כלא
כלאצילום: אייסטוק

בניגוד למה שמקובל לחשוב, המאסר כעונש הוא תופעה חדשה שהחלה לפני פחות משלוש מאות שנה. רק במאה השמונה עשרה החל השימוש המסיבי במאסרים קצובים כעונש.

הסיבה לכך היא בעיקרה פרקטית. יש צורך בזיהוי, רישום ופיקוח שפשוט לא היו אפשריים בעבר. איך אפשר לדון מישהו לעשר שנים, בחברה שאי אפשר לפקח בה על זיהוי האנשים? בחברה רוב האנשים לא יודעים קרוא וכתוב? שאין בה כלי כתיבה זמינים? שאין בה אפילו לוחות שנה מוסכמים?

אולם בשנים האחרונות מתרחשת בעולם ובישראל מהפכה בתחום הענישה הפלילית. עיקרה הוא ניסיון עולמי להפחתת השימוש במאסרים, ושימוש בעונשים חילופיים. הגרף הבא מרכז את הנתונים בחמש השנים האחרונות בישראל. ניתן לראות ירידה מ - 16,144 אסירים פליליים בשנת 2015 ל – 9,328 בשנת 2019. ירידה של למעלה מ-40% מבלי לקחת את החשבון שהאוכלוסייה גדלה בתקופה זו.

מספר האסירים
מספר האסירים

הירידה נובעת ממספר סיבות אך בעיקרה מכך שהציבור בארץ ובעולם החל להגיע למסקנה שעונש המאסר איננו ממלא את הציפיות ממנו. הוא איננו יעיל משום שהרתעתו בספק, איננו משקם בדרך כלל, ונוסף לכל אלו יקר להפליא. אסיר עולה לנו קרוב לשנים עשר אלף ₪ לחודש (הרבה יותר ממורה).

אין לחשוש מהתגברות הפשיעה בגלל צמצום המאסר. יש הסכמה גורפת בין החוקרים כי אין כל קשר בין מספר האסירים במדינה לרמת הפשיעה בה.

יש מדינות שיש בהן פשע רב ואוכלוסיית אסירים גדולה כגון ארה"ב ורוסיה ויש מדינות שבהן יש פשע רב ומספר אסירים נמוך (כמו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, או ניגריה). במדינות סקנדינביה יש פחות אסירים ממדינות מערב אירופאיות אחרות למרות שאחוזי הפשע אינם נמוכים יותר. בקצרה, אחוזי הפשע במדינה ומספר האסירים בה הם שני תהליכים שאינם צמודים בהכרח זה לזה. המסקנה מכך היא שאפשרי לצמצם את מספר האסירים במדינה ללא השפעה על הפשיעה.

הורדת מספר האסירים איננה ייחודית לישראל. צרפת צמצמה את מספר האסירים משמעותית לאחר רפורמה בשנת 2014. הולנד צמצמה את מספר האסירים שלה לחצי בעשור האחרון, סגרה בתי סוהר, ומתכננת להמשיך בכך. בארצות סקנדינביה מראש מטרת המאסר היא יותר טיפולית מאשר ענישתית. בכל המקומות כמו גם בישראל הורדת מספר האסירים לא לוותה בעלייה בפשע.

חובה להדגיש שהפחתת השימוש במאסר איננה זהה להפחתת ענישה. יש תחליפי מאסר רבים כגון עבודות שירות, מעצרי בית במשך הלילה, דרישת מגורים בעיר אחרת, חובת טיפול ופיקוח, התייצבות בתחנות משטרה, ועוד. הטכנולוגיה היום מאפשרת ויתור על בית הסוהר. יש התפשטות בשימוש ב-'אזיקים אלקטרוניים'.

אלו מוצמדים לנידון בטכניקה של GPS ומוודאים כי הוא נמצא היכן שמותר לו להיות. שילוב של אלו יחד עם מצלמות, יכול להוות תחליף זול ויעיל יותר מבתי סוהר. כמובן, לגבי חלק מהאסירים אין מנוס ממאסר. עבריינים אלימים או מנהיגי כנופיות פשע יש להחזיק תחת שליטה במאסר נוקשה ומבודד ככל האפשר. אולם המחקרים מראים כי אלו מהווים פחות מעשרה אחוז מהאסירים.

מעבר ליתרון החברתי, מדובר בחסכון כספי גדול. את הכסף הנחסך רצוי להשקיע במניעת פשיעה עתידית ויש דרכים לכך. אין חילוקי דעות שעדיף להשקיע במורים מאשר באסירים. המעבר ממאסר לתחליפיו בישראל הוא הליך מבורך שנקווה שימשיך ככל האפשר.

ד"ר אברהם טננבוים הוא שופט בדימוס. הנתונים התקבלו משירות בתי הסוהר והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במסגרת עבודה לתואר השני באוניברסיטת חיפה של עורכי הדין אופיר עמר ואסף כהן.