האדמו"ר מצאנז: "המשחית אינו מבדיל"

בדבריו לחסידיו קונן האדמו"ר מצאנז על השנה החולפת שלא אפשרה תפילות כסדרן בבית הכנסת. "מאות שנים לא שמענו כזה דבר, חושך תכסה ארץ"

בן שאול , כ"ד באלול תש"פ

חסידות צאנז
חסידות צאנז
פלאש 90

האדמו"ר מצאנז, רבי צבי אלימלך הלברשטאם, נשא אמש דברים לחסידיו בטרם אמירת הסליחות וקונן על השנה החלפת שלא אפשרה תפילות כסדרן בבית הכנסת.

"מנהג אבותינו בידינו, ככה גם אבא שלי נהג, להגיד ביום הראשון של סליחות דרשה להתעורר ביחד, איפה שעומדים להתבונן כי 'קרוב יום השם'. אבל זה שייך בימים כתיקונם בימים שהכל נוהג כשורה היו צריכים להגיד דרשה כדי לעורר את הציבור".

"אבל בעוונותינו הרבים הגיעו זמנים 'אשר אין בהם חפץ'. אי אפשר אפילו להגיד סליחות בבית המדרש. עברה שנה קשה, שנה מרה, מאות מאות יהודים יראי שמים חסידים ואנשי מעשה לומדי ומרביצי תורה הלכו לעולמם".

בשלב הזה הוא פרץ בבכי. "מאות שנים לא שמענו כזה דבר, 'חושך תכסה ארץ'... משפחות שבורות ממש.. בבוקר יאמר מי יתננו ערב ובערב תאמר מי יתננו בוקר מפחד".

"איננו יודעים מה יילד יום, כל מי שיש לו טיפה לב - אנחנו הרי מאמינים בלב שלם ש'בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון'. הכל נגזר בראש השנה הקודם. לא שמנו לב, עברו כמה חודשים והעולם החל לרעוד. כל מה שקורה בעולם - זה הכל בשביל היהודים. כל מה שקורה בעולם - הקב"ה מדבר בשביל היהודים. ועכשיו מגיע יום הכתר, וספרי מתים וספרי חיים פתוחים. צריכים כולם ביחד להתעורר ולצעוק".

"בכל השנים אמרנו 'בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון'. אבל יהודי חשב לעצמו 'אני צעיר, לא חשבנו עד כדי כך'. השנה ראינו כולם שכיון שניתנה רשות למשחית להשחית שוב אינו מבחין בין צעירים לזקנים. מה צריך עוד לדבר מה צריך עוד לעורר, הזמן מעורר רואים איפה אנחנו עומדים רואים איפה אנחנו נמצאים".