המפגש בין תקופת החגים לנזקיה הכלכליים של הקורונה מעלה לא מעט שאלות על מעמדם וזכויותיהם של עובדים שיצאו לחל"ת, שמקבלים דמי אבטלה וכאלה שנמצאים בבידוד. על השאלות הללו ואחרות שוחחנו עם עו"ד נעמי לנדאו, מומחית לדיני עבודה ולייצוג ועדי עובדים ואיגודים מקצועיים.
כבר בפתח דבריה מציינת עו"ד לנדאו את אחת השאלות המרכזיות שהעסיקו רבים במשק: האם ימי החג משפיעים על גובה האבטלה? ועל כך היא מספרת כי "יצאה הנחיה מהמוסד לביטוח לאומי שימי החג לא ייחשבו לדמי אבטלה והם חזרו בהם מהר מאוד. זו הייתה בחוק. גובה דמי האבטלה ייחשבו לאורך כל התקופה בהתחשב בימי החג גם כן. זאת בניגוד לחישוב ימי השגרה החל רק על ימי עבודה. כאן הוחלט שגובה דמי האבטלה יכלול את ימי החג".
בדבריה מדגישה עו"ד לנדאו כי "יש תחושה בציבור שחל"ת זה מצב שבו אפשר גם לעבוד וגם לקבל כסף מביטוח לאומי עד יוני 2021, אבל לא, אסור לעבוד בחל"ת. חל"ת הוא הקפאה של יחסי העבודה, לא ניתוק אלא הקפאה. המעסיק אינו מעביר כספים גם לקרן הפנסיה קרן השתלמות לצבירת ימי חופשה ומחלה וכו'. זו הקפאה מוחלטת ומנגד העובד זכאי בהוראת שעה של הממשלה לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי בגובה של כך וכך אחוזים. המשמעות היא שזו לא חופשה, אלא חופשה ללא תשלום מהמעסיק וזה מחייב את העובד להיות בהקפאת יחסים עם המעסיק שלו".
מוסיפה לנדאו ומציעה: "אולי נכון לשאול את חברת הביטוח או קרן הפנסיה כמה זמן אפשר להיות בחל"ת בלי להעביר סכום מזערי כדי לשמור על הזכויות שלי בקרן הפנסיה. זה מאוד חשוב. בדרך כלל חברות הביטוח בימים הטרופים הללו מודיעות שהן שומרות על הזכויות, אבל חייבים לוודא את זה כי קרן פנסיה זה גם לאבדן כושר עבודה בעתיד או לביטוח שארים. לכן חשוב לברר את זה לקבל אישור מקרן הפנסיה בכתב, שיאמרו שהם מכירים בתקופת החל"ת ולא צריך להעביר סכום שישמור על הזכויות והמצב יחודש עם החזרה לעבודה, או שיגידו שתעביר סכום מסוים על החשבון כדי לשמור על הזכויות. מה שהם יחליטו זה מה שהעובד יעשה".
לדבריה אישור מהמעסיק אינו מספיק לצורך זה. "המעסיק מעביר רק אישור לתקופת החל"ת. הוא לא נותן ולא רשאי לתת אישור שנוגע לקרן הפנסיה. לכן אני מתחננת לעובדים, בשום פנים ואופן אי אפשר להגיד שיהיה בסדר עם קרן הפנסיה. תתקשרו ותוודאו שנשמרות הזכויות שלכם, לא רק לגיל הפרישה אלא גם לאבדן כושר עבודה ולביטוח שארים".
באשר להתנהלותו של העובד בתקופת החל"ת עו"ד לנדאו נשמעת פסקנית וחד משמעית: אסור לעבוד בתקופה זו בעבודה אחרת כלשהי. "ממש לא. הביטוח הלאומי יוצא מנקודת הנחה שעובד נמצא בחל"ת מהמעסיק שלו והוא לא יאפשר לו לעבוד בתקופה שהוא נמצא בחל"ת".
על ימי הבידוד מפתיעה עו"ד לנדאו ואומרת כי הגורם המשלם על ימים אלו עד כה אינו ברור. אמנם עברו חודשים מאז תחילת המשבר, אך ההנחיות משתנות תכופות. "האמת היא שאינני יודעת. צריך לבדוק בהוראות שירות התעסוקה ומשרד הבריאות, האם ימי הבידוד נכללים או לא. הדברים משתנים אם הביטוח הלאומי משלם או לא. זה משנה כל הזמן כי זה תלוי אם העובד נכנס לבידוד כתוצאה מהעבודה או בעקבות חשיפה לחולה מאובן מחוץ לשעות העבודה. הקריטריונים של הביטוח הלאומי, מתי המעסיק מכסה את זה ומתי הביטוח הלאומי, צריכים בירור. בכל מקרה אפשר לחשב את ימי הבידוד כימי מחלה ובמקביל לבדוק את הסיטואציה כדי לדעת מי האחראי לתשלום הימים הללו".
"ימי הבידוד אינם ימי מחלה של עובד, ולכן הוא יכול לעבוד מהבית, להבדיל מחל"ת. צריך להתקשר למעסיק ולהגיד שאני עובד מהבית כי אני חייב להיות בבידוד והמעסיק חייב להעסיק אותו ולהזרים לו עבודה מהבית. ימי הבידוד נחשבים ימי עבודה שבהם צריך לעבוד מהבית".
ואם עבוד מסרב לצאת לחל"ת? "לפטר אותו", עו"ד לנדאו נחרצת. "העובד לא יכול להתנות למעסיק מתי הוא מפעיל את עסקו ומתי לא". במקרה שכזה מוזמן העובד לשימוע שבו מובהרת לו המשמעות של סירובו, כלומר פיטורין.
שאלה נוספת שעולה בימים אלה של חגים היא שאלת השי לחג. האם מעסיק מחויב לתת שי לחג או שמא בעקבות המשבר הוא יכול לוותר על ההוצאה הזו? עו"ד לנדאו מדגישה כי שי לחג אינו חובה של המעסיק אלא פריבילגיה, גם אם מדובר בנוהל הקיים מזה שנים במקום העסק. אשר על כן מעסיק יכול להחליט שלא לתת שי לחג ואם ירצה ייתן שי במועד מאוחר יותר, לכשיתאפשר.