ליהרז פרומן
ליהרז פרומןבאדיבות המרואיינת

הרב מנחם פרומן העביר בחייו מאות ואלפי שיעורים, לקט מתוכם, ממש מעט מזעיר, כונס עכשיו בידי בתו לספר פסקאות, השני במספר.

"ממש עברנו על איסור אבר מן החי" צוחקת ליהרז פרומן, "כשאתה לוקח פסקה קצרה מתוך שיעור שלם, ברור שיש לזה מחיר ואתה גם מפספס". אוקי, אז למה לעשות את זה?

"אני לא בחור ישיבה" היא עונה בפשטות, "אבל גם מי שהיה בעבר בחור ישיבה, בתוך שטף החיים כבר אין לו זמן לשבת ולקרוא מהלכים ארוכים. לכן, בחרנו פסקאות ספציפיות שהרגשנו שמביאות את החידוש של אבא, רגעים שהוא פתאום נותן איזה תובנה לחיים".

הרב מנחם זצ"ל והדסה פרומן
הרב מנחם זצ"ל והדסה פרומןבאדיבות המרואיינת

למה דווקא עכשיו? אני שואל, ולמה דווקא את?

"מי שהקליד את השיעורים וליקט את הקטעים היה תלמיד קרוב של אבא בשם שלמה ספיבק, אבל יש הרבה הבדל בין המילה הנאמרת למילה הכתובה, הרבה חללים נופלים בדרך"

"מה שאני עשיתי היה לעבור על הקטעים יחד איתו ולבד, ורק ניסיתי להשאיר את המוזיקה הספונטנית שבה הדברים נאמרו. גם אם זה אומר לפעמים לשנות קצת את הנוסח שבו נאמרו הדברים בכדי להעביר את הרוח".

"וזה גם קשור לזמן. כשהתחלנו לעבוד על הספר, לפני שנתיים בערך, אחי הבכור שערך את הספר הקודם 'חסידים צוחקים מזה' לא היה פנוי. בנוסף, הוא חשב שאם הוא יערוך את הספר, לא יהיה בו חידוש, אז אני לקחתי את זה".

"יש קטע כזה במשפחה שלנו" היא מסבירה, "של חיילים, רכוש צה"ל, להתייצב... בגדול אני ממש מודה על זה שהתגייסתי לזה. בשנתיים האחרונות הייתי ממש צריכה את אבא שלי וזה הייתה דרך טובה עבורי להיפגש איתו".

תני גם לנו להיפגש איתו, אני מבקש לסיום, תני איזו פסקה או ציטוט שנראה לך רלוונטי במיוחד לימים אלו.

האדם הוא כמו חייט
האדם הוא כמו חייטבאדיבות המרואיינת

היא פותחת פסקה באקראי, אבל באופן מפתיע היא מתאימה להפליא. "בימי דוד הייתה בצורת, והגמרא מתארת איך דוד חיפש פגמים שונים בעם כדי להסביר את הצרה הגדולה. בסופו של דבר, הוא עזב את כל ועדות החקירה ופנה אל ה‘ בעצמו. כמו שאשתי עושה כשהיא מתלבטת במשהו – היא פותחת את התנ"ך ומחליטה על פי הפסוק שנפתח לה".

"אנחנו בזמן קשה" מסכמת ליהרז, "אולי במקום לחפש פגמים בעם צריך לפנות אל הקב"ה".