תביעה: קופות החולים לא ידעו את הנשים על אפשרות הקפאת ביציות

רופאת הנשים, ד"ר חנה קטן,בטור על חשיבות המודעות ולהכרה עם הטכנולוגיה המאפשרת להאריך את תקופת הפיריון בעזרת הקפאת ביציות

ד"ר חנה קטן , י' באלול תש"פ

ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן
צילום: באדיבות המצלם

'פתחתי לדודי- ודודי חמק עבר''. הטרגדיה של ההחמצה הגדולה בהתגלמותה. הרעיה משחקת באש. והדוד בורח לה.

לדידי, אין כאב גדול מכאב ההחמצה. הפרשה מדברת על אבדות. חייבים אנו להחזיר אבדות חומריות ואבדות רוחניות. ובוודאי שמחובתנו למנוע אבדות והחמצות, אם יש לנו כלים לכך. בתחום הזוגיות, על אחת כמה וכמה. זה נכון בתחום השידוכים- להחזיר אבדה לבעל האבדה, וכך גם בתחום הפריון- למנוע את אובדן חלום ההורות.

לאחרונה, נפל דבר- מספר נשים באמצע שנות ה־40 לחייהן הגישו השבוע תביעה משפטית נגד קופות החולים שלהן בטענה כי לא נמסר להן מידע על האפשרות להקפיא ביציות כשהיו בשנות ה־30 לחייהן.

בתביעה נטען כי בינואר 2011 נכנס לתוקף חוזר מנכ"ל משרד הבריאות המופנה אל מנהלי בתי החולים ומנהלי האגפים הרפואיים בקופות, הקובע כי ממועד זה נשים רווקות בגילאים 30-41 תוכלנה להקפיא ביציות.

הנשים קובלות על כך שהמידע הזה לא הועבר אליהן. לבסוף, שתיים התחתנו מאוחר ולא הצליחו להרות כלל ואחת- הצליחה ללדת ילדה אחת בריאה. הן טוענות כי אילו היו מיידעים אותן על האפשרות לבצע הקפאת ביציות בגילאי ה30 הן היו מבצעות זאת, ומשמשות אחר כך בביציות 'הצעירות' שהקפיאו. כך שסיכוייהן להרות וללדת היו יכולים להיות גבוהים לאין שיעור מסיכוייהן הכמעט אפסיים להרות כיום.

לפני כעשור, השתתפתי בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, שם נידונה יזמה של חברת כנסת דאז, רונית תירוש, על הצורך ליעוד בנושא השעון הביולוגי. היא רצתה להטמיע זאת גם במערכת החינוך.

האיגוד הישראלי לפוריות הוציאה חוברת לציבור הרחב, בעריכת פרופסור רונית קוכמן ז"ל, רופאת פריון מוכשרת ונמרצת שנפטרה בדמי ימיה. היא הייתה מסתובבת בפאבים בתל אביב, ומדברת עם הצעירים שחלקה להם גלולות, על השעון הביולוגי ועל חלון ההזדמנויות הצר של הרפיון המיטבי.

והיא הייתה גיבורה. כי זה לא קל. רוב הרופאים נמנעים לדבר. למה לקבל התקפה בסגנון 'דוקטור, את מלחיצה אותי. לא רוצה לדבר על כך. אני צעירה.' הכי קל לרופאה להרים ידיים ולהמשיך בעבודת יומה.

למה להתעסק עם זה אם יש התנגדות? אבל הבחורה היקרה לא מבינה שזאת סגירת עין אחת ועצימת השנייה. זאת הדחקה של בת יענה, שגוררת כאב עצום באחריתה. ורופאה אכפתית לא תעמוד על דם המטופלת שלה, ולא תתן לקולות האחרים להחליש אותה.

חשוב לתת מידע. ידע מעניק כוח-כוח של בחירה חופשית מתוך האופציות הקיימות. להקפיא או לא. ככל שניגשים להקפאת הביציות בגילאי ה30 המוקדמות, יש סיכוי לשאיבת ביציות רבות יותר, ולשימורן לשם שימוש עתידי כשייבנה הבית בקרוב.

ויש גם נשים אלמנות וגרושות שיכולות להינות מהטכנולוגיה. לפעמים הגרושות הן עגונות הלכתית. חרב חדה מונחת לפתחו של החלון הביולוגי, שמהלך עליהן אימים. יש פתרון רפואי הלכתי שממתין להתגלות, כדי להתיר את הסבך הזה, שבכבלי העגינות.

לאחרונה, הועלתה הצעת חוק ביזמתם של חבר כנסת בצלאל סמוטריץ', ומכון פועה, ואף אני זכיתי להיות שותפה להכנת הטיוטה. ההצעה מבקשת לאפשר לנשים העגונות להקפיא ביציות, שתמתנה בסבלנות עד יעבור זעם, מבלי שהאישה תשלם את מחיר העלייה בגיל הביולוגי שלה.

בעצם, מדובר על אותו תהליך רפואי שמוצע לנשים רווקות מגיל שלושים, כדי לשמר את פוריותן. מעבר לרווח הביולוגי, יש גם את הרוגע הנפשי שנוחת, כשהיא יודעת שהיא עשתה השתדלות, הניחה בצד עתודה להקמת דור ישרים. יש פה גאולה של ביציות. גאולה של אימהות הממתינה להירקם.

אין סיבה שהרעיה תתן לדוד לחמוק. אנחנו נעשה את שלנו- מחובתנו להראות אכפתיות ולנסות לעזור לכל הצעירים למצוא את אבדותיהן. אבל, בינתיים, לקראת חודש אלול, בו המלך בשדה, קרוב מאי פעם, לא נתן לביציות לחמוק.
מצורפת כריכת החוברת