השר והשגריר לשעבר, אלוף במיל' מתן וילנאי, שימש בעברו כשר להגנת העורף והקים את רשות החירום הלאומית. בראיון לערוץ 7 הוא מתייחס להתנהלות הרשויות, הצבא ופיקוד העורף עם משבר הקורונה, וקובע כי נהלים שנקבעו ותורגלו פעמים רבות אינם מיושמים.
"אני אומר את זה מהיום הראשון, לא רק מהיום. הקמנו מערכת לתפארת לטפל במצבי משבר של מדינת ישראל. אחד הסעיפים שנרשמו שם הייתה המילה מגיפה. בעיקר נערכנו לטילים של חיזבאללה וחמאס, אבל גם המילה מגיפה נרשמה שם. הוקם גוף, עשינו תרגילים לאומיים, כולל כאשר ראש הממשלה היה נתניהו. המערכת יודעת לטפל במצבים כאלה", אומר וילנאי, יו"ר 'מפקדים למען ביטחון ישראל'.
על התרגילים הוא מספר כי אלה כללו "ראייה שלמה ומתכללת. אלו המילים הקובעות כאן. למשל, זיהינו שהממשל האזורי-מוניציפאלי הוא גוף מרכזי ואי אפשר לטפל באירועים כאלה בלי חיזוק הממשל המקומי. לכל מועצה במדינה הקמנו מטה צבעי, יחידת קישור לרשות כדי שלראש הרשות יהיה גוף לניהול המשבר כשראש הרשות הוא מפקד העיר. קבענו שיטת פעולה בחירום ועכשיו מתחילים לראות את הניצנים שלה. היינו צריכים לראות את זה בשבוע השני של ינואר, וגם אז זה היה באיחור".
"פתאום מבינים שלראשי ערים יש מה לומר, שהאזרחים אצלם, השגרה אצלם ובתי האבות אצלם", אומר וילנאי וקובע כי הדברים לא התקיימו. "התרגיל הלאומי התאפיין בהתמודדות עם משבר. התרגיל האחרון לא התקיים מסיבה כלשהי אבל התכוננו לטפל במגיפה כשדובר על שפעת החזירים. אם זה היה קורה השיטה הייתה מניבה פירות יעילים בהרבה מכפי שזה עכשיו כשבכל רבע שעה מתחלפות ההחלטות".
לדבריו מה שהייתה אמורה הממשלה לעשות זה "רק לפתוח את סיכום התרגיל שכתבתי. היחיד שקרא את זה הוא אני לדעתי". עוד הוא מספר: "הזמנתי את עצמי למשרד הביטחון אחרי תפקידי כשגריר והצעתי את עצמי. שאלתי אם הם מוכנים ומבינים את המשמעות של רח"ל כי היו שם הרבה כיפופי ידיים. אמרו לי הכול בסדר. צריך להבין שגוף הביצוע המרכזי מעבר לשלטון המקומי זו משטרת ישראל שאחראית על הסדר הציבורי והתנועה ולאחר מכן פיקוד העורף שהוא זרוע הגנה אזרחית".
האם כעת, לאחר שהדברים לא פעלו על פי התרגולים בזמנם, האם המסקנות עוד רלוונטיות גם באיחור? "על כך אין לי תשובה מהמותן. זה דורש מחשבה. אם הגוף היה קיים הוא היה דן בזה מזמן. זו טעות שאין שר בממשלה שחושב חירום. גוף שחושב חירום הוא גוף שמייצר את הדברים בעצמו. אם גוף כזה היה מתחיל לעבוד בינואר היו מבינים בסוף ינואר שבתי האבות הם נקודת תורפה ושולחים לשם צוותים של פיקוד העורף. זה קטן עלינו. זה עניין ארגוני ולא בריאותי".
"זה בסדר גמור שמצאנו את משרד הבריאות בחזית, אבל הוא עוסק בענייני בריאות ולא בעניינים לאומיים. את שרשרת ההדבקות הוא שאמור לקטוע ולדעתי עד עכשיו הוא לא עשה זאת. רח"ל הייתה מתריעה על כך, הטיסות לחו"ל היו נחסמות מיידית. פקידות בכירה הייתה לומדת נתונים ומעבירה אינפורמציה אחד לשני. תרגלנו את זה עשרות פעמים. לכל גוף תרבות, מנהיגות וגאווה משלו".
על שאלה אחת מסרב וילנאי להשיב והיא הסיבה לכך שדברים לא נעשו על פי המתווה שנקבע ושתורגל. לטעמו "זה הכול פוליטיקה", והוא את הפוליטיקה מיצה... "אל תשאל אותי שאלות פוליטיות כי על זה אני לא מתכוון לענות".
עוד שאלנו אם צוותי התרגול שבחנו את סוגיית ההתמודדות עם מגפות דנו גם באופן בו יש להתמודד עם לחץ ציבורי נגד ההחלטות המתקבלות. "בטח", הוא משיב, "לחץ ציבורי זה אחד הדברים שאיתו צריך להתמודד. בשולחן העגול היו פסיכולוגים ואנשי מקצוע שעסקו בכך. היו הרי לחצים גם אחרי שרקטות פגעו במרכזי הערים. דרוש היה שינוי בהבנת המציאות והכלים והכול תחת לחצים ציבוריים".
האם במבחן המציאות הוא רואה סוגיה כלשהי שלא נדונה באותם תרגילים? האם הכול נחזה מראש, נשקל, נבחן ותורגל? "לא, זו אמירה מאוד קיצונית. לא אעז להגיד דבר כזה, אבל בנינו מערכת שיודעת להתמודד עם חירום לגווניו השונים. אותה היה צריך להפעיל. מוגזם יהיה להגיד שחשבנו על כל דבר או שיש לנו פתרון לכל נושא. בנינו מערכת שיודעת לטפל במורכבות של מצב חירום".
"הפתיע אותי שלא גייסו מיידית את השלטון המוניציפאלי. צריך לשלוח את האלוף רוני נומה לבני ברק? יש שם קב"ט מצוין שם. רוני נומה צריך ללמוד את בני ברק? הוא עשה זאת היטב, אבל כך צריך לעבוד? אנחנו מדינה שמאלתרת כל הזמן? יש שם ראש עיר שמכיר הכי טוב מכולם את בני ברק, יש לו גוף של מטה העירייה, יש לו את הקב"ט, את יחידת הקישור של פיקוד העורף ואותם צריך להפעיל, וזה נכון גם לערים האחרות".