פרופ' יובל אלבשן: גמזו צודק בעיקרון, אבל טועה בהתנהלות

פרופ' יובל אלבשן מוחה על התנהלות מקבלי ההחלטות וחוסר הניסיון להבין את סוגיית אומן לעומק. "ההחלטה נכונה, אך גמזו טועה בדרך שלו".

ניצן קידר - ערוץ 7 , י' באלול תש"פ

פרופ' יובל אלבשן: גמזו צודק בעיקרון, אבל טועה בהתנהלות-ערוץ 7
אומן. למצולמים אין קשר לידיעה
צילום: ISTOCK

פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, פרסם הבמים האחרונים עמדה מעניינת ושונה לגבי הנסיעה לאומן והיחס הנכון שצריך להיות כלפיה תחת משבר הקורונה.

"אני אדם חילוני שבא ממשפחה חילונית חמישה דורות ועצם זה שהגעתי לאומן היה קצת מוזר", פותח אלבשן בשיחה עם ערוץ 7.

הוא מסביר כיצד מצא את עצמו באומן בראש השנה. "אני עושה עסקה עם הסטודנטים החרדים בקמפוסים כבר הרבה שנים, שהם יקראו חומרי קריאה שאני נותן והם חומרי רשות ובתמורה הם נותנים לי מארון הספרים שלהם ואנחנו בוחנים הדדית את הקריאה. רכשתי בזכות זה ידע רב.

''קבוצה אחת, לפני שלוש שנים, ביקשה במקום לתת לי לקרוא ספרים שאבוא איתם לראש השנה לאומן. הקשחתי להם את הדרישות, הם עמדו בהן, וכך לפני שנתיים מצאתי את עצמי באומן בראש השנה".

"באתי עם כל הדעות הקדומות על סמים וזנות ועבודת אלילים ואני חייב להגיד שראיתי דברים אחרים וגם הצלחתי מעט להבין את המשמעות של הנסיעה לשם להרבה מאוד אנשים. אומרים שחוזרים משם ב'אורות', אז לא חזרתי באורות אבל חזרתי עם הרגשה שעד היום פספסתי משהו שלא הבנתי אותו. פגשתי שם אנשים שהיו שבורים ומרוסקים שבחלקם נתקלתי בעבר – והם ואחרים מגיעים לרבי – בעיקר כדי להתחדש לשנה הבאה ולתת תקווה שהשנה תהיה אחרת. זה היה מאוד מרגש, גם אם אני אדם לא מאמין ולא מכיר את כל התפילות", אומר אלבשן.

לדבריו, "זו לא איזה השתטחות על קברי צדיקים או פולחן, אלא באמת כלי שהחסידות אפשרה לאותם אנשים להרגיש חלק. מהרגע שחזרתי התחלתי קצת יותר ללמוד את המושגים וגם אם לא התחברתי, הצלחתי להבין".

הביקורת שלו כעת מופנית כלפי ממונה הקורונה והשיח שהוא מייצר בעניין של אומן. "אני לא עונה למבקרים, כי השיח בישראל כל כך רדוד. החיים הרבה יותר מורכבים משחור ולבן. אני את הביקורת שולח כלפי פרופ' רוני גמזו פרוייקטור הקורונה. הוא גורם שלטוני והיה צריך ללמוד את הנושא לפני שהוא מדבר עליו. אני לא חושב שהיה ציבור אחר שהיו מעזים לדבר אליו בכזו שפה של סטיגמות ודעות קדומות כמו חסידי ברסלב שרוצים להגיע לאומן".

פרופ' יובל אלבשן
צילום: חזקי ברוך

אלבשן מציין כי אכן יש השנה לנקוט בדרך אחרת ולאפשר לפחות חסידים לצאת, אבל השיח חייב להיות אחר. "ההחלטה לדעתי, היא החלטה נכונה. כמי שהיה שם, יש בעיה אמיתית. זה בסך הכל כמה רחובות שמובילים לציון ועוד קצת סביבם. כשהיינו שם והיו 70 אלף איש היתה צפיפות מטורפת. ברור לי שבקורונה זה לא יכול להיות. גמזו צודק שאי אפשר לעשות את השנה כמו בכל שנה באומן ואסור שיגיעו לשם עשרות אלפים".

"היכן גמזו טועה? בהתבטאויות שלו, שהוא מרדד את זה והופך לאיזו מסיבה וטוען שאין לזה קשר לחגי תשרי. הוא צריך ללמוד מה זה ולהבין מה הכוח המרפא של זה. אם גמזו היה מבין, הוא היה צריך למצוא את המתווה הנכון לאותם כמה אלפים שבאמת זקוקים לזה ואת האפשרות להגיע לשם. ברגע שהשיח היה כולו של זלזול, ביטול ואי הבנה של משמעות החוויה בראש השנה בגלל דברי רבי נחמן, אז הכל הופך לרדוד ולא מגיעים למתווה".

"כמו שיש לנו זכויות 'קדושות' שלגביהן הגענו למתווה כמו תרבות ותיירות, גם במקרה הזה היה אפשר להגיע. לצערי השיח היה מזלזל מכל הכיוונים, מהדתיים הלאומיים דרך החילוניים ועד החרדים. בישראל כל יהודי חושב שמי שקיצוני ממנו הוא פנאט ומי שמקל ממנו הוא אפיקורס. אנשים צריכים להבין שחייבים כאן מתווה כי זו לא מסיבה באוקראינה אלא אירוע משמעותי", טוען אלבשן.

לסיכום אומר פרופ' אלבשן, שמה שעשה פרופ' גמזו הוא בעצם לעורר מוטביציה להגעה לאומן. "אם הוא היה קצת מבין את השפה, אז הדבר הפשוט להבנה הוא שמקבלי ההחלטות יוצרים לחסידים 'מניעות'. עבור החסידים של ברסלב מדובר במסע מטלטל כדי שתהיה בריאה מחדש בראש השנה ולכן הם עשו את זה בימים הכי קשים שבהם היו הכי הרבה 'מניעות'. עם קצת כבוד לתרבות של האחר, הוא היה יכול להגיע אולי ליעד שלו".