עולם הפוך ראיתי

הרב טל חיימוביץ' על פסיקת בית המשפט בעניינו של רב העיר צפת הרב שמואל אליהו.

הרב טל חיימוביץ' , ג' בתשרי תשפ"א

הרב טל חיימוביץ'
הרב טל חיימוביץ'
צילום: באדיבות המצלם

כשרב יוסף בנו של ר' יהושע בן לוי החלים ממחלתו, שאל אותו אביו, מה הוא ראה בעולמות המשפט שם למעלה. אמר לו רב יוסף עולם הפוך ראיתי: עליונים למטה ותחתונים למעלה. על זה ענה לו אביו, שדווקא שם הוא העולם הברור, ואילו כאן המציאות הפוכה (פסחים נ ע"א).

נזכרתי במאמר חז"ל זה כששמעתי על פסיקת בג"ץ כנגד הרב שמואל אליהו, כשלמעשה פסיקה זו יוצאת כנגד כל רב ורב בישראל.

מהי הטענה נגד הרב? בזה שהוא מתבטא בנושאים שאינם קשורים למילוי תפקידו – כפי שבג"ץ רואה זאת – ולא באופן היאות, ושוב, על פי תפיסת בג"ץ.

זה מאוד מוזר, שבג"ץ שכל יכולתו לפסוק מושתתת על ספר החוקים הישראלי; ומזמן מעצב בעצמו את תפקידו לפי ראות עיניו ודורס ברגל גסה כל חוק; אומר לרב שתפקידו מוגדר על פי התורה בלבד, שהוא חורג מהחוק. חוק של מי בדיוק?!

התורה כותבת לגבי הדיינים: לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא (דברים א, יז). המשמע של פסוק זה הוא שעל הדיין לראות מול עיניו רק את ההוראות האלוקיות, ולא לפחד מפני שום סמכות כאשר הוא בא לפסוק דין. יתירה מזו, מאחר והמשפט לאלוקים הוא, אין לרב שנושא את דגלה של התורה להתחשב בשום מציאות או גורם חיצוני המתנגד לפסקו.

התורה היא זו שחוצבת בדבריה את המציאות – בדיוק כפי שנעשה בבריאת העולם, ולא להיפך. התורה היא סדר העולם שמתכונן על פי התוכנית הגנוזה בה (בראשית רבה א,א), ואין העולם יכול לקום כנגדה, ממש כפי שחומר לא יכול לקום על יוצרו.

למשמעות הרוחנית הזו, יש גם נפקות הלכתית. רב צריך למסור את הנפש ולא לומר פסק הלכה שאינו אמת, אף שהוא בחשש סכנה (מהרש"ל, בב"ק פ"ד סי' ט).

היומרה הזו לקבוע את תפקידו של הרב, נוגדת את כל המסור לנו מדורי דורות. תפקידו של רב איננו רק לפסוק הלכה, אלא לעצב מציאות רוחנית בדבריו, בכל תחום ותחום, ולכל אדם שיש ביכולתו להשפיע עליו לעשות טוב יותר. אוי לו לרב שיהפוך לפקיד אפור המספק אינדקס הילכתי.

את תפקידו של הרב אפשר ללמוד ממה ששרו בסמיכתם של רבי אמי ורבי אסי. הגמרא במסכת כתובות (יז ע"א), מספרת שכשסמכו אותם לרבנות על קהילתם, שרו להם (תרגום): רבנים כאלו תסמכו לנו, ולא תסמכו לנו לא מן המסרסים, ולא מן הסמרטוטים.

'הגדול ממינסק' (שביבי אור, עמ' מד) הסביר שיש כאן שתי בעיות 'רבניות' ידועות. אחת שמנסים להלך על הרבנים אימים כדי שישנו את פסקיהם. רב שנכנע לאיומים הוא מהמסרסים את ההלכה.

אך יש רב אחר שהוא מהסמרטוטים. מה הכוונה? הסמרטוט שימש בימי קדם כפקק מצוי. היה חור באיזשהו מקום? תקעו סמרטוט ובא לציון גואל. רב שהוא כסמרטוט איננו אלא פקק שנדחף איפה שרוצים אותו. מי מחליט מהו תפקידו? החור. רב כזה מועל בתפקידו, חד וחלק! רב צריך להיות ככוהן גדול שאחראי על תיפקודם הרוחני של בני קהילתו, לא רק פוסק הלכה בשאלות ידועות (שו"ת חת"ס או"ח קנח).

אשרינו שיש לנו רבנים מורי דרך ומנהיגי ציבור כגאון הרב שמואל אליהו המהלך בלא פחד ומורא. "כל מין דין סמוכו לנו, ולא מן מסרסין ולא מן סמרטוטין"!

הכותב הוא הרב טל חיימוביץ', ראש ומייסד מכון 'רבנן דאגדתא'