פיברומיאלגיה
פיברומיאלגיהFREEPIK

ברפואה הקונבנציונלית טרם מצאו גורם חד משמעי לפיברומיאלגיה וישנם גורמים רבים שסומנו ככאלה שעלולים לגרום להתפרצותה של התסמונת, או להחמיר את השפעותיה על הלוקים במחלה.

פיברומיאלגיה היא תסמונת המתאפיינת בכאבי שרירים ופרקים קשים המלווים בעייפות, תשישות, הפרעות זיכרון, הפרעות שינה ושינויים במצב הרוח. הגורם הפיזיולוגי לפיברומיאלגיה עדיין איננו ברור, אך חוקרים רבים סבורים כי הסיבה לכאבים היא רגישות יתר לכאב והפרעה בדרך בה המוח מעבד את תחושת הכאב.

בעבר הוביל הדבר ליצירת סטיגמה קשה סביב הלוקים בתסמונת, אשר זכו ברבות השנים לכינוי המפוקפק 'מחלת היאפים הנשית' כמעין תסמונת תשישות כרונית ללא הסבר פיזיולוגי שמקורה 'מדומיין' – כינוי שכיום הממסד הרפואי מסתייג ממנו לחלוטין.

הלוקים בתסמונת סובלים מאוסף של תסמינים השונים מאחד לשני, בדרגה זו או אחרת של חומרה. פיברומיאלגיה היא בעלת אופי התקפי, ישנן תקופות של התלקחות, במהלכן מדווחים חלק מהמטופלים על כאבים וקשיי תפקוד, ותקופות בהן התסמינים קלים ואף נעלמים לגמרי. בשל אופיה המתעתע של התסמונת קיים קושי באבחון המחלה, והאבחנה מתבצעת על ידי שלילת מחלות אחרות ולכן יכולה לקחת זמן רב.

ככל הנראה פיברומיאלגיה מערבת שילוב של פקטורים גנטיים וסביבתיים. פקטורים אותם נהוג לכנות “זרזים” ויש הטוענים שיש להם קשר מסוים בהתפרצות המחלה. אותם זרזים אינם מופיעים בכל החולים ולא נמצא דפוס זהה הגורם להופעתם. בין הטריגרים ניתן למנות שינויים מטבוליים, בעיות הורמונאליות, חשיפה למזון מסוים, סיבות פסיכולוגיות ונטיות גנטיות.

  • פיברומיאלגיה היא מחלה משפחתית גנטית, במידה ובן משפחה אחד סובל ממנה, קיים סיכון מוגבר לבן במשפחה לפתח אותה.
  • סיכון גבוה יותר להתפרצות פיברומיאלגיה לאנשים הסובלים מחלת שיגרון (בעיה בריאותית המשפיעה על מפרקים, שרירים ועצמות).
  • למרבית חולי פיברומיאלגיה, ישנו סיפור של אירוע טראומטי מהעבר, אירוע שיוצר סטרס, אירוע פיזי או נפשי משמעותי. לדוגמא: ניצולי פיגוע, הלומי קרב, תאונת דרכים קשה, וכו'.
  • מחקרים שנערכו אחר חולי פיברומיאלגיה מצאו כי הרבה מהחולים התחילו להראות את הסימפטומים של המחלה לאחר שלקו בזיהום כלשהו.
  • מין- נשים מהוות את הרוב המכריע של כ-80% מהמאובחנים בפיברומיאלגיה. ההנחה שקיים קשר לגורמים הורמונליים.
  • מצב נפשי - קיים קשר הדוק בין דיכאון וחרדה לבין פיברומיאלגיה. רבים הסובלים מדיכאון סובלים מפיברומיאלגיה, וכן להפך. הדיכאון מזין את התסמונת, ומחמיר את התסמינים.
  • מחקרים שונים קושרים בין אורח חיים לא בריא לבין התפתחות פיברומיאלגיה, וכיום הטמעת אורח חיים בריא, ובייחוד פעילות גופנית סדירה, היא הטיפול המשמעותי ביותר לשליטה בתסמינים של פיברומיאלגיה, אף יותר מתרופות.