הקורונה, הפרופ' גמזו, למנוע את הגעת החסידים לאומן מניבה קריאות לפיטוריו. מנגד רבים מהחסידים כבר הגיעו לאומן על מנת להקדים אפשרות של סגירת השמים.
במאמר שפרסם מספר פרופ' צבי מרק, מגדולי חוקרי חסידות ברסלב, בעיתון 'מקור ראשון' הוא מספר על חילוקי דעות בתוך החסידות באשר לעצם החיוב להגיע לאומן בראש השנה. שוחחנו אתו וכבר בפתח הדברים מדגיש פרופ' מרק כי צרמה לו התבטאותו של פרופ' גמזו כאשר הגדיר את הנסיעה לאומן כמעין חגיגה וקבע כי לא מדובר במשהו שקשור לאמונה. "הדברים ממש צורמים וכאב לי לשמוע אותם. אני חושב שכאשר מישהו עוסק בסוגיה כזו הוא חייב קודם להתעניין ולהבין שלא מדובר במסיבה אלא באירוע שעבור המשתתפים בו הוא בעל חשיבות דתית וערכית עצומה , וכך יש להתייחס אליו".
באשר לנתונים אודותיהם כתב במאמרו שחולק לשני חלקים, אומר פרופ' מרק כי "בתוך העולם הברסלבי עצמו לא היה פשוט שצריך לנסוע מארץ ישראל לאומן בראש השנה. הדברים המפורשים של רבי נחמן נאמרו עוד בחייו והתייחסו לקריאה אל החסידים להיות איתו בחייו, לשמוע את הדרשה שלו ולהיות אתו בחג, להתפלל אתו ולשמוע את התורה שהוא אומר. מקובל במסורת הברסלבית שרבי נחמן לא אמר במפורש להיות אתו גם אחרי מותו. הוא אמר שני דברים שחוברו אחר כך יחדיו, שהוא רוצה שיבואו לקברו אחרי מותו ובנפרד הוא אמר שהוא קורא להיות אתו בראש השנה. רבי נתן הבין שמאחר והוא אמר זאת בסמיכות לפטירתו אז כנראה שהדברים תקפים גם אחרי מותו".
על זאת מוסיף פרופ' מרק ומציין כי השאלה מתחדדת כשהיא נוגעת למי שחי בארץ ישראל. האם גם לגביו אמר רבי נחמן את מה שאמר. על כך, אומר פרופ' מרק "הוא לא התייחס במפורש. גם אם מקבלים את הקביעה של רבי נתן, בעל הסמכות בברסלב, עדיין לא ברור שהוא אמר זאת לחסידים שבארץ ישראל. רבי נחמן לא אמר במפורש ולכן לא ידוע".
"היו כמה חסידים שהתייחסו לכך במפורש ואמרו שהוא דיבר על כל מקום בעולם, אבל לא מארץ ישראל. אחת השיחות החשובות בעניין הזה היא שיחתו של רבי לוי יצחק בנדר, אולי המנהיג הבולט ביותר בברסלב של אחרי השואה, היה ראש ישיבה במאה שערים וממעבירי המסורה החשובים ביותר של ברסלב. הוא אמר בשם רבו, רבי אברהם בן רבי נחמן, שאין חובה לנסוע מארץ ישראל. יש מתלמידיו שאמרו ששמעו ממנו גם דברים אחרים ואולי בגלל הסכנה או מסיבות אחרות לא רצה שיסעו".
"דבר נוסף הוא שהוא אומר את הדברים בשם אחרים, חסידים מוכרים שלא נסעו מארץ ישראל לאומן לראש השנה. הדעה הזו של רבי לוי יצחק היא יותר "פרווה" כשהוא אומר שלא חייבים לנסוע, ואכן היו שלא נסעו ויש לדבריו חשיבות, אבל היו דעות נחרצות יותר כמו של הרב שלמה וקסלר, חסיד ברסלב נערץ בחסידות. יש עדויות של רבי אברהם בן רבי נחמן ושל רבי לוי יצחק שמפליגים בשבחו ובצדקותו והוא אמר שמה שרבי נחמן אמר גם בחיותו לא התכוון מארץ ישראל אלא מכל העולם".
מסביר פרופ' מרק את עמדה זו המתבססת על קביעת רבי נחמן עצמו שקברי הצדיקים קדושים בבחינת קדושת ארץ ישראל, כלומר שמקור קדושתם היא ארץ ישראל שהיא עצמה בוודאי קדושה בקדושת ארץ ישראל.
"אצל רבי שלמה וקסלר נאמר שלא צריך לנסוע כי אסור לצאת מהארץ. זו דעה של אדם מוכר חשוב ונערץ בברסלב אבל היה פחות מרכזי מרבי לוי יצחק", אומר פרופ' מרק ומזכיר כי אכן "גם בדורות האחרונים ישנן קבוצות יחסית קטנות שטוענים שמארץ ישראל לא צריך לנסוע ולא נוסעים. חלק מהם הם תלמידיו של רבי יצחק בנדר".
"חשוב לשמוע גם את הקול הזה. כל אחד ורבותיו ואני לא פוסק. זו חסידות בלי אדמו"ר ולכן לא ניתן לקבוע מה הדעה האמתית אלא לדעת שיש גם דעות שסוברות שלא צריך לנסוע ולא מדובר בעמדות של בודדים", אומר פרופ' מרק ומציין כי דבריו של רבי לוי יצחק מוקלטים והקלטת דבריו זמינה ודבריו של הרב וקסלר כתובים בהערות שכתב בכתב ידו וגם אליהם ניתן להגיע ולראות את הדברים כפי שהם.
"חשוב להכיר את הדברים כי לפעמים התעמולה שאומרת היום באופן נחרץ שחובה להגיע לאומן היא לא מדויקת. זו דעה קיימת אבל יש גם דעות אחרות שנמצאות עמוק בתפיסה הברסלבית", דברי פרופ' מרק המעיר כי "הזיקה האישית של רבי נחמן לראש השנה נובעת מכך שהוא הגיע לארץ ישראל בערב ראש השנה. רבי אברהם ברבי נחמן אומר שמאז הוא קרא לחסידים לבוא אליו דווקא בראש השנה. רבי נתן כתב שכל העבודה של האדם בראש השנה ובסוכות היא למשוך קדושת ארץ ישראל כך שהדברים נמצאים עמוק בתפיסה הברסלבית. כל הכמיהה לראש השנה נובעת מעניינה של ארץ ישראל. רבי נתן מאריך ומסביר שראש השנה קשור לכך שארץ ישראל היא ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה. זה עניינו של ראש השנה, זהו יום בריאת העולם שנעשתה בארץ ישראל, זו נקודת הראשית ולכן העניין קשור לארץ ישראל. בעוד רוב החגים כמו סוכות שבועות ופסח קרו במדבר, ראש השנה קשור לארץ ישראל, כך שגם במובן העמוק ביותר במחשבה הברסלבית ראש השנה קשור לארץ ישראל".
לקראת תום הדברים שאלנו את פרופ' מרק אם דבריו אלה מתקבלים ונשמעים גם בחוגי ברסלב לבד משמיעתם באקדמיה ובתקשורת, והוא משיב שאכן קיימת שיחה בינו לבין בכירי החסידות. "מתקיימת שיחה. אני בקשר עם חסידי ברסלב ואני קשור לפורומים של חסידי ברסלב. ישנה שיחה מכבדת ולגופו של עניין. מעלים שיקולים לכאן ולכאן, עולים טיעונים לגופו של עניין וזה מאוד משמח, וכל אחד בדרכו. אני לא חושב שהדברים יובילו לשינוי מיידי, אבל אני מאמין בתהליכים עמוקים ואין כאן משקל לזה שאני אומר את זה אלא לדברים של רבי לוי יצחק ולדבריו של הרב וקסלר, וגם אז הדברים יקרו בתהליך ולא בבת אחת".