השבת קראנו בפרשת כי תבוא על הברכות והקללות שאירעו לעם ישראל במרוצת הדורות. והנה, כותב הרמב"ן על פרשיות אלו, שהם צריכות למלא אותנו באמונה בבורא ובאמונה בהשגחת ה' על ישראל, שהרי כשם שראינו שהתקיימו באנו אותם קללות, כך סמוכים ובטוחים אנו בהבטחה הבאה בסופם, שה' יקיים בריתו עימנו ויגאלנו.
וכאן יש נקודה מיוחדת בהשגחת ה' על עמו, נקודה המתאימה לשבועות אלו, עת שבו ילדינו ללימודים על אף הקושי של תקופת הקורונה.
מצאנו בבראשית רבה על הפסוק "וזרח השמש ובא השמש, עד שלא שוקע שמשו של צדיק אחד, כבר נולד צדיק אחר. וכשם שה' משגיח כך על עם ישראל, בהעמידו להם תדיר צדיקים, שינהיגו את בני הדור, כך ה' משגיח על ישראל בהקדימו בכל דור תרופה למכה. וכך מתחדשת בעם ישראל תופעה מבורכת, בדיוק דור אחד לפני שנוצרת בעיה קשה, ואותה תופעה מבורכת, נותנת פתרון לבעיה הקשה.
כך מצאנו, למשל, דור לפני חורבן בית ראשון. בכל ימי התנ"ך, אחת הבעיות הרוחניות הקשות של עם ישראל הייתה שהקריבו קרבנות בבמות יחיד במקום להביאם לבית המקדש, וכך עברו על איסור שחוטי חוץ.
אם עם ישראל היה ממשיך בדרך זו עד החורבן, הרי שלא היינו מתגעגעים לשוב לירושלים, והיינו משתקעים חלילה לעד בארצות ניכר. אולם דור אחד לפני החורבן, הפסיק יאשיהו את תופעת הבמות, וכשנחרב המקדש ידענו שהמקום היחיד לעבוד בשלמות את ה' הוא ירושלים.
ואף בדור שלפני חורבן בית שני מצאנו תופעה כזו, הנוגעת לחינוך ילדים לתורה ולקדושה דווקא בתקופה קשה. הגמרא (בבא בתרא כא) אומרת "ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל". ומה עשה רבי יהושע בן גמלא?
הגמרא מספרת, שעד לתקופתו היה מקובל שכל ילד אביו מלמדו, ובהמשך כיוון שלא כל אב היה יכול ללמד את בנו, הרי שהילדים היו עולים ללמוד בירושלים, ככתוב "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". אולם ילד קטן, לא יכול היה ללכת לבדו לירושלים, ונמצא שרק נערים מגיל 16 היו עולים ללמוד תורה, ובמצב כזה רבים כבר היו מתפספסים. בא רבי יהושע בן גמלא, ותקן שיהיה בכל עיר תלמודי תורה כבר לילדים מגיל צעיר.
רבי יהושע בן גמלא נהרג במרד הגדול של החורבן. נמצאנו למדים שאלמלא תקנתו, רק ירושלים הייתה מקום תורה, וכשחרבה ירושלים נמצא שהיה חרב מקום התורה היחידי בעולם. אם כך הקדים ה' תרופה למכה, ובדור שלפני החורבן קמו תלמודי תורה בכל מקום, וכך המשיכה התורה.
ראו כמה הם התאמצו על לימוד התורה בימי הגזרות והמרידות. כמה עלינו ללמוד לימינו, להתאמץ על שגרת לימוד התורה של ילדינו גם בתקופת הקורונה, ולהביא את רוח ירושלים עיר הקודש לכל מקום!
הכותב הוא ראש הגרעין החינוכי וישיבת אורות נתניה