יעקב ניגש ומסיר את האבן. במבט ראשון מעשה זה של יעקב הוא מעשה מופלא משום שיעקב נדמה לנו כחלש, "איש תם יושב אהלים", וכיצד היה לו כוח להרים את האבן שאותה לא הצליחו להרים כל הרועים? אולם באמת דבר זה איננו פלא. יעקב הוא אדם קדוש, ובסייעתא דשמיא הוא יכול לבצע גם דברים גדולים.
אולם, הפלא הגדול ביותר איננו כיצד יעקב הצליח להרים את האבן – אלא כיצד יעקב בכלל ניסה להרים את האבן? אנו מכירים את יעקב מפרשת תולדות. יעקב שכולו פסיביות, שכל התנהלותו היא רק על פי אמו, ללא שום יוזמה משלו. פתאום, בפרשת ויצא מתגלה יעקב אחר. יעקב התמים והפסיבי, הולך ומנסה להזיז את האבן בעצמו! דבר זה כל כך לא מתאים ליעקב של פרשת תולדות!
מה קרה ליעקב? מניין קיבל פתאום את הכוח? שמעתי ממורי ורבי הרב ליכטנשטיין זצ"ל, שאכן יעקב השתנה בין פרשת תולדות לבין סיפור האבן. בתווך מופיע החלום. זו הפעם הראשונה שהקב"ה נגלה אל יעקב, מבטיח את שמירתו, מבטיח לו זרע, ומבטיח לתת לזרעו את הארץ. עד כה יעקב היה אדם פרטי, ללא חזון מיוחד, ללא אתגר מיוחד. פתאום, לאחר ההתגלות, ליעקב יש שליחות. ומשקיבל יעקב שליחות – הוא מקבל כוחות חדשים. כעת הוא כבר לא יעקב הפסיבי, כעת הוא יעקב עם כוחות ועוצמה.
לעתים, אדם מרגיש חלש, ללא כוחות. האם הוא יכול לגמור את הש"ס? האם הוא יכול להתעסק בצורה רצינית בחסדים? עלינו לדעת שאדם מקבל כוחות בהתאם למשימות שלו! אדם צריך להסתכל על משימות לא בהתאם לכוחות העכשוויים שלו, אלא קצת למעלה מהם. צריך לקחת משימות שקצת "גדולות עלינו", ובע"ה מתוך תחושת שליחות, נקבל כוחות חדשים לעשות משימות אלו.
נקודה למחשבה: האם גם אצלנו יש שליחות שמפעילה אותנו? האם ישנן שליחויות שנוכל להוסיף לחיינו? האם הקורונה מחלישה אותנו או נותנת לנו משימות חדשות? הזדמנויות חדשות? עשייה חדשה?
***
הרב יוסף צבי רימון, ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, ראש 'סולמות'