לחיות בהווה

הממשלה צריכה לתכנן שנה ואף חמש שנים קדימה, להשתמש בכלי התכנון שלה, אבל היא עסוקה בכאן, בעכשיו או מקסימום בפתיחת שנת הלימודים.

מיכל ש. צדוק , י"ב באלול תש"פ

מיכל ש. צדוק
מיכל ש. צדוק
צילום: ישראל ש. צדוק

ישנה טענה האומרת כי האדם הוא החיה היחידה שיש לה יכולת לתכנן קדימה, לדמיין את המחר, לחשוב על הדוקטורט שיום אחד עוד נכתוב, בעוד שאר החיות בטבע חוות רק את העכשיו, "חיות תמיד בהווה".

ישנן תאוריות החולקות על הייחודיות שלנו בנושא, אבל אין עוררין על הצורך הזה, הכמעט בסיסי שלנו, להיות מסוגלים לתכנן ולהתכונן לעתיד.

תקופת הקורונה שלקחה מאיתנו את היכולת לתכנן את ירח הדבש עליו אנחנו חולמים כבר שנה והשאירה אותנו בקושי עם היכולת להזמין חדר בצפון באמצע שבוע הבא, מונעת מאיתנו יותר מכל דבר אחר לתכנן את העתיד ולחוש בוודאות.

אין לנו מספיק ידע וניסיון בעולם החדש הזה כדי להערך לבאות, אין לנו את אורך הרוח ועומק הנשימה להכיל את המורכבויות שעוד עלולות לבוא. רובנו עסוקים בכאן ועכשיו ומקסימום בשבוע הבא.

הממשלה לא שונה בהרבה מאתנו במובן הזה. במטרה לתת מענה לצרכים המשתנים של האוכלוסייה עליה לייצר מדיניות ארוכת טווח ומורכבת לחגים, לשנה הבאה וגם לעשור הבא. כדי שזה יקרה היא צריכה שרים ומנכ"לים מנוסים עם ידע וניסיון במערכות וצרכים משתנים. היא צריכה אורך ועומק נשימה, לדעת מה צפוי לקרות בעוד חצי שנה ולהכיל את המורכבויות שעוד עלולות לבוא.

היא צריכה להיות מסוגלת להשתמש בכלי התכנון שלה, כמו תקציב המדינה, כדי לחשוב על מה יהיה בעוד שנה ובעוד חמש שנים. אבל היא עסוקה בכאן, בעכשיו או מקסימום בפתיחת שנת הלימודים.

במרכז להעצמת האזרח בו אני ממלאת תפקיד כמ"מ מנכ"ל, אנו עוקבים אחר יישום החלטות ממשלה מזה שש שנים, מנתחים את היישום שלהן ומפרסמים את הממצאים לעיני כלל האזרחים. בשנים האחרונות עקבנו אחרי החלטות שהתקבלו במהלך כהונת הממשלה ה-34 שניתן לחלוק על תוכנן, אך הן בהחלט מקיפות, גדולות ומרכבות.

החלטות כמו 3440 "הגברת התחרות בשוק הבנקאות באמצעות הסרת חסמי מעבר" או 3859 "רפורמה במשק החשמל ושינוי מבני בחברת החשמל", 3790 "צמצום פערים חברתיים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים" והדובדבן שבקצפת, הגדולה מכולן החלטת ממשלה מס' 922: "פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2020-2016". החלטות שניכר כי אנשי מקצוע רבים היו מעורבים בגיבושן תכנונן ובתהליך היישום שלהן.

מאז התפזרות הכנסת בסוף שנת 2018 ובכל שנת 2019 עם שלוש מערכות הבחירות, וכמובן 2020 שרובה כבר מאחורינו, עם העובדה שעד לסופה לא יוחלט על תקציב מסודר, אנחנו רואים יותר ויותר החלטות ממשלה שנתקלות בקשיי יישום בשל העדר תקציב, תקיעות בעבודת הכנסת או חוסר יכולת מצד המשרדים. לצד זאת במעקב אחר כלל החלטות הממשלה שמתקבלות עולה כי מאז התפזרות הכנסת בסוף 2018 ובעיקר בתקופת הקורונה התקבלו המון החלטות אך הן חפוזות ונקודתיות במתן מענה לצורכי השעה.

כמעט ולא מצאנו החלטות ממשלה מקיפות ועמוקות, כאלו המביטות קדימה לחומש הבא. הכוונה היא להחלטות עליהן ישבו אנשי מקצוע לאורך זמן ממושך ובחנו סוגיה מורכבת מכל צדדיה ותכננו לה מדיניות סדורה. הממשלה, כמונו, חיה כרגע רק בהווה הקורונה.

בימים הקרובים המרכז יפרסם דו"ח מאקרו שנכתב אחרי מחקר עומק, ובו יפורטו בדיוק מקסימלי התנאים המיטביים לכתיבת מדיניות ישימה, קצרת וארוכת טווח, שבסוף גם מתבצעת ולא רק נשארת על הנייר.

התראת ספוילר: התנאים המרכזיים למדיניות מיטבית כוללים יכולת תכנון, בניית מנגנונים ותהליכי גיוס שותפים. כל אלו דורשים לחוות את ההווה בכל עוצמתו אך גם מחייבים הסתכלות קדימה על העתיד.

מיכל ש. צדוק, מ"מ מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח