הסגר החוזר אל חיינו במקביל לשנה החדשה נידון לכישלון מרגע שהחלו ההחרגות של מגזרים, ענפים ותחומים שונים ממגבלותיו.
ההחרגה הראשונה, זו שפתחה את זרם ההחרגות היתה זכות ההפגנה. מרגע שהותר הרסן וניתנה הזכות למגזר מסוים להמשיך בשגרת פעילותו, איבדה המערכת למלחמה בקורונה את התוקף המוסרי והמעשי לדרוש מאחרים את מה שלא נדרש מהמפגינים.
"הקדושה" הנדרשת עבור זכות ההפגנה אינה עולה על קדושת החיים עצמם וזכותו של הפרט להיות בריא. אי אפשר לדרוש מכל הציבור להימנע מהתקהלויות, ובה בעת להתיר לציבור מסוים להמשיך להתקהל כאילו אין קורונה, ובכך לסכן את בריאותם של אחרים. אי אפשר לדרוש מציבור המתפללים לוותר/להגביל את זכות התפילה, ובה בעת לראות כיצד זכות ההפגנה נשמרת בקנאות, כ"פרה קדושה" שאין לגעת בה.
אי אפשר שזכות חשובה אחת – זכות ההפגנה – תהיה חשובה מזכותו של הפרט להיות מוגן עד כמה שאפשר מפני התפשטות המגפה הקשה, כשם שאי אפשר שזכות חשובה אחרת – זכות התפילה – תהיה חשובה מזכותו של הפרט להיות מוגן עד כמה שאפשר מפני התפשטות המגפה הקשה.
פרופסור רוני גמזו, הממונה על המאבק בקורונה קיבל על עצמו תפקיד כפוי טובה עם סמכויות מוגבלות. מן היום הראשון בתפקיד לא אפשרו לו גורמים רבי-כוח – פוליטיים ואחרים – להוביל מלחמה מקצועית בנגיף ותקפו אותו על כל צעד שניסה לבצע. דוגמא: כאשר מבחינה מקצועית ברור שהנסיעות לאומן מסוכנות, לא ייתכן שתוקם ועדה למתן אפשרות לנסיעות אלה. דוגמא נוספת: כאשר מבחינה מקצועית ברור שהתקהלויות מסכנות את בריאות הציבור, לא ייתכן שהתקהלויות של מפגינים תהיינה מותרות. אין טעם שגמזו ימשיך בתפקידו כאשר ידיו כבולות והוא מותקף מכל עבר.
במציאות שנוצרה לנגד עינינו ברור לחלוטין שנוצר מאזן אימה בין המפגינים הזוכים לרוח גבית מן האופוזיציה הפנים-ממשלתית לבין החרדים המונהגים על-ידי גורמים קיצוניים שאינם רואים לנגד עיניהם את טובתו של כלל הציבור.
מכיוון שראש הממשלה מנוע מלפעול נגד המפגינים נגדו, או נגד החרדים שבהם הוא תלוי, אין מנוס מהעברת ההכרעה בעניין לגורם המקצועי, שחזקה עליו שיחליט לגופו של עניין, בלי לייחס "קדושה" שאינה במקומה למי שאינם רואים לנגד עיניהם את טובת כלל הציבור. זהו עיקר תפקידו של פרופסור רוני גמזו, הממונה על המאבק בקורונה.
האפשרות האחרת היא שכל קבוצה, קטנה כגדולה, תקרא לפעילותה המנוגדת לרוח המאבק בקורונה בשם "הפגנה" ותצפה לזכות "הקדושה" להפגין ללא מגבלות ולחופש להפיץ את הנגיף ללא גבולות. אם רבבת מפגינים אנשי "רק לא נתניהו" מותר לה להפגין למרות הקורונה, אל נתפלא אם עשר רבבות מפגינים חרדים יתבעו זכות "קדושה" דומה.
במשבר הקורונה אין בעיה של הסברה או של אכיפה. הציבור – כל (!) המגזרים: החילוני, החרדי, הערבי – מבין את הסכנה ובוחר לזלזל בה ולצפצף על ההנחיות. כאשר אלה פני הדברים, גם ממשלה חפה מכל טעות ושיקול זר לא תצליח להתמודד עם המגפה, ואף משטרה לא תוכל לאכוף את האפליה בין ציבור לציבור. ראו הוזהרנו!