ראובן צדוק, מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור
ראובן צדוק, מנכ"ל האגודה לתרבות הדיורצילום: עידן גרוס

היה זה ערב שגרתי ביותר. זאב, אביו המבוגר של מנשה לוי (שם בדוי) הגיע לבקר אותו ולסעוד עימו ועם כלתו ונכדיו את ארוחת הערב. אף אחד לא תיאר לעצמו שהערב השלֵו יסתיים אחרת. הסב פסע לאיטו לעבר המעלית, ולא הבחין כי המנקה סיים את עבודתו רגעים ספורים קודם לכן. בבת אחת החליק זאב על הרצפה הרטובה בחדר המדרגות. זעקות הכאב שלו פילחו את האוויר עד שכוננים מסורים פינו אותו לבית החולים כשהוא סובל משבר באגן.

חודשי החלמה ארוכים חלפו עד שבשעה טובה שב זאב לאיתנו. כל השכנים בבניין תמכו במשפחתו של מנשה, שטיפל באביו במסירות לאורך כל אותה התקופה. אך מה רבה הייתה התדהמה כאשר זמן לא רב לאחר מכן, קיבל כל אחד ואחד מהשכנים תביעה אישית על סך עשרות אלפי שקלים מהביטוח הפרטי של זאב, בשל הרשלנות שגרמה לפציעתו. עם כינוסה של אספת דיירים דחופה, התברר כי יחד עם חברותם של חברי הבניין באגודה לתרבות הדיור, נרכשה פוליסת ביטוח במחיר משתלם שמכסה מקרים מעין אלו, והגילוי גרם להקלה מיידית ולסיום הפרשייה העגומה על הצד הטוב ביותר.

נושא הביטוחים לרכוש המשותף הוא אחת ממטרות הדגל של האגודה לתרבות הדיור, שנובעת מתוך הבנה כי מדובר בתחום פרוץ שנמצא ללא פיקוח, הן מצד המחירים הגבוהים והן מצד השירות שניתן לדיירי הבניין בזמן אמת. "עד לא מזמן, עבדנו במשך מספר שנים עם אחת מחברות הביטוח הגדולות במשק, שעימה התקשרנו באמצעות מכרז. אך לאחר שהחברה ייקרה את מחירי הביטוח באופן חד־צדדי, נאלצנו לצערנו להפסיק את ההתקשרות איתם, ונדרשנו לצאת למכרז נוסף", מסביר ראובן צדוק, מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור. "אחת החברות כבר זכתה במכרז, אך לקח להם יותר מדי זמן להתארגן, כך שיצאנו לסבב נוסף של מכרזים, קיבלנו הצעות, וכעת אנחנו נמצאים בישורת האחרונה. אני מקווה שבעזרת ה' נושא הביטוחים יוסדר ויחזור לקדמותו כבר בתקופה הקרובה".

לכאורה יכול כל בניין לבטח את עצמו באופן עצמאי, אך צדוק מחדד כי כוח הקנייה הגדול שיש לאגודה מקנה לחבריה תעריפים מוזלים בתנאים מצוינים. "חשוב לשים לב שהתעריפים המוזלים לא יבואו על חשבון התנאים. לא תמיד זה הולך ביחד, אבל אנחנו משתדלים להביא גם תנאים טובים וגם עלויות נמוכות". התנאים שעליהם מדבר צדוק כוללים את הנזק שהביטוח מכסה והאופן שבו מתבצע התשלום. "כל האותיות הקטנות", הוא מחייך.

מניסיונו רב השנים של צדוק, הוא היה עד לכך שרוב המקרים הקלאסיים הם מקרי צד ג'. "בתביעות נזיקין כל הדיירים חשופים לתביעות", הוא מדגיש. "אנחנו כל הזמן חוזרים ומדגישים בפני הדיירים בבתים המשותפים כי חובה עליהם לרכוש ביטוח צד ג'. בתביעות נזיקין לא תובעים רק את הנציגות, אלא את כלל הדיירים בבית המשותף. חשוב גם שהפוליסה תכלול ביטוח מעבידים, שמכסה את כל מי שעובד בבית המשותף ואת נותני השירותים, קרי גנן, מנקה וכדומה".

שיקום שכונות גם בבעלות פרטית

שנים רבות פעלה האגודה לתרבות הדיור בתחום ההתחדשות העירונית של תמ"א 38, אך בתקופה האחרונה בחרה להתמקד בתחום שיקום השכונות, הכולל עשרות פרויקטים שפרושים בכל רחבי הארץ: אשדוד, באר שבע, ירושלים, בני ברק, ראש העין, תל אביב, נתניה, אור עקיבא, טירת הכרמל, רכסים, יקנעם, חיפה, עכו, קצרין, נוף הגליל. פרויקט שיקום השכונות שייך למשרד הבינוי והשיכון, ובמסגרתו משופצים בניינים ישנים, כמו גם מתחמים שלמים. "אם עד היום טיפלנו רק בדיור הציבורי, של חברות כמו עמידר, עמיגור וכדומה, אזי בשנתיים-שלוש האחרונות אנחנו כבר פועלים לא רק בדיור הציבורי, אלא גם משפצים בניינים ומתחמים של רוכשים בבעלות פרטית".

צדוק מתאר כי עד עכשיו המדינה לא התעסקה עם בניינים בבעלות פרטית, אך לאחרונה משרד הבינוי והשיכון החליט לממן גם שיקום של שכונות מעין אלו. "אנחנו מקבלים מתחם ומלווים אותו ברמת התכנון, השיפוץ והפיקוח. הפרויקט הזה מדבר על שיפוץ חזיתות, פיתוח ותשתיות. האינטרס של המדינה הוא לתת הזדמנות לאותה אוכלוסייה שנמצאת במצב סוציו־אקונומי נמוך ולא יכולה לשפץ בכוחות עצמה. למרות שהמדינה משביחה נכס שנמצא בבעלות פרטית, היא רואה בכך סוג של פתרון שבהחלט משליך גם חברתית. בכך שהיא משתתפת בשיפוץ, היא עושה לאזרחים את המחר הרבה יותר נעים וטוב".

מיזם נוסף שמתחזקת האגודה לתרבות הדיור הוא שיפוץ מועדוני נוער בכל רחבי הארץ. "המדינה רואה בכך סוג של שליחות חברתית, לתת הזדמנות לבני נוער להגיע למקומות ראויים. במקום שישוטטו ברחובות, תהיה להם אכסניה שתקלוט אותם. שם יוכלו לבלות ולהעביר את הזמן שלהם בצורה טובה. לא מעט רשויות מקומיות בחרו להצטרף למיזם ויצרו פינות חמד לבני הנוער ביישוב. אנחנו מקבלים רשימת מקומות ותוכניות מהרשות המקומית, משפצים ומגישים להם את המבנה משופץ ומוכן לפעילות. מדובר הן במועדני נוער ישנים הזקוקים לשיפוץ והן במבנים אחרים שעוברים הסבה למועדוני נוער". האגודה משפצת גם כמה מועדונים לגיל הרך.

מעבר לשיפוץ מבנים ושיקום שכונות בשירות המדינה ומשרד השיכון, האגודה מטפלת בשיפוץ בניינים שדייריהם בוחרים לעשות זאת בכוחות עצמם, באמצעות האגודה, בדרך כלל בסיוע קרן מימון ביניים שמעמידה הרשות המקומית לטובת הדיירים בבתים המשותפים. "יש מקומות שיש בהם כמויות אדירות של חברים באגודה, כמו למשל העיר ראשון לציון, שבה אנחנו משפצים 30 בניינים בשנה. אנחנו מכינים כתבי כמיות, מציעים תעריפי פיקוח. הם מקבלים הלוואה ומשלימים את השאר בכוחות עצמם עד לסיום השיפוץ. מדי שנה אנו מטפלים באופן שוטף במאות בניינים בערים חיפה, ראשון לציון, חדרה, נוף הגליל, בת ים, חולון, פתח תקווה ועוד".

עד לא מזמן, בטרם פרץ בסערה לחיינו נגיף הקורונה, עסקה האגודה לתרבות הדיור בפעילות חברתית קהילתית ענפה שכללה מפגשים, מבצעים, תחרויות ועוד. בשל מגבלות הקורונה, נאלצו חלק מהפעילויות לעבור התאמה מחדש, בעוד חלק ממשיכות כרגיל. למשל, סיורים שעורכת האגודה לוועדי בתים בערים אחרות, וערבי שאלות ותשובות - שבעידן הקורונה מתקיימים באמצעות זום. "הרבה שאלות שעוסקות בפן המשפטי מקבלות מענה מהיועץ המשפטי של האגודה לתרבות הדיור, שערך מפגשים כאלה באמצעות זום, לצד מפגשים רגילים בהתאם להנחיות משרד הבריאות. רק בשבוע האחרון נערכו שלושה מפגשים כאלה בבאר שבע. לא מעט אנשים שואלים איך להתנהל ולפעול בעידן הקורונה, שמצריכה אותנו להתנהלות מסוימת, שונה ממה שהכרנו עד לא מזמן, והם בהחלט מקבלים מענה ראוי".

הפעילות הציבורית האחרונה שערכה האגודה הייתה ביום העצמאות האחרון לרגל 72 למדינת ישראל, תחת הכותרת "הבית שלי - הדגל שלנו", בשיתוף עם המועצה הציונית בישראל והסוכנות היהודית. "בזמן קצר הרמנו מבצע שבו השתתפו גם בתים משותפים וגם בתים פרטיים. הם היו צריכים לקשט את הבניין, הבית או המרפסת, לצלם ולשלוח. מתוך כל התמונות שהתקבלו, צוות השופטים בחר חמישה בתים משותפים, שלושה בתים פרטיים ושלוש מרפסות שזכו בפרסים, אשר הוענקו להם בטקס מרשים ביותר בבניין הסוכנות היהודית בירושלים".

חצי מיליון בתי אב

האגודה לתרבות הדיור נוסדה בשנת 1964 על ידי ממשלת ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, במטרה לטפל בכל הקשור בבתים המשותפים. באגודה חברים כ־30,000 ועדי בתים, שהם חצי מיליון בתי אב, מה שאומר שהאגודה מטפלת בכ־2.5 מיליון נפש במדינת ישראל, במסלולים כאלה ואחרים. לאגודה כ־90 סניפים ברחבי הארץ, החל מקריית שמונה וקצרין בצפון ועד לאילת בדרום, והם מחולקים לארבעה מחוזות: מרכז, צפון, דרום וירושלים. המשרדים הראשיים נמצאים ביהוד.

תמורת עשרות שקלים בלבד ליחידת דיור בשנה, מקבל ועד הבית סל שירותים גדול ומגוון, הכולל ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי, ייעוץ הנדסי, ייעוץ גינון, ייעוץ לרעש ועוד. בעבר פעילות האגודה הייתה מקובעת יותר, עם סל שירותים מצומצם יחסית, תוך נתינת מענה בעיקר בתחום השיפוצים. בשנים האחרונות הפעילות מתאפיינת גם במתן מענה בנושאים החברתיים. "יש חוברת סל שירותים שמתפרשת על פני למעלה מ־30 עמודים ומדברת בעד עצמה. שמתי דגש ושיניתי תפיסה לגבי מתן מענה לגבי הרכוש הפרטי ולא רק המשותף. זה תורם בהרבה מובנים אצל הלקוחות שלנו. ככל שמבשילים הדברים בתוך הבית המשותף בשלב מוקדם יותר, כך הביצוע המעשי אחרי זה מגיע בצורה הרבה יותר ברורה ובשלה. קל יותר לדיירים לקבל החלטות שהם נצרכים להן, אם הם מבינים את חשיבות הרכוש המשותף וחשיבות הטיפול בו".

הנושא החברתי־קהילתי חשוב לאגודה גם במובן נוסף - בהתנהלות הפנימית בבית המשותף. "אני מייחס לו הרבה חשיבות ולכן שיניתי ופיתחתי את הנושא בהתנהלות היומיומית. כאשר דיירים יודעים מה הזכויות בבית משותף, הם יודעים גם מה החובות. יודעים מה הכללים, מה מותר ומה אסור. בסופו של יום, זה תורם להורדת הלחץ המיותר שמאפיין את המגורים בבית משותף.

"שמענו לא פעם בשנים האחרונות על דיירים בבתים משותפים שהגיעו לכדי אלימות, לכן נושא ההידברות חשוב מאוד ואנחנו משקיעים בזה המון משאבים ואנרגיות. אנשים נפגשים בלובי בכל שעות היום, תמיד צריך לדאוג שהלחץ ירד. אנשים צריכים להבין שמחלוקות ניתן לפתור בהידברות. אפשר לפנות לאגודה ולקבל מענה, אסור להקצין את המצב".

כדי להקל את מלאכת ההידברות, בשנים האחרונות הקים צדוק את המוסד לבוררות - שלב ביניים לדון בנושאים השנויים במחלוקת, לפני שמגיעים למפקחים. "יש סינון ראשוני באמצעות הסניף המקומי. אנחנו מכשירים את מנהלי הסניפים באמצעות קורס גישור שמעניק להם כלים מקצועיים לקבל פניות ולטפל בהן, ואם זה לא מסתייע - הם מגיעים למוסד לבוררות, שם הם מקבלים מענה על ידי עורכי דין שבקיאים בסוגיות הבתים, מכירים את האגודה ואת הכללים. אם גם זה לא מצליח, בהחלט נשארת האפשרות האחרונה - להגיע למפקחים, המשמשים בית משפט לבתים המשותפים".

בשנים האחרונות נבנים בניינים חדשים המלווים בחברות ניהול, אבל צדוק מסביר שזה כלל לא מייתר את תפקיד האגודה. "אנשים נוטים להתבלבל. על פי חוק, בבית משותף, גם אם יש חברת ניהול, חייבת להיות נציגות של הדיירים", הוא אומר. "יש לנו לא מעט בתים משותפים עם חברות ניהול שהצטרפו לאגודה. לא פעם חברות הניהול עצמן דואגות לרשום אותם אצלנו. חברת ניהול שלא רושמת את הבניין שהיא מנהלת - אני ממליץ לדיירים לבחון למה זה לא נעשה.

"מעבר לכך שמדובר בהוצאה סמלית השווה לכל נפש, את השירותים שהאגודה מעניקה הם לא בהכרח מקבלים מחברות הניהול", מדגיש צדוק, "הם אומנם יכולים להעניק להם ייעוץ משפטי, אבל לא ייצוג משפטי, שגם אותו אנחנו נותנים בתעריף מוזל. בנוסף, בתים חדשים שנרשמים בעת האכלוס מקבלים מאיתנו בשנה הראשונה שנת בדק בית חינם בשווי אלפי שקלים. בשנת הבדק אנשים בדרך כלל בודקים מה קורה אצלם בבית, אבל מזניחים את כל מה שקשור ברכוש המשותף ולא מקבלים חוות דעת מקצועית מקבלן כדי לתקן את הליקויים בשנת הבדק", הוא מתריע.

הנושאים המשפטיים הם לא פעם בעיה עבור הקהל הדתי, שעל פי ההלכה אמור למצות את כל האפשרויות באמצעות דין תורה, ורק בלית ברירה לפנות לבית משפט אזרחי. באגודה לתרבות הדיור חשבו גם על המגזר הדתי והחרדי והקימו מחלקה לייעוץ משפטי על פי ההלכה. "אנחנו משתדלים לתת מענה למרב הלקוחות והמגזרים שלנו. לא מזמן פתחנו סניף בעיר אלעד והרחבנו את הפעילות בבני ברק. אנחנו מכירים את הבעייתיות שיש למגזר עם ייעוץ משפטי רגיל, ונותנים להם ייעוץ על פי ההלכה. עד לפני חצי שנה ליווה אותנו באופן צמוד הרב אפרים קורנגוט זצ"ל שנפטר לאחרונה. הוא היה בקיא בנושא והקים מכון שמכשיר תלמידי חכמים בנושא הבית המשותף על פי ההלכה".

הכן בניינך לחורף

אומנם הקיץ כבר כמעט מאחורינו, אך בימים אלה סיימה האגודה את המכרז למתן שירותי הדבָּרות. צדוק מזכיר כי שירותי ההדברה אינם ניתנים רק לשטחי הרכוש המשותף, אלא גם לדירות הפרטיות, הודות להסדר מיוחד של האגודה עם חברת ההדברה. אך גם החורף הממשמש ובא מצריך לא מעט היערכות. "התחלנו כבר בהיערכות פנימית של צוות מהנדסים שפרושים בכל רחבי הארץ ויודעים לתת ייעוץ הנדסי. מהפניות שמגיעות אלינו אני כבר רואה שאנשים מתחילים להיערך לחורף שיבוא עלינו לטובה. כולם בודקים את הגגות ומוודאים שהאיטום עדיין תקין", הוא מדווח.

צדוק ממליץ לבדוק גם את המרזבים כל עוד הגגות יבשים, ולא לחכות לגשם הראשון בתחילת החורף. "כדאי לעלות ולבדוק אותם מבעוד מועד, לראות שאין שום עלים שחוסמים את המעברים במרזבים, אחרת, אם יש סתימות של מים לכיוון פתחי היציאה של המרזבים, זה מייצר בגג אמבטיה של מים שגם עלולה לגרום לנזילות. כשכל הפתחים פתוחים והמים זורמים ויורדים, זה פחות מזיק לגג. זה מה שצריך לבדוק בבית המשותף בשלב הראשוני לפני שמגיע החורף", הוא מייעץ.

לקראת ראש השנה מבקשת האגודה לתרבות הדיור להעביר מסר מחזק של שנה טובה וחג שמח באמצעות שי לדיירים החברים באגודה, לוח שנה מעוטר בתמונות מתוך פעילות האגודה, "כדי שיזכרו שאנחנו תמיד איתם, גם ברגעים הללו". בימים אלה יושבים חברי הנהלת האגודה לסיעור מוחות במטרה לרענן את כלל סל השירותים ולהתאים אותם לצרכים המשתנים של הבתים המשותפים, עם מגוון שירותים עדכניים.

"מאות הפניות בנושאים רבים ומגוונים שמגיעות אלינו מדי יום באמצעות מוקד שירות הלקחות הארצי 8484*, מדברות בעד עצמן. מדובר בשאלות פרטיות ובשאלות משפטיות כאחד: איך להתנהל בעידן הקורונה - האם צריך לחבוש מסכות גם במרחב הציבורי של הבניין המשותף? האם ועד הבית מחויב לספק אלכוג'ל לכל הבאים בשערי הבניין? שאלות נוספות מעין אלו, המצריכות אותנו להתמודד עם תחומים חדשים, מעידות יותר מכול על הצורך בגוף כמו האגודה לתרבות הדיור בחיי היומיום, שנותן כיוון התנהלות בכל סיטואציה של הבניין המשותף. אנחנו משתדלים לתת את המענה בצורה הטובה והמקצועית ביותר", הוא מסכם.