לאן הוא ייקח את אמריקה. ביידן
לאן הוא ייקח את אמריקה. ביידןצילום: רויטרס

הסקרים בארה"ב מלמדים על סגירה איטית וקבועה של הפער בין דונלד טראמפ לביידן. לעיתים נדמה שבישראל התחושה הכללית היא של אירוע שהשלכותיו עלינו לא תהיה דרמטית במיוחד.

איך צפויות תוצאות הבחירות בארה"ב להשפיע על יהודי ארה"ב ועל הקשר עם מדינת ישראל במידה וביידן ינצח? את השאלה הזו הצבנו בפני העיתונאית, החוקרת והסופרת קרולין גליק.מחוקקים דמוקרטים פרו ישראליים מועפים מהמשרות שלהם ומוחלפים על ידי דמוקרטים פרוגרסיבים ואנטי ישראליים

"זה ישפיע לרעה מאוד על יחסי ישראל-ארה"ב", קובעת גליק ומציינת כי בארבע שנות כהונתו של טראמפ כנשיא עברו הדמוקרטים תהליך של הקצנה, כפי שניתן לראות עם שילובן של חברות קונגרס כדוגמת אילהאן עומאר וראשידה טאליב ואחרים.

"בחודשים האחרונים אפשר לראות בפריימריז איך מחוקקים דמוקרטים פרו ישראליים מועפים מהמשרות שלהם ומוחלפים על ידי דמוקרטים פרוגרסיבים ואנטי ישראליים, כך שאם היו ארבע נשים מהחבורה הפרוגרסיבית, המספר כעת הוא שבעה וכנראה שעוד אחד ייכנס היום בפריימריס. הם השתלטו על דרגי השטח".

"המשמעות היא שאובמה היה אנטי ישראלי ואנטישמי, אבל היה צריך להסתיר את העוינות כי מרכז המפלגה שלו לא היה אנטישמי. היום קשה לפוליטיקאים יהודים ופרו ישראליים להיבחר במפלגה הדמוקרטית. מחצית מהפוליטיקאים היהודים לא יחזרו לקונגרס או יחזרו בקושי, כך שגם עבור היהודים קשה להיבחר במפלגה והדבר מעיד על הפניית גב ועל כך שהעוינות לישראל וליהודים הופכת חלק משמעותי מההווי הדמוקרטי כי הפרוגרסיבים הם הכוח הדומיננטי במפלגה והם אנטישמיים".

מחצית מהפוליטיקאים היהודים לא יחזרו לקונגרס או יחזרו בקושי, כך שגם עבור היהודים קשה להיבחר במפלגה והדבר מעיד על הפניית גב ועל כך שהעוינות לישראל וליהודים הופכת חלק משמעותי מההווי הדמוקרטי כי הפרוגרסיבים הם הכוח הדומיננטי במפלגה

להערכתה של גליק התמורות במפלגה הדמוקרטית ישפיעו מאוד גם על הקהילות היהודיות והיא מציגה כדוגמא את שעלה בגורלה של בארי וייס, עורכת מדור הדעות בניו יורק טיימס. "היא עלתה למודעות בקרב יהודי ארה"ב כסטודנטית בקולומביה שנלחמה נגד האיסלאמיסטים בקמפוס שהצליחו להפוך אותו לאנטישמי, היא פיתחה קריירה עיתונאית והגיעה להיות עורכת מדור דעות. היא מאוד פרוגרסיבית בגישה שלה כפמיניסטית רדיקאלית וגם מאוד ציונית. היא חשבה שהמעמד שלה יאפשר לה מדי פעם להטיף מוסר ולבקר את האנטישמיות במחנה הפרוגרסיבי. בתוך שנתיים שלוש היא כתבה שלושה מאמרי תוכחה נגד המחנה שלה על האנטישמיות הגואה ולפני כחודש היא נאלצה להתפטר מהמשרה שלה כי הגורמים במערכת לא יכולים לסבול את הדעה העצמאית שלה כלפי היהודים, למרות שהיא לא שמרנית או פרו-טראמפ. מספיק שהיא נגד אנטישמיות והיא כבר לא מקובלת בחברה הטובה של הפרוגרסיבית".

"היא כתבה מכתב למו"ל הניו יורק טיימס ובו היא מסבירה שגם אמרו לה חד משמעית שהיא כותבת יותר מדי על יהודים. לפני עשר שנים לא היו אומרים את זה, אלא את הדברים האחרים, היו טוענים שהיא מטיפה מוסר לצעירים. הפעם תוקפים אותה על רקע היהדות שלה ועל הרצון שלה לכתוב משמאל על האנטישמיות. זה בסדר לכתוב נגד אנטישמיות מימין, יש נאו-נאצים שרוצחים יהודים בארה"ב, אבל הסכנה לקהילה היהודית בארה"ב היא בעיקר מהשמאל שאומר שליהודים כיהודים אין זכויות קהילתיות, אין זכות לתמוך בישראל כי זה ביטוי לעליונות לבנה וגזענות נגד ערבים וכו'".לביידן אין מעמד במפלגה. הוא לא ראש המפלגה הוא מונה כדי להיות כלי בידי הפרוגרסיבים שלא יכולים להיבחר בעצמם

מוסיפה גליק ומציינת כי לפני תקופת הקרונה "ראינו שעיקר האנטישמיות האלימה הייתה באזור ניו יורק, ניו ג'רזי, קונטיקט שם המתקפות היו כלפי יהודים חרדים והתוקפים היו שחורים. למעשה הכוח העולה מבחינת המתקפות האלימות הם הערבים המוסלמים והפרוגרסיבים".

ומה באשר לביידן עצמו? האם יש לו השפעה על המתרחש במפלגה? האם הנמנום שהוא מתאפיין בו רלוונטי גם לסוגיית היחס התקיף כלפי יהודים וישראל? "לביידן אין מעמד במפלגה. הוא לא ראש המפלגה הוא מונה כדי להיות כלי בידי הפרוגרסיבים שלא יכולים להיבחר בעצמם. הם גילו שברני סנדרס לא יוכל להיבחר. הבוקר ראיתי תיעוד של מפגינים בקליפורניה צועקים 'מוות לאמריקה' כאילו הם בביירות. יש כאן בעיה הרבה יותר רחבה. זה חיל הרגלים של המחנה הפרוגרסיבי שרצה את סנדרס אבל הבינו שלא יכולים לנצח בבחירות הכלליות כפרוגרסיביים, לכן למרות שביידן הפסיד בכל הבחירות המקדימות בפער עצום והפרוגרסיבים הם שניצחו, החליטו להעלות אותו לראש המפלגה כי הבינו שרק אדם שנחשב יותר מתון וממסדי יוכל לנצח, אבל הוא עצמו, ואנחנו רואים את זה, סובל משלבים שונים של דמנציה, הוא לא מסוגל לדבר בצורה הגיונית, הוא לא יכול לומר משפט ללא טלפרומטר וגם אז יש לו בעיות לקרוא. זה לא אדם במיטבו".ביידן סובל משלבים שונים של דמנציה, הוא לא מסוגל לדבר בצורה הגיונית, הוא לא יכול לומר משפט ללא טלפרומטר וגם אז יש לו בעיות לקרוא. זה לא אדם במיטבו

"יש לו בעיה לגנות את המהומות שמביאות לרצח של חפים מפשע בארה"ב כי מי שמחולל את המהוות הללו הדמוקרטים והוא לא יכול להתנכר להם כי הוא חייב אותם כדי לנצח. לאורך כל מערכות הבחירות מועמדים פנו לקצוות בפריימריס, אבל בבחירות הכלליות הם התמרכזו כדי להגיע למתנדנדים בין שתי המפלגות. אצל המפלגה הדמוקרטית אנחנו רואים כעת, כמו בבחירות הקודמות שלא מסוגלים להתמרכז כי חוששים לאבד את הבייס הפרוגרסיבי, ועל כן הם בני ערובה של הבייס שלהם, בלעדיו הם לא יוכלו לנצח והבייס שלהם מכתיב להם את המדיניות והמדיניות הזו עוינת לארה"ב וליהודים ולמדינה היהודית".

עוד התייחסה גליק להשפעות משבר הקורונה והמשבר הכלכלי על מערכת הבחירות ולדבריה המשבר אמור היה לנגוס לו בכוח "אבל זה פחות משמעותי כי המהומות ברחובות החליפו את הקורונה מבחינת סדר היום. מעבר לכך, יש תחושה כללית שמשתקפת בסקרים, שהאמריקאים סומכים על טראמפ כמשקם הכלכלה יותר מאשר על ביידן. זו אינדיקציה אופטימית".

גליק עצמה אופטימית באשר לסיכוייו של טראמפ לנצח. "הדמוקרטית פועלים נגד האינטרסים של עצמם כשהם לא מתמרכזים ופורצים את הגבולות וזו לא אסטרטגיה אלקטוראלית נבונה, בלשון המעטה. "הקורונה תשפיע אבל לא תהיה הנושא המכריע", היא אומרת ומוסיפה כי היא חוששת ממצב של גניבת בחירות בידי הדמוקרטים שכבר כעת מאשימים את טראמפ בגניבת תאי דואר ובהרס מערכת הדואר.

"כמו שראינו שהקמפיין של קלינטון הוא ששיתף פעולה עם הרוסים והם שהטילו עלילות על טראמפ ואנשיו כאילו הם פעילים עם הקרמלין, כך גם כאן הם מכינים אמתלה כדי שלא לקבל את תוצאות אם נתפתה ולו לרגע למחשבה שאנחנו לא צריך להיות עצמאים כלכלית אנחנו עלולים להגיע למקומות מאוד מסוכנים גם מול ארה"ב וגם בכלל. אנחנו צריכים להבין ששלום ובריתות זה מאוד נחמד אבל הכול תלוי בנו
הבחירות. קלינטון אומרת לביידן בגלוי אל תקבל את תוצאות הבחירות. הם רוצים להבעיר את אמריקה. כלומר שאם טראמפ ינצח זה לא אומר שהמהומות והאנדרלמוסיה שארה"ב שרויה בה תחלוף. הדמוקרטים עברו פאזה, הם כבר כוח רדיקאלי אנטי אמריקאי ואנטישמי והם לא הולכים לשום מקום והם לא ישתנו".

לדבריה אלה מוסיפה גליק תובנה חשובה לגבי ישראל: "כשמסתכלים על ארה"ב ומבינים שהיא בת הברית החזקה ביותר שלנו, כמו שראינו בתמונות מאיחוד האמירויות, מבינים שזו בת ברית אדירה, אבל היום יש שתי אמריקות שהן ישויות נפרדות לחלוטין. היחס שאנחנו זוכים לו מאמריקה תלוי במי שולט בארה"ב וזה מכניס גם אותנו לחוסר יציבות אסטרטגית. המשמעות היא שהאסטרטגיה של נתניהו של בניית עצמה ישראלית היא המקור לכל. אם נתפתה ולו לרגע למחשבה שאנחנו לא צריך להיות עצמאים כלכלית אנחנו עלולים להגיע למקומות מאוד מסוכנים גם מול ארה"ב וגם בכלל. אנחנו צריכים להבין ששלום ובריתות זה מאוד נחמד אבל הכול תלוי בנו".