השופט קבע כי התנהלות המדינה בנושא מביכה. חאן אל־אחמר
השופט קבע כי התנהלות המדינה בנושא מביכה. חאן אל־אחמרצילום: רגבים

"חאן אל־אחמר יפונה, עם או בלי הסכמה. זה לא ייקח הרבה שבועות, זה יהיה הרבה יותר קצר, נעשה כמה מהלכי היערכות חיוניים בזירה הבינלאומית, ניתן הזדמנות אחרונה לפינוי בהסכמה, אבל בכל מקרה, חאן אל־אחמר יפונה. אני לא מדבר על פינוי קוסמטי, אלא על פינוי של ממש". את המשפטים הנחרצים הללו אמר בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה בתאריך 21 באוקטובר 2018. קרוב לשלוש שנים אחרי, ובמאחז הבדואי הבלתי חוקי לא פורק אפילו אוהל אחד. ההבטחה הנחושה והמפורטת כל כך כבר הפכה לקלישאה המסמלת את התנהלות נתניהו בכל הנוגע לקידום מדיניות ימין - הבטחות גדולות, מעשים אין. אל השבוע האחרון התנקזו שני מפחי נפש מהסוג הזה.

"זו העתירה השישית שאנחנו מגישים בעניין חאן אל־אחמר”, מספר אברהם בנימין מארגון ‘רגבים’, שמוביל את המאבק לפינוי המאחז הבדואי כבר יותר מעשר שנים. "בעתירה הקודמת, שהסתיימה באוקטובר 2018, השופטים אמרו שהעתירה מיותרת מפני שהמדינה התחייבה לפנות. כלומר, בג"ץ לא חייב את המדינה ולא קבע לה לוח זמנים כמו בעמונה או במצפה כרמים ממש לאחרונה, אלא נתן אור ירוק לפינוי שהיא התנדבה מעצמה לבצע. אחרי הבג"ץ ההוא שמענו את ההצהרה המפורסמת של נתניהו בישיבת הממשלה. באותה תקופה הייתה תחושה שבאמת הולכים לקראת זה. ליברמן, שהיה אז שר ביטחון, עשה הכנות מבצעיות לפינוי, והיו אפילו כמה עימותים מקדימים במקום מול כוחות הביטחון”.

אבל הימים שחלפו מאז, נטולי כל סימן נוסף לפעולה נחושה, גרמו לאנשי 'רגבים' להבין שפינוי לא יגיע בקרוב. איומים שהגיעו מכיוון אירופה, ובראשם התבטאות של התובעת הכללית בבית הדין הבינלאומי בהאג, כנראה הסיגו את נתניהו לאחור. "בכל המאחזים הבלתי חוקיים של הפלשתינים אנחנו רואים מעורבות זרה מאוד עמוקה בשלושה שלבים: שלב הבנייה, לאחר מכן סיוע במאבק המשפטי, ואחר כך, כשהמאבק המשפטי נכשל, הם גם לוחצים מדינית. בעתירות שלנו אנחנו מצרפים כמשיבים גם את האיחוד האירופי, כדי להכניס אותם לתוך הקלחת שהם מנסים לבחוש בה מבחוץ. בפועל הם תמיד טוענים לחסינות דיפלומטית, שזה נכון עקרונית, אבל אי אפשר גם להתערב בעניינים של מדינה זרה וגם לנער מעליך את האבק. בפועל זה הצליח להם, הלחץ האירופי השפיע, וראש הממשלה החליט שהוא מעדיף למנוע כאב ראש מול האיחוד האירופי ופשוט להתחמק מביצוע”.

"חאן אל־אחמר הוא נייר לקמוס"

באפריל 2019 הבינו ב'רגבים' שכבר אבד הסיכוי לפינוי יזום של ממשלת נתניהו, והגישו עתירה נוספת, שישית במספר, במטרה לחייב את מדינת ישראל לפנות את המאחז. תשובות המדינה שיקפו נאמנה את המדיניות העקבית של נתניהו - התחמקות. השיקולים המדיניים לא הוזכרו, רק כל מיני בעיות טכניות קלות שמונעות לעת עתה את הביצוע. “בהתחלה המדינה ביקשה דחייה בגלל שנכנסנו לתקופת בחירות וממשלת מעבר לא יכולה לבצע צעד כזה", מתאר בנימין את ההשתלשלות. “בית המשפט קיבל את הבקשה, אך בשבוע שעבר הם הודיעו לבית המשפט שהם זקוקים לכמה ימים. חשבנו שסוף סוף תגיע תשובה לעניין ונוכל להתחיל דיון, אבל ביום שני הגיעה התשובה ושוב הם ביקשו דחייה. הפעם התירוץ הוא קורונה וזה שהממשלה רק הוקמה והיא זקוקה לזמן כדי ללמוד את הנושא".

כדי לתת לבקשה יתר תוקף, צירפו המשיבים תזכיר שכתב ראש המל"ל מאיר בן שבת, ובו הוא מסביר שאכן בגלל המצב המיוחד אין זו העת להשיב על העתירה. היות שמדובר בשלב מקדמי של העתירה, כלומר מתן תשובה מקדמית וקביעת תאריך לדיון, הפרוצדורה הנהוגה בבית המשפט העליון היא ששופט תורן עוסק בעתירה, ולא הרכב של שופטים. העתירה הנוכחית נפלה על השופט נועם סולברג, שכעס על תגובת המדינה וכינה אותה "מביכה".

"מקץ שנתיים ימים - אין כל חדש תחת השמש”, כתב בהחלטה. "על אף שבאי כוח המדינה טענו לפנינו בעבר על קיומה של דחיפות, ואולי אף בהילות, ביישום החלטותיה, והגם שבית משפט זה אִפשר למדינה שוב ושוב ליישם את החלטותיה, דבר לא השתנה: מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה”. סולברג גם חתם באווירת הימים: “על המדינה לכבד את הדברים היוצאים מפיה ולאפשר הסתמכות עליהם, שלא יהיו בבחינת נדרנא לא נדרי”.

סולברג קבע שהדיון יתקיים בחצי השני של חודש נובמבר ולא יידחה שוב, ועל המדינה להגיש תשובה מקדמית באחד באותו חודש. נקודה שחשוב לזכור, ושבלטה בפסקי הדין האחרונים של בג"ץ, היא שההרכב לדיון טרם נקבע, וכלל לא בטוח שיכלול את סולברג או מי מחבריו בעליון הנחשבים לשמרנים יותר. לאור הניסיון, עלול להינתן בסופו של דבר פסק דין ברוח שונה לגמרי. “יהיה מפליא אם בג"ץ יבוא וייתן פסק דין חלוט ברמה של לוחות זמנים, כמו שעשה במצפה כרמים", מנמיך בנימין את הציפיות, "מצד שני, ההתנהלות של המדינה כל כך שערורייתית, שאולי יש סיכוי. בכל אופן, אנחנו ב'רגבים' עותרים כבר שנים ארוכות לבג"ץ, כשחלק מרכזי מהעניין הוא להציב מראה לבית המשפט ולהראות את היחס הנחוש והמחמיר כלפי ההתיישבות לעומת ההנחות שעושים לפלשתינים. את זה בכל אופן נוכל להרוויח.

"אנחנו רואים בחאן אל־אחמר עניין עקרוני וסמל לכל שאר המאחזים הפלשתיניים”, הוא מסכם. "משרד הביטחון מדבר על 800 מקבצים כאלה. מעבר לזה, המודל של בית ספר שסביבו מתפתחת התיישבות התחיל בחאן אל־אחמר. נכון לשלושת השבועות האחרונים, פנינו למינהל בעניין שלושה בתי ספר חדשים כאלה שאיתרנו. זה הופך את ההתיישבות הבדואית ליציבה יותר. מבחינתנו חאן אל־אחמר הוא נייר לקמוס”.

שלום תמורת הקפאה

כאמור, ההססנות של נתניהו לגבי הרס בנייה פלשתינית לא חוקית עומדת בניגוד גמור ליחס הנחוש שלו כלפי הבנייה היהודית ביהודה ושומרון. לפני שבועיים חשף מעל דפי עיתון זה ניצן קידר כי נתניהו מונע התכנסות של מועצת התכנון העליונה ליו"ש (מת"ע). בינתיים מועצת יש"ע וראשי רשויות שלחו מכתב חריף בנדון לראש הממשלה, וביום שני השבוע התכנסה שדולת ארץ ישראל בכנסת לדון בנושא.

נזכיר כי בנפרד מן המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, האחראית על אישור תוכניות בנייה בתוך תחומי הקו הירוק, פועלת ביהודה ושומרון מועצת התכנון העליונה, שבראשה יושבת המהנדסת הראשית של המינהל האזרחי, יחד עם עוד יועצים משפטיים ואנשי מקצוע. העיקרון מאוד דומה למקבילה בישראל הקטנה, למעט פרט אחד - כל התכנסות וכל אישור תוכנית מותנים באישור הדרג המדיני, קרי ראש הממשלה.

לאורך תקופת אובמה המועצה כמעט ולא התכנסה, במה שהיה ידוע לכולם כהקפאת בנייה כוללת ביהודה ושומרון. כשנכנס הנשיא טראמפ לבית הלבן שונתה המדיניות, ונקבע כי המועצה תתכנס בכל שלושה חודשים באופן סדיר, בכפוף לאישור מדיני, שהגיע תמידים כסדרם. בפברואר השנה התכנסה המועצה בפעם האחרונה ואושרו בה תוכניות השייכות לשטח E-1 סמוך למעלה אדומים ולגבעת המטוס בירושלים. הכינוס הבא, שהיה מתוארך למאי, כבר לא אושר. “אוטוטו ריבונות, אל תפריעו", נאמר לאנשי מועצת יש"ע. אלא שמאז לא הגיעה ריבונות, וגם לא כינוס נוסף של מת"ע.

"אנחנו יותר ממעריכים שזה קשור למהלכים המדיניים האחרונים שנתניהו הוביל”, אומר מנכ”ל מועצת יש”ע יגאל דילמוני. "נתניהו אמר שעשה עם האמירויות שלום תמורת שלום לראשונה. מכיוון שאנחנו מזהים שמת"ע מתעכבת ולא תתקדם עד החתימה על הסכם השלום, אנחנו מבינים שזה לא שלום תמורת שלום, אלא תמורת הקפאה. הרי מה יקרה עכשיו? יגידו לנו שנחכה עד החתימה עם דובאי, ואז בחריין, ואז ערב הסעודית, ואז בחירות בארה"ב. אם טראמפ ייבחר יגידו לנו לחכות עד שיתבהרו העניינים, ואם ביידן - אז בכלל ינסו לא להרגיז אותו. אנחנו אומרים שלא יכול להיות שהבתים שלנו יהיו המסחרה שלהם. כל פעם שצריך מטבע עובר לסוחר בבזאר הטורקי של המזרח התיכון, משלמים בשגרת החיים שלנו. גרים פה חצי מיליון ישראלים, הם צריכים להמשיך את החיים שלהם. אנחנו עומדים על 4.3 אחוז גידול באוכלוסייה - יותר מפי שניים משאר מדינת ישראל. 15,000 תושבים שבאים לפה כל שנה. כדי למלא את החסר אנחנו צריכים כל שנה בנייה של 4,000-­5,000 יחידות דיור, אבל לא עומדים ביעדים, כי תוקעים לנו את התכנון”.

זו לא פעם ראשונה שאתם יוצאים בחריפות נגד נתניהו בתקופה האחרונה, אבל עושה רושם שעוד לא תפסתם צד לגמרי, ולא תפעלו כדי להחליף אותו.

"אני לא אומר להחליף את נתניהו”, אומר דילמוני, "אני לא עוסק במפלגות. האינטרס שלי הוא התיישבותי נטו. זו המשימה שלנו. אילחם בנתניהו כשלא יעשה את הדברים הנצרכים להתיישבות, ואחבק אותו כשיעשה. לא אפעל להחליף אותו בבנט או בגדעון סער, אבל אפעל עם כל מי שיקדם את ההתיישבות. אנחנו מזהים שלאחרונה ראש הממשלה לא עומד בסטנדרטים של ההתיישבות שהוא הציב לעצמו, ואנחנו ניאבק עד שיעמוד בהם. הבחירות הן לא הנושא שלנו”.

למה לא בונים בגבעת המטוס?

כאמור, ביום שני השבוע התכנסה שדולת ארץ ישראל בראשות חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ’ וחיים כץ כדי לדון בדרכי פעולה אפשריות להבטחת הפעילות הסדירה של מת"ע. בחלק הפתוח לתקשורת של הדיון אמר חבר הכנסת כץ: “לא יכול להיות שאנחנו לא קובעים שהיישובים שייכים לארץ ישראל, וגם לא מכנסים את מועצת התכנון העליונה לטיפול בצרכים השוטפים. אני מאמין באמונה שלמה שראש הממשלה רוצה בפיתוחה של ארץ ישראל. לשמחתנו, האוכלוסייה מתרבה, ויש לה צרכים חיוניים: גנים, בתי ספר, מרפאות, טיפות חלב, בתים לבנים ממשיכים ולתושבים חדשים. מוכרחים לפתוח את הסכר״.

החלק המעשי היה אומנם סגור לתקשורת, אבל שתיים מדרכי הפעולה שנידונו שם היו הצעת חוק חדשה שתשווה את פעילות מת"ע לפעילות המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, כך שלא תזדקק לאישור דרג מדיני כדי להתכנס, וסדרה של סיורים במקומות שבהם ההקפאה פוגעת כדי להעלות את הנושא על סדר היום. היעד הראשון, אגב, מתוכנן להיות הר גילה.

בשולי הדברים, השבוע דווח בכלי תקשורת שונים כי המכרז על בניית 2,200 יחידות דיור בגבעת המטוס בדרום ירושלים, שנתניהו הבטיח ערב הבחירות האחרונות, נדחה השבוע שוב בכמה חודשים. בעקבות ההודעה היו שביקשו לשייך את הדחייה הזאת למגמה הכללית של ממשלת נתניהו, כפי שמצטיירת בכתבה. השר לענייני ירושלים ומורשת, רפי פרץ, אף התבטא בנחרצות ואמר כי "בגבעת המטוס יש לבנות, נקודה". אולם בירור שערכנו עם גורמי מקצוע במשרד השיכון מעלה כי הפעם לא מדובר בדחייה מדינית, אלא בבעיה טכנית־מקצועית: על פי הגורמים, התחלת בנייה לא תיתכן בזמן קצר כל כך, מפני שקודם לכן יש עניינים שצריך להסדיר בין העירייה למדינה, וכן שכונת קרוואנים שצריך להזיז לצורך העניין. יהיו הדברים כך או אחרת, מורשת נתניהו כפי שהתרגלנו אליה באחת־עשרה השנים האחרונות ממשיכה במלוא העוז: ההבטחות להתיישבות ערב הבחירות נערמות בהמוניהן, אך כשמגיע יום הפירעון - תמיד יופיעו לחץ בינלאומי או בית משפט שישיבו אותן למחסן עד לסיבוב הבא.