הבעש"ט ותפקיד האמא המרגיעה

לקראת יום הכיפורים המאתגר הבא עלינו לטובה, הרב נתנאל יוסיפון בסיפור ולימוד מיוחד לנשים השומרות על הילדים.

הרב נתנאל יוסיפון , ו' בתשרי תשפ"א

הרב נתנאל יוסיפון
הרב נתנאל יוסיפון
צילום: יח"צ

ישנם סיפורים על גדולי ישראל, שכולנו מתפעלים מהם, אולם אם נעמיק להתבונן בהם, נגלה שלמעשה יש אנשים רבים שנוהגים כך בחיי היום יום, אך דווקא בגלל שזה נוהג שגרתי כל כך, איננו מתפעלים מהדבר.

כזה הוא הסיפור המפורסם, שרגילים לספרו על כמה מגדולי ישראל, וביניהם מסופר על רבי ישראל סלנטר, שבשנה אחת כשהלך לבית הכנסת לתפילת 'כל נדרי', שמע בדרך קול בכי ילד מאחד הבתים. אימו של הילד הלכה להתפלל, והשאירה ילדה קטנה לשמור על הילד, אך הילדה נרדמה והתינוק בכה.

ניסה רבי ישראל להרגיע את התינוק ולהרדימו, אך הילד המשיך לבכות. לקח רבי ישראל את הילד על זרועותיו, והגיע לבית הכנסת, תוך שהוא מאחר לתפילת כל נדרי... (לפי סיני, נא, עמ' קמד).

למעשה, סיפור זה אפשר לספר בכל השנים על רבות מנשות ישראל הצדיקות, שמוותרות על תפילת 'כל נדרי', ושומרות על תינוקותיהן...

באמת, ראוי שנתפעל כל שנה ממעלתן של נשות ישראל. הסיבה שאיננו מתפעלים, כי נדמה לנו שמעלתן פחותה, שהרי אלו התינוקות שלהן, והן כביכול מחוייבות לשמור עליהם, בשונה מרבי ישראל שהמשימה לא הייתה מוטלת על שכמו.

אולם, האמת היא, ש"גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה" (קידושין לא.), ולכן מעלתם של כל הנשים גדולה מאוד, שהרי למען החיים 'השגרתיים', וגידול הדור הבא של עם ישראל, הן מקריבות את תחושת השגב הרוחני של תפילות הימים הנוראים.

השנה, אפשר לצרף למעלה זו, גם את כל החולים ומטפליהם. וכך מספרים על מי שהיה שליח הציבור הקבוע בתפילת השחרית אצל הרבי מבעלז, שפעם אחת איחר לתפילה ביום הכיפורים, כי באכסניה שלו היה חולה מסוכן, והשתהה החזן להכין לחולה כוס חמין להשיב נפשו.

כשהגיע החזן לבית המדרש כבר סיימו פסוקי דזמרה, והיה חייב מיד לגשת להתפלל ולפתוח ב'המלך היושב על כסא רם ונשא'. בשעה שניגש להתפלל, נזכר בגמרא שאומרת: 'אם מלך אני, למה לא באת עד עכשיו' (גיטין נו – בתרגום חופשי).

כשסיים תפילת שחרית, שאלו הרבי מבעלז: מה היה לך היום עם תפילתך?

חשב החזן, שהרבי מתכוון להוכיח אותו על האיחור, והחל להתנצל ולהסביר את הסיבה, אבל הרבי הפסיקו ואמר: "הרגשתי שאיזה דבר גדול בא לידך היום, כי המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. היטבת עשות! תפילתך התקבלה ושכרך גדול מאוד! (לפי הרב א"י בלומברג, מגדולי החסידות, בית בעלז עמ' מג).

ומכאן נעבור לנקודה הלכתית חשובה, הנוגעת לאיש או אישה, שנמנע מהם להשתתף בתפילות יום הכיפורים. מעבר לחיוב הצום ביום כיפור, ישנה מצווה נוספת מדאורייתא, שלא כולם מודעים אליה, והיא מצוות ווידוי ביום כיפור ובערב יום כיפור.
תמצית הפסיקה ההלכתית המובאת כאן היא על דעתו של הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א,  שהתיר לי לפרסם בשמו. (הניסוח והנימוקים הם שלי ולעניות דעתי):

א. ביום כיפור יש מצווה מדאורייתא להתוודות לפחות פעם אחת. גם נשים מחוייבות במצווה זו.
לכן גם מי שלא יכול/ה ללכת לבית הכנסת ואפילו אם שוכב במיטה בגלל הצום חייב/ת במצווה זו.
הטוב ביותר להתפלל לפחות פעם אחת תפילה של יום כיפור שיש בה ווידוי. אם קשה -  שיתוודה פעם אחת.  אם גם זה קשה -  ברגע שאמר את המילה - "חטאתי", יצא ידי חובה.
ב. כחלק מאותה מצווה, חכמים תיקנו להתוודות קודם סעודה המפסקת. לכן גם נשים צריכות להתוודות בערב יום כיפור לפני הסעודה המפסקת.
הרצוי ביותר שיתפללו מנחה של ערב יום כיפור, הכוללת וידוי. אם קשה  -  שלפחות יאמר את המילה - "חטאתי".

(נימוקים לעניות דעתי בקצרה -
א.  ביום כיפור חייבים להתוודות מהתורה כחלק ממצווה כללית,  שמי ששב בתשובה צריך להתוודות, ויום כיפור הוא זמן תשובה ומחילה לכל -  רמב"ם תשובה ב, ז. החינוך מצווה שסד.
ב. גם נשים חייבות במצוות ווידוי -  מנחת חינוך שסד.  (ובפשטות החיוב כולל את יום כיפור, ואין זו מצוות עשה שהזמן גרמא, כי זה חלק ממצוות וידוי הכללית בכל השנה)
ג. כיוון שאמר 'חטאתי' יצא ידי חובה -  משנה ברורה תרז, סק"ה.
ד. עיקר מצוות וידוי בערב יום כיפור לפני חשיכה, גמרא יומא פז,  ע"ב.  והעיקר לפני יום כיפור, כי עיקר המצווה נלמדה מקרבן חטאת שמתוודים לפני השחיטה, כלומר מתוודים לפני הכפרה, מרומי שדה יומא פז, ע"ב. חכמים תקנו והקדימו הווידוי של ערב יום כיפור לפני הסעודה המפסקת - גמרא שם, ונפסק שמתוודים במנחה של ערב יום כיפור לפני הסעודה המפסקת -  שולחן ערוך תרז, א).

ויהי רצון, שנשוב כולנו בתשובה שלימה, ובזכות זאת יצילנו ה' ממגיפה וכל פגע רע, ונכתב ונחתם אנו וכל ישראל לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה!

הכותב הוא ראש הגרעין החינוכי וישיבת אורות נתניה