אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: istock

למרות שרוב יהודי ארצות הברית רואים עצמם פרו-ישראלים, ישראל נדחקת למקומות האחרונים בסדר העדיפויות לפיו מצביעים היהודים בבחירות.

כך עולה מנייר עמדה חדש שמפרסמת קרן משפחת רודרמן הפועלת לקידום יחסי ישראל-יהדות ארצות הברית, לקראת הבחירות לנשיאות בחודש נובמבר השנה.

הנייר נכתב על-ידי הקרן בשיתוף עם פרופ' גיל טרוי, מומחה להיסטוריה של צפון אמריקה מאוניברסיטת מקגיל שבקנדה, והוא מציג את מעורבותה העמוקה של הקהילה היהודית במערכת הבחירות, פורס את דפוסי ההצבעה שלה ומנתח כיצד משפיעות הבחירות לנשיאות משפיעות על הזהות הקולקטיבית של היהודים בארצות הברית.

לפי הנייר, יהודי ארצות הברית מייחסים חשיבות גדולה יותר לסוגיות פנים-אמריקאיות מאשר לסוגיות חוץ וליחס למדינת ישראל. כך, 43% מהיהודים רואים בשירותי הבריאות כנושא החשוב ביותר בבחירות, 28% בטיפול באלימות ו- 21% בתחומי רווחה, בעוד שרק ארבעה אחוז מהיהודים האמריקאים רואים ביחס המועמדים לישראל כשיקול העיקרי בהחלטה לגבי זהות המועמד לנשיאות שברצונם להצביע לו.

בנוגע לעמדות הפוליטיות של יהודי ארצות הברית, מתאר הנייר את רתיעה מתמשכת של מרביתם מהנשיא דונלד טראמפ, בראש ובראשונה בגלל מדיניות הפנים שהוא מוביל ומהזיהוי שלו עם הימין הקיצוני בארה"ב.

לצד זאת, המסמך מתאר את העמדות המסורתיות של יהודי ארצות הברית, אשר לצד היותם ליברלים ונוטים בבירור לתמיכה במפלגה הדמוקרטית עם שיעור הצבעה מסורתי של 70%, הם ממשיכים לתמוך בישראל חרף הביקורת על נתניהו וקשריו ההדוקים עם הנשיא המכהן טראמפ.

אחוזי הצבעה גבוהים הם עדות נוספת למעורבות הקהילות היהודיות בבחירות בארצות הברית. לפי נתונים שמציג הנייר, שיעור ההצבעה הכללי בקרב יהודי ארצות-הברית עומד על 85% וקרוב ל-95% במדינות אסטרטגיות, כמישיגן, פנסילבניה ופלורידה, לעומת 50% בלבד בקרב האוכלוסייה הכללית.

עם זאת, הנייר קובע שההשפעה של "הקול היהודי" על תוצאות הבחירות זניחה, לנוכח שיעורם היחסי הקטן באוכלוסיה האמריקאית, העומד על כ-2%. "ניתוח קולות היהודים מלמד על הסיבות להצבעה יותר מאשר על תוצאותיה", נכתב בנייר. "ניתוח זה שופך אור על ההשפעה המתמשכת והרחבה שיש ליהודים בתהליך הפוליטי האמריקאי ועל השפעה דומה שיש לפוליטיקה האמריקאית על זהותם של יהודים אמריקאים רבים, ששורשי עמדותיהם הפוליטיות-ליברליות נטועות עמוק במורשתם היהודית".

עוד מציג הנייר כיצד תרומות יהודי ארצות הברית למועמדים השונים מהוות ביטוי נוסף למעורבות גוברת שלהם בבחירות לנשיאות. לפי נתונים המוצגים בנייר, בבחירות 2016 שישה משבעת התורמים הגדולים היו יהודים ו – 356.8 מתוך 406.3 מיליון הדולר, שנתרמו על-ידי עשרת התורמים הגדולים, נאספו מיהודים. על רקע נתונים אלה, מעריך הנייר שבבחירות 2020 תימשך הנוכחות היהודית המוגברת במימון הקמפיינים של המועמדים, בין היתר, הודות לכניסת מנגנוני גיוס ההמונים חדשים, שיאפשרו ליותר יהודים לתרום באופן ישיר למועמדיהם. עדות לכך מספק הנייר בנתונים שמציג מסבב הגיוס הראשון שנערך במחצית השנה הראשונה של 2019, לפיו 5.5% מהכספים שגוייסו לקמפיינים היו מיהודים, שהעבירו 7% מסך התרומות באותה העת. עם זאת, קובע הנייר שבעוד שהתרומות גורמות למועמדים לדבר יותר על ישראל ועל נושאים ביהדות בקמפיינים שלהם, הדבר אינו משנה את דפוסי ההצבעה בקרב הקהילות היהודיות.

ג'יי רודרמן, נשיא קרן משפחת רודרמן: "המחקר מוכיח, כי גם לקראת בחירות סוערות במיוחד, הקהילות היהודיות בארצות הברית מוסיפות למלא תפקיד פעיל ומעורב בדמוקרטיה האמריקאית. מעודד גם לגלות, כי ללא קשר לפתק שיטילו בקלפי, יהודי ארצות הברית מאוחדים בתמיכתם בישראל ועומדים לצידה תחת כל ממשל אמריקאי".