דו''ח שחיבר מנכ''ל משרד ההתיישבות אבי נעים קובע כי דרושה הסדרה דחופה של תחום המכינות הקדם צבאיות על ידי המדינה.
על פי המסמך בשנת 2020 פועלות בישראל 80 מכינות ובהן כ-3,900 תלמידים. 24 מתוך המכינות הן תורניות, 30 מכינות כלליות והיתר הן שלוחות של מכינות האחרות.
בהתאם להחלטת הממשלה הוחלט להעביר את תחום המכינות הקדם צבאיות לסמכות משרד ההתיישבות והמסמך הוא הראשון מסוגו שיוצא תחת משרד ממשלתי ועוסק בסוגיית המכינות באופן רחב ועל כל ההיבטים.
המסמך מגדיר את אסון נחל צפית כ"קו פרשת המים של עולם המכינות" וקובע כי "לא הוקמה ועדת בדיקה בלתי תלויה, לא הושלמו כל הרפורמות הנדרשות".
עוד נכתב בו כי מצב הפיקוח על המכינות בעייתי מאוד ואין תכנית עבודה שנתית בפיקוח. בנוסף לכך אין כיום חובת דיווח על אירועי בטיחות. "אין אפשרות לקבל משום גורם במדינת ישראל ו/או משרדי הממשלה את רשימת התקלות ו/או אירועי הבטיחות שהתרחשו במכינות הקדם צבאיות לאורך השנים. לתיקון מצב זה, יש לעגן בחוק ובתקנות את העדכונים הנדרשים וביניהם הגדרה חד משמעית של תחומי אחריות וסמכות של משרד ההתיישבות והביטחון אל מול המכינות".
"קיים צורך ממשי בפיקוח ובקרה על נושאי הבטיחות וחיי האדם בראש ובראשונה, אך גם בנושאי חינוך והכנה לצה"ל. ריבוי המכינות והשלוחות וכן השימוש בכספי ציבור, מחייב את הרגולטור לעשות כל מאמץ כדי לוודא שנעשה שימוש ראוי בתקציב המכינות", לשון המסמך.
על פי הדו"ח יש להגדיר את מעמדה של מועצת המכינות ולשקול לאפשר לה להמשיך בהכשרות אותן היא מבצעת כיום, בתור ספק חיצוני למשרד ההתיישבות בעל ידע מקצועי ייחודי בתחום.
בנושא ניהול המכינות נכתב כי "האחריות הרשמית לפעילות המכינות חלה על יו"ר העמותה, בעוד שבמרבית המקרים היו"ר והוועד המנהל של העמותה אינם עוסקים ואינם מעורבים כלל בפעילות היומיומית של המכינה. מוצע בזאת כי ייכתב ויוטמע נוהל מחייב, המגדיר את מערכת היחסים של הוועד המנהל כגורם שתפקידו לקבוע מדיניות, לבקר ולפקח על פעילות המכינות מול מנהלי המכינות לאורך השנה כולה, כולל דיווחים מידיים ליו"ר על כל אירוע חריג".
מנכ"ל משרד ההתיישבות גורס גם כי "המכינות צריכות לשנות את שמן ותדמיתן, כך שיוגדרו כ'מכינות למנהיגות' או 'מדרשות למנהיגות'. באמצעות שינוי המיתוג, תוכלנה המכינות להרחיק קמעה את התדמית המיליטריסטית שדבקה בהן ותרחבנה את שעריהן לא רק לבעלי מודעות צבאית אלא לגוונים השונים של החברה הישראלית".
בנוסף מציע המסמך להקים באופן מיידי אגף מקצועי במשרד ההתיישבות אשר יתכלל את כלל הפעילות של המכינות הקדם-צבאיות.
"נדרש כוח אדם קבוע שיעסוק כל כולו במכינות בשונה מן המצב הקיים. מעבר לפיקוח ובקרה בשוטף, האגף יעסוק בתחומי הבטיחות, אירועי החוץ, מפעלים והפעלה בחירום, תוכן, פדגוגיה ועוד. תפקידים אלו וכן עץ המבנה הנדרש נכתבו לאחר התייעצות ארוכה עם כלל הגורמים המעורבים בעולם המכינות הקדם צבאיות וכוללים: משרד החינוך, משרד הביטחון, מועצת המכינות הקדם-צבאיות, נציגי ציבור, ראשי מכינות שונים ואנשים נוספים שעולמם הוא עולם המכינות".
הוא גם מציע להפעיל את המכינות ככוח משימה לאומי בעיתות חירום, "מנת שיהוו מכפיל כוח איכותי לכוחות הביטחון בעתות חירום לאומי. חניכי המכינות הינם בגירים בגילם, איכותיים ובעלי רוח התנדבותית. ניתן להכשירם ככוחות אורגניים אשר ישמשו כעתודה מכפילת כוח לגורמי סיוע אזרחיים בעורף של מדינת ישראל בעתות חירום לאומי, משברים ואף מגפות".
עוד קובע המסמך כי קיים צורך להרחיב את עולם המכינות בקרב המיעוטים השונים וזאת על מנת לעודד את גיוסם לצה"ל ושילובם בחברה האזרחית תוך שמירה אורחות החיים והמנהגים.
מנכ"ל משרד ההתיישבות אבי נעים אומר כי "מפעל המכינות הוא דוגמא לרעיון אדיר שצמח מלמטה, הלך והתרחב והצליח לייצר דורות של בני נוער בעלי מודעות חברתית. עולם המכינות פרח בזכות העצמאות שלו אך בסופו של דבר עודף העצמאות, תרבות ה'יהיה בסדר' והעובדה שנותר לא מפוקח כלל, הביאה לשבר הגדול של 'אסון נחל צפית' בו קיפחו את חייהם עשרה בני נוער בשל התנהלות לקויה ומחדלים שזועקים לשמיים. בעקבות האסון, תדמית המכינות נפגעה קשות וננקטו פעולות רגולטוריות בעיקר על ידי משרד החינוך בשיתוף מועצת המכינות, אשר הביאו לשינויים מרחיקי לכת ולשיפור משמעותי בנושא נהלי הבטיחות במכינות, בעיקר בתחום הטיולים ופעילות השטח".
"מדינת ישראל חייבת להבין שהמכינות הקדם צבאיות מהוות כר פורה ליצירת מנהיגות צעירה ארוכת טווח. זהו צורך לאומי בראש ובראשונה ולפיכך האינטרס של מדינת ישראל הוא להרחיב את המפעל הראוי הזה הן מבחינת התקנים והן מבחינה גיאוגרפית. זאת, על פי תכנית מתכללת רב שנתית שתאפשר לצעירים מכל המגזרים לקחת בה חלק ולהיות חלק מהדור שייעצב את פניה של המדינה בעתיד", סיכם נעים.