מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הפיץ היום (חמישי) ממצאי ביניים מהביקורת בנושא ההתמודדות עם משבר הקורונה, עם המלצה לעת הזו למוסד לביטוח לאומי ולממשלת ישראל.
ממצאי הביניים עוסקים בנושא טיפול הממשלה במובטלים ובדורשי עבודה במשבר הקורונה בעניין קבלת נתונים חודשיים מהימנים מהמעסיקים על שכר עובדיהם. הדוח המלא צפוי להתפרסם בחודשים הקרובים עם השלמתו, שבמסגרתו כ- 15 נושאים אותם בודק מבקר המדינה בעניין טיפול המדינה במשבר הקורונה.
עם זאת, המבקר בחר כבר עתה לפרסם את ממצאי ביניים בכדי לטייב את פעילות המוסד לביטוח לאומי והממשלה בעת הזו וכהערכות לאתגרים וגלים נוספים, ככל שיבואו. מבקר המדינה החליט כי בנסיבות המיוחדות של מגפת הקורונה, ככל שיעלו במסגרת בדיקות כלל הנושאים המלצות קונקרטיות, הן תועברנה לגופים המבוקרים על מנת לתת כלים לטיוב עבודתם.
על פי ממצאי הביניים, עולה כי למוסד לביטוח לאומי אין נתונים בזמן אמת על תעסוקת עובדים, שכרם ועל היקף מבקשי העבודה בעקבות משבר הקורונה. מצב זה אינו מאפשר לאמוד בזמן אמת את מספר המובטלים והנמצאים בחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ופוגע בהחלטות הממשלה בנוגע לתמיכה באזרחים ובתמריץ החזרה לעבודה.
נתוני האבטלה נמדדים כיום על ידי שלושה גופים שונים - הביטוח הלאומי אשר סופר את מקבלי קצבת האבטלה לפי מספר התביעות שהוא משלם עליהן, שירות התעסוקה אשר סופר את דורשי העבודה שפנו לשירות התעסוקה והלמ"ס אשר מתבסס על סקרי כח אדם שביצע לפי הגדרות מסוימות.
בנסיבות אלו לא ניתן לקבוע כמה מובטלים יש באמת, לא ניתן לבחון את סוגיית האבטלה ולגזור מכך את הצעדים הנכונים לשוק העבודה.
המבקר מציין כי קיים פער משמעותי בין הנתונים של שלושת הגופים, עד כדי שמספר דורשי העבודה לפי שירות התעסוקה ביוני 2020 גדול ביותר מפי שניים ממספר הבלתי מועסקים לפי סקרי כוח האדם של הלמ"ס.
הסיבה לפערים בנתונים נובעת מכך שהמוסד לביטוח לאומי אינו עומד על כך שהמעסיקים ידווחו לו בכל חודש וחודש, על כל אחד מהעובדים שהם מעסיקים, באופן פרטני ונפרד. בפועל, המעסיקים מדווחים פעם בחודש למוסד לביטוח לאומי דיווח על כל העובדים יחד ולא באופן פרטני. הנתונים הפרטניים מועברים כיום פעמיים בשנה. בהיעדר דיווח מדויק על העובדים גם המידע אודות נתוני התעסוקה אינו מדויק. הדבר פוגע בתשתית לקבלת החלטות, להן משמעויות כלכליות עמוקות במיוחד בעת הזו שבה המדינה מתמודדת עם משבר הקורונה. תיקון הדיווח של מעסיקים למוסד לביטוח לאומי יכול לשפר משמעותית את התשתית לקבלת החלטות מושכלות בנושא שוק העבודה.
בנוסף, חיוב המעסיקים בדיווח חודשי יכול גם לתרום לפישוט הליכים בירוקרטיים, בכל הנוגע לצורך של כל תובע דמי אבטלה להמציא בנפרד אישור מעסיק וכן לצורך מימוש סעיף 176א לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה קובע כי מובטל שיעבוד בשכר נמוך יכול לקבל לפי החוק - "מענק למובטל שעובד בשכר נמוך". בכך ניתן יהיה להגביר את השימוש בתמריצים לחזרה לשוק העבודה, לצמצום דמי האבטלה ולהגדלת הכנסתם מעבודה של מקבלי קצבת אבטלה. כיום, רבים מהזכאים אינם עומדים על זכותם זו בשל ההליך הבירוקרטי.
נוכח המשבר התעסוקתי החמור והצורך הברור והמיידי בקבלת נתונים באופן מהיר ומהימן ונוכח העובדה כי המידע נמצא בידי המעסיקים וביטוח לאומי כבר פיתח ממשקים מקוונים לקבלת נתונים מהמעסיקים ואף החל לקבלם מהמעסיקים, מבקר המדינה ממליץ למוסד לביטוח לאומי לחייב את כל המעסיקים, לפחות בעת המשבר התעסוקתי הנוכחי, למסור לו נתוני שכר חודשיים באופן מקוון לגבי כלל עובדי הגוף, תוך מתן מידע לגבי כל עובד בנפרד - במתכונת הדוח החצי שנתי המוגש כבר עתה.
עוד מומלץ לבחון את החסמים הבירוקרטיים ואת הדרכים למימוש מיטבי של זכאות מקבלי קצבת אבטלה במסגרת "מענק למובטל שעובד בשכר נמוך". על מנת שהתהליך יהיה יעיל, ראוי שהוא ייושם באופן מקוון, דבר שגם יתאים לנסיבות בעת הזו.
המבקר מציין בעקבות הפצת הממצאים, "הקורונה הכלכלית פוגעת קשות באזרחי ישראל. בתוך כך, התפרצות הנגיף הובילה למשבר תעסוקתי עמוק, ולכן החלטתי להציג בפני המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר המלצות לצעדים שיוכלו לשפר את הסיוע למובטלים ואת השירות הניתן לציבור. ממצאי הביניים מצביעים, בין היתר, על מצב שבו מקבלי ההחלטות לא יודעים נתונים חיוניים בזמן אמת וכן שמענק דמי אבטלה חלקיים הניתנים לאלו שעובדים בשכר נמוך אינו מיושם בשל חסמים בירוקרטיים. מדובר בכשלים שניתן לתקן כבר בעת הנוכחית, וזו מטרתי בפרסום ממצאי הביניים. יישום ההמלצות יסייע להמשך ניהול המשבר, לבחינת חלופות לתוכניות סיוע רלוונטיות ולייעול המענה לאזרחים"