לשמוע קול שופר, לא להאזין

אנו מצווים לשמוע קול שופר – ולא להאזין לו. עלינו להרגיש את הפתאומיות, את קול ה' היכול להקפיץ אותנו, ובהרף עין לשנות הכול!

הרב עזרא פרידמן , כ"ח באלול תש"פ

הרב עזרא פרידמן
הרב עזרא פרידמן
צילום: באדיבות המצולם

כל החגים כולם משפיעים עלינו קדושה ומחזקים את עבודת ה' שלנו. לכל חג ישנו מסר ייחודי משלו. ומעניין לראות שבכל אחד מהחגים בא לידי ביטוי אחד מחמשת חושיו של האדם: ראייה, טעם, שמיעה, ריח ומגע.

כל חג מעצים אחד מהחושים הללו, ודרך אותו חוש מעביר לנו מסר מיוחד. החושים אינם רק בסיס לפעולה אנושית, יש בהם גם משמעות רוחנית, ובלעדיהם לא נוכל להתחבר באמת לעבודת ה' השלמה.

לדוגמה, בפסח בא לידי ביטוי חוש הטעם באכילת המצה, ובראש השנה, החוש המודגש בלי ספק הוא חוש השמיעה, הבא לידי ביטוי בשמיעת קול השופר.

השמיעה היא חוש יסודי לפיתוח האישיות של האדם. הוא אינו מאפשר רק תקשורת בין הכוחות השכליים, אלא גם מביא להתפתחות הרגשות האנושיים. אין להתפלא אפוא שחירש בזמן הגמרא היה פטור מכל המצוות, שכן, החוסר ביכולת השמיעה משפיע על היכולת השכלית של האדם.

מה עניינה של שמיעת קול השופר בראש השנה? מהי מטרתה? ומדוע היא ייחודית למועד הראשון בשנה, ליום הדין ולבריאת העולם?

ישנם שני מושגים המשמשים לקליטת קול דרך האוזניים: שמיעה והאזנה. חז"ל מסבירים ששמיעה היא קליטת צליל מרוחק, והאזנה היא קליטה של צליל קרוב. על פי חלוקה זו הם ממחישים את הפער שבין נבואת משה לנבואת ישעיהו (ילקוט שמעוני תורה, תתקמב): "לפי שהיה משה קרוב לשמים, לפיכך אמר: 'האזינו השמים', ולפי שהיה רחוק מן הארץ, לפיכך אמר: 'ותשמע הארץ'. בא ישעיה וסמך לדבר ואמר: 'שמעו שמים והאזיני ארץ'. 'שמעו שמים' – שהיה רחוק מן השמים".

אכן, ברצוננו להציע הבדל אחר בין שמיעה להאזנה, הבדל שיביא אותנו להסתכלות מיוחדת על שמיעת קול השופר בראש השנה.

שמיעה היא דבר פתאומי, מטלטל ואפילו שטחי, ואילו האזנה היא דבר מתוכנן, שקול ועמוק. לפי זה, במילים: "האזינו השמים ואדברה" קרא משה לשמיים ואמר: האזינו השמיים! הטו אוזן ושימו לב לדבריי! אל תתנו לדברים לעבור לידכם! התבוננו והעמיקו בהם!

אם כך הם באמת פני הדברים, יש לשאול: מדוע אנו מצֻוים לשמוע את קול השופר? וכי לא היה ראוי שנאזין לקול השופר, שנקבל את המסר הא־לוהי בנחת ובהעמקה – ולא בפתאומיות ובשטחיות?!

השופר שימש בימי קדם להכרזה על יציאה למלחמה. חייל עומד מוכן לקרב, והינה, לפתע, מגיע לאוזניו קולו הרועם של השופר. החייל אינו יושב ומאזין בסבלנות ומתבונן בדעתו בקולו הפתאומי והמפתיע של השופר, עליו להיות דרוך ומוכן בכל רגע, כך שמיד עם הישמע תרועת השופר – כבר יימצא מוכן ומוזמן לקרב.

קול השופר צריך להגיע בהפתעה. הוא בא להעביר לנו את התחושה של הרגע המפתיע: שימו לב! הקב"ה נמצא במחנה! המסר של קול השופר הוא אפוא שעלינו להיות דרוכים בכל רגע לקראתו. קול השופר מוכרח להפתיע, וזאת ההרגשה שעלינו להרגיש.

השופר בא להזכיר לנו שהקב"ה תמיד נמצא במחנה – מגביה ומשפיל, כותב וחותם, סופר ומונה. אכן, החיסרון שלנו הוא שאיננו מרגישים בכך, איננו דרוכים לקראת מעשיו ואיננו מוכנים להתערבותו של הקדוש ברוך הוא בחיינו, איננו תופסים שבכל רגע נתון – הכול עשוי להשתנות!

על כן, אנו מצווים לשמוע קול שופר – ולא להאזין לו. עלינו להרגיש את הפתאומיות, את קול ה' היכול להקפיץ אותנו, ובהרף עין לשנות הכול!

הקב"ה הוא מעל הזמן, ומבחינתו, הכול יכול לקרות ברגע: "הוא אמר – והיה העולם!". בחגי תשרי אנו צריכים לקחת איתנו את הדריכות, ואיתה יחד את הרוחניות, היכולה ללוות אותנו ולתת לנו את הכלים לתקן עולם במלכות ש־די.

העולם עובר תקופה קשה – מגפה של ממש ועוד צרות קשות על העולם כולו. אם יש משהו אחד שאפשר לקחת מהתקופה הקשה הוא לתת ולשמוע, להיות דרוכים, להיות מוכנים לכך שהכול יכול להשתנות, ושום דבר אינו מובן מאליו. הדריכות מביאה עימה גם תקווה, תקווה שכשם שהכול הידרדר מהר כל כך – הכול יכול לחזור ולהתרומם מעל ומעבר לציפיות שלנו!

את התקווה אנחנו יכולים לשאוב מהאחדות שיש בנו. למרות כל הקשיים בתקופה האחרונה, אי אפשר להתעלם מהערבות ההדדית שיש בעמנו, האהבה ואידיאלים הטמונים בתוכנו. ב"ה אנחנו רגילים בכל יום לראות עוצמה של תורה, סיוע לכל חלקי העם וקידום המדינה בכל תחומיה. לצערי, בתקופות קשות, נזכרים אוטומטית בדברים השליליים, מתמקדים בנקודות תורפה – וחבל.

אם ברצוננו לצאת מהמשבר הנוכחי, עליו לזכור כמה התקדמנו עד כה, ועם עוד קצת סבלנות וקור רוח – נוכל להצליח! כשם שהסוד לתקיעת השופר הוא להיות מוכן לה בכל רגע, לחוש את הדריכות כאילו כל רגע המלך בשדה – כך יש לזכור את הכוח העצום שיש בכלל ובפרט של עם ישראל, כשברגע אחד אנחנו גוברים על הקשיים הנוכחיים ומסתערים על המטרה הבאה!

הרב עזרא פרידמן – רב קהילת "מוסר אביך" במעלה אדומים ומפקח בכיר בכשרות ה-OU מנהל המרכז החינוכי לכשרות ע"ש משפחת ג'ייקובס.