יו"ר הכנסת: השנאה של מערכת המשפט לנתניהו חזקה

ח"כ יריב לוין מגיב בחריפות להנחיות שפרסמה הפרקליטות ונועדו לצמצם את האפשרות להעמיד לדין מפגינים, על רקע המחאות נגד ראש הממשלה.

חזקי ברוך - ערוץ 7 , ו' באלול תש"פ

יו"ר הכנסת: השנאה של מערכת המשפט לנתניהו חזקה-ערוץ 7
יו"ר הכנסת יריב לוין
צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, מגיב להנחיות הפרקליטות המצמצמות את האפשרות להעמיד לדין מפגינים.

"שנים שצמרת מערכת המשפט והפרקליטות הולכים כעיוורים בדרכו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק. היום מתברר שהשנאה שלהם לראש הממשלה נתניהו חזקה אפילו יותר מההערצה הילדותית לברק", כתב לוין בדף הפייסבוק שלו.

לדבריו, "כשרבין היה ראש ממשלה, קבע אהרון ברק כי הפגנות תהיינה בהשתתפות 500 איש ורק עד תשע בערב. היום, בזמן הקורונה, מי היה מאמין שהפרקליטות תאפשר חריגה מהפסיקה הזו? אבל, בפרקליטות "פתאום" נזכרו לבעוט בפסיקתו של אהרון ברק. "פתאום" מותר להפגין בלי הגבלה – לא מספרית ולא אחרת. גם במחיר סיכון הבריאות של כולנו, וגם במחיר חסימת כבישים ומניעת הגעת אמבולנסים לבתי חולים. הכל מותר. העיקר שאג'נדת השנאה כלפי ראש הממשלה נתניהו, תוכל להשתולל ברחובות".

"אם למישהו היה ספק מה מניע גורמים בכירים בפרקליטות, הוא קיבל היום תשובה ברורה. כל המשאבים, כל הכוח העצום שבידיהם, הכל מנותב לאכיפה בררנית במטרה להפיל ראש ממשלה נבחר. כל מי שהדמוקרטיה יקרה לו, מימין ומשמאל, חייב להשמיע קול זעקה נוכח האפליה הבוטה וההתנהלות החמורה הזו. אני מצפה לשמוע אתכם", סיכם לוין.

השר אמיר אוחנה תקף את הפרקליטות גם כן. "איפה הם היו בהתנתקות? איפה הם היו כשהימין הפגין נגד אוסלו? איפה הם היו כשנערות נכנסו לבתי מעצר וצעירים אל מאחורי סורג ובריח על שחסמו כבישים? הכל כשר? אין עכבות? אין אף לא מראית פני צדק במאבק הפוליטי שמנהלת הפרקליטות שבתוך הפרקליטות? העיקר שיו"ר ועד העובדים יעמוד כחומה בצורה", דברי השר אוחנה.

נזכיר כי המשנה לפרקליט המדינה, נורית ליטמן, פרסמה מוקדם יותר הנחיה שנועדה לצמצם העמדה לדין של מפגינים בה נקבע כי הדבר ייעשה רק בנסיבות מחמירות.

ההנחיה, שאושרה ע"י היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, נועדה לקבוע מדיניות העמדה לדין שוויונית, המאזנת באופן ראוי בין ערכי היסוד המתחרים - זכות היסוד להשתתף בהפגנות ולהתבטא באופן חופשי, מול האינטרס הציבורי שבשמירה על ביטחון הציבור ורכושו, על שלטון החוק והסדר הציבורי, וכן שמירה על הזכות לפרטיות ועל אינטרסים רלוונטיים נוספים בהתאם לנסיבות העניין.

ההנחיה קובעת תבחינים שיש לבחון בעת קבלת החלטה על העמדה לדין, וזאת בהתאם לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה. בהנחיה נקבע כי ככלל, יש לשקול העמדת אדם לדין בגין עבירה של התקהלות אסורה, כאשר נלוו לה עבירות נוספות או שהיא בוצעה בנסיבות מחמירות, אשר מפורטות בהנחיה.

עוד נקבע בהנחיה כי נכון יהיה להתייחס בחומרה לתיקים בהם מיוחסות לחשודים, מעבר לעצם השתתפותם במחאה לא חוקית, גם עבירות אלימות, כלפי גוף או רכוש (כגון זריקת חפצים על שוטרים, שפיכת מים עליהם, דחיפת מחסומים עליהם וכו'), בהתאם כמובן לרמת האלימות. במקרים כאלו, על פי רוב, קיים אינטרס ציבורי להעמיד את החשוד לדין. במקרים בהם מדובר בהפגנה או באירוע מחאה הכוללים מאפיינים של אלימות לגוף או לרכוש מצד משתתפי ההפגנה או המחאה, יש לשקול העמדה לדין בעבירת התפרעות, שהעונש המרבי בגינה עומד על שנתיים מאסר.

בהנחיה נקבע עוד, כי עבירות שעניינן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (כגון ניסיונות למנוע מהשוטרים לבצע מעצר של הנאשם עצמו או של מפגין אחר שמנסים למנוע את מעצרו), עשויות לבסס אינטרס ציבורי בהעמדה לדין. על הפרקליטות לבחון את נסיבות ההפרעה או ההכשלה, ויש מקום להבדיל בין הפרעה או הכשלה אקטיבית (כגון דחיפת שוטר, ניסיון למשיכת עצור מידי השוטר), שאז הנטייה תהיה להגיש כתב אישום, לבין הפרעה או הכשלה פאסיבית, כגון ישיבה במקום וסירוב להתלוות לשוטר, שאז ייבחנו כלל נסיבות המקרה.

באשר לעבירת העלבת עובד ציבור, נאמר בהנחיה כי העמדה לדין בעבירה זו היא עניין מורכב, הן לאור הפסיקה בעניין והן לאור הפגיעה הפוטנציאלית בחופש הביטוי ותינקט זהירות רבה בשימוש בה.

ההנחיה קובעת נסיבות נוספות שיש לשקול בעת קבלת ההחלטה על העמדה לדין, ובהן אופי ההפגנה ונסיבותיה, אשר ייבחנו לפי רמת האלימות שבה; היקפה של ההפגנה ומשכה; הקושי של השוטרים להשתלט על המפגינים; המידה בה הופר הסדר הציבורי והנזקים שנגרמו בעקבות ההפגנה; מיקום ההפגנה (מיקום בעל רגישות מיוחדת או עיתוי חריג אשר מקשה על המשטרה לשמור על ביטחון האזרחים יהווה שיקול להגשת כתב אישום); מידת הפגיעה בסדרי התנועה; הפגיעה ברכוש הציבורי; תכנון וארגון הפגנה שמתוכנן לבצע בה פעולות המהוות עבירה על החוק; שלהוב הנוכחים למעשים החורגים ממעשי מחאה לגיטימיים; התנהלות פסולה של שוטרים במהלך ההפגנה; גיל החשוד; תיקים קודמים רלוונטיים ועוד.

בהנחיה צוין, שבעת שקילת אפשרות הגשת כתב אישום, על הפרקליט לתת את דעתו לחשיבותה של מדיניות אכיפה אחידה, הן בהיבט של ההחלטות שהתקבלו ביחס לחשודים אחרים באותו אירוע, והן ביחס להחלטות עקרוניות שהתקבלו ביחס לחשודים באירועי מחאה אחרים בהם בוצעו עבירות בעלות אופי דומה.