מדוע השנה אני לא טס לאומן?

16 שנים אני טס לאומן, אבל בראש השנה הקרוב אישאר בארץ ישראל בלי תחושת צער או אכזבה. דעה

נפתלי פומברג , י"ד באלול תש"פ | עודכן: 12:41

ציון רבי נחמן מברסלב באומן
ציון רבי נחמן מברסלב באומן
צילום: ברל'ה קרומבי

בשש־עשרה השנים האחרונות אני נוסע בכל ראש השנה לאומן, ובחמש השנים האחרונות אף מארגן את המתחם של הציבור הדתי־לאומי במקום.

בשבילי אומן זה לא אקסטזה של אורות, ריקודים מטורפים ואווירה מיוחדת. בשבילי אומן זה קשר פנימי ליהדות שהאיר לי רבי נחמן, זכות להיות חלק מ'ראש השנה של רבי נחמן', דבר גדול שאין לי בו הבנה, וצורך נפשי של טעינת כוחות וחיבור לדרכו של רבי נחמן יחד עם חבריי לדרך. ובכל זאת, השנה אני לא טס לאומן. זה לא נעשה בדיעבד, לא בצער ולא עם תחושת אכזבה.

אני מקווה שהסיבות שאמנה כאן לדעתי שאין לנסוע השנה, לא יתפרשו כזלזול במי שכן נוסע על פי דעת רבותיו, ובוודאי במי שנוסע לאומן כל שנה.

א. הלכה: ברסלב אינה כת המתנהלת על פי סטיקרים ואמירות חתוכות מספרים. ברסלב מושתתת על שמירת הלכה ביישוב הדעת, עד כדי כך שרבי נחמן אמר "קמטו את ספריי כמה שתרצו ואל תזוזו מסעיף אחד בשולחן ערוך".

לפי ההלכה, פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, כולל שמירת שבת וצום ביום כיפור. פיקוח נפש אינו נקבע באמצעות תחושות הבטן שלנו, אלא לפי המומחים בתחום, שלעת עתה קובעים כי ישנה בעיה בהתקהלות, בערבוב בין אנשים ממדינות שונות ועוד - דבר שכמעט אינו ניתן לשמירה במציאות של אומן ראש השנה.

אומנם בתקופת הקומוניסטים חסידי ברסלב נסעו לאומן תוך מסירות נפש ממשית לקיים את ציוויו של רבי נחמן, אבל הבדל גדול יש בין מסירות נפש שאדם מקבל על עצמו ובין סיכון שאדם מביא על אחרים שהוא עלול להדביק בקורונה וחלילה אף לגרום להם למיתה.

כדאי לראות מה קרה בחסידות חב"ד בחודש אדר האחרון, שבו למרבה הצער נפטרו כמה מזקני החסידים, שנדבקו מחסידים צעירים, כמובן ללא כוונה. ואכן, בניין ה־770 נסגר ראשון על סורג ובריח, בהוראת רבני חב"ד.

ב. 'משום איבה': מושג הלכתי שמשמעותו היא שכדי להציל גוי מותר ליהודי אפילו לחלל שבת, וכל זאת כדי שהגויים לא יפתחו איבה כלפי יהודים ולא יעניקו להם טיפול רפואי בעת הצורך.

במציאות הנוכחית, שבה שלטונות אוקראינה עלולים להפנות אל היהודים אצבע מאשימה בהדבקה של גוי בקורונה, ועקב כך לא להעניק טיפול רפואי ליהודי הזקוק לכך, ישנו חשש גדול לפיקוח נפש מכיוון נוסף.

רבי נתן, גדול מוסרי הנפש על ההגעה לקיבוץ בראש השנה, כתב ש"גם אם הדרך הייתה מחופה בסכינים, הוא היה פוחד לא לנסוע לאומן", כלומר את עצמו הוא היה מסכן, אבל באותו משפט הוא הוסיף: "אבל אם לא היה לי פספורט" - אם לא היה לו אישור מסודר מהשלטונות - "לא הייתי נוסע".

ג. זכותה של ארץ ישראל: למרות שרוב חסידי ברסלב סוברים שיש לנסוע גם מארץ ישראל לאומן, מכיוון שכך עשה גם רבי אברהם ב"ר נחמן, דור רביעי לרבי נחמן ומעתיק השמועה, שגר בארץ ישראל בעשרים שנותיו האחרונות - עדיין איננו יכולים להתחמק מהעובדה ששאלת הנסיעה מהארץ הייתה לרבי אברהם סוגיה לא פתורה.

שתי עדויות, של ר' שלמה וקסלר שהתגורר בארץ הקודש, ושל ר' לוי יצחק בנדר שהתגורר באומן, מוסרות שבראש השנה האחרון שבו הגיע רבי אברהם, הודיע בשער בת רבים כי יותר לא יגיע לאומן מארץ ישראל.

תלמידו המובהק של רבי אברהם, ר' לוי יצחק בנדר, מסר בשמו: "רבי אברהם סבר שאילו היה נמצא בארץ ישראל, והדרך לאומן הייתה סגורה, ואי אפשר היה לבוא לראש השנה לקיבוץ, לא הפסיד בזה" (שיח שרפי קודש ברסלב, חלק ג' סימן תקס"ג).

רבי נתן עצמו, בתיאור נסיעתו לארץ ישראל, כותב בהתלהבות על מעלת הארץ. בנסיעתו חזרה קיווה שיגיע לאומן לראש השנה, אך משהדבר לא התאפשר, לא ציין ולו פעם אחת (!) שיש לו צער מזה, כנראה מרוב חשיבות מסעו לארץ ישראל.

במכתב נוסף, של ר' יצחק ברייטער, מנהיג חסידי ברסלב בפולין שנרצח בשואה, הוא כותב לתלמידו מהארץ שלא יסכן את נפשו לנסוע לאומן ראש השנה בזמן ש"אין ההשגחה מראה שיש לעשות כך". הוא מחזק אותו שההימצאות בארץ היא חלילה לא מעשה של 'דיעבד', ומסכם את מכתבו במילים: "של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא, הארץ אשר דרכו בה אבותינו מעולם''.

מילים אלו אינן סותרות את מעלת ראש השנה של רבי נחמן, שנהגו לקיים גם לא באומן, על ידי תפילות משותפות בין חסידי ברסלב בשמחה ובאמונה בכוחו של רבי נחמן לסנגר על כולנו ביום הדין.

הכותב הוא מנהל בית המדרש 'נהר דעה' - בית המדרש לתורת רבי נחמן בציבור הדתי־לאומי