אושפיזין משה

שלושה סיפורים נאמרו בתורה על תחילת דרכו של משה: הריגת המצרי, נזיפה ביהודי שמכה חברו וסיוע לבנות יתרו.

הרב יוסף צבי רימון , י"ג בתשרי תשפ"א

הרב יוסף צבי רימון
הרב יוסף צבי רימון
צילום: מרכז אקדמי לב

"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם, וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל" (שמות ב', יא-יב).

שלושה סיפורים נאמרו בתורה על תחילת דרכו של משה: הריגת המצרי, נזיפה ביהודי שמכה חברו וסיוע לבנות יתרו. משה רואה עוולות, שחיתות ורשע. הוא מתבונן כה וכה ורואה ש"אֵין אִישׁ" – אף אחד לא מטפל במציאות הזו. משה מבין שהוא צריך להיות זה שמתערב, הוא צריך להיות זה שפועל בעצמו כנגד הרשע והשחיתות.

פרקי אבות פותחים "משה קיבל תורה מסיני". בפרקי אבות יסודות מוסריים, שמתברר לנו שגם הם הלכה וגם הם ניתנו מסיני.

אבל מתברר גם יותר מכך. אם ננסה להבין מדוע דווקא משה קיבל תורה מסיני, נעקוב אחר דמותו של משה ונגלה את האנושיות האדירה שבו, את פרקי אבות שבו, שדווקא הם גרמו לכך שהוא זה שקיבל תורה מסיני. ובהקשר שלנו פועל משה כדברי המשנה באבות (ב', ה): "ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש".

משה רבנו מאופיין בכמה מקורות בתואר "איש". הוא לא אדם של דיבורים – "לא איש דברים" (שמות י"א, ג), אלא עניו מאוד – "והאיש משה ענו מאוד" (במדבר י"ב, ג). ולמרות הענווה שבו – "האיש משה גדול מאוד... בעיני עבדי פרעה ובעיני העם" (שמות י"א, ג), ובסוף דרכו מתברר שהאדם האנושי, הרגיש לסביבתו, הענו, הופך להיות "משה איש הא-להים" (דברים ל"ג, א).

נקודה למחשבה: לא קם בישראל נביא כמשה – זכה עם ישראל למנהיג דגול כמשה רבנו. חישבו על מקרים נוספים שבהם מופיע משה בתורה, וחישבו האם נוכל לשאוב מכך כוחות גם לדרכנו בעבודת ה'?

משה חושב כל העת על אחרים – אחד ההבדלים בין עבד לבן חורין הוא, שעבד חושב על עצמו, בן חורין חושב על אחרים! (הגרי"ד סולוביצ'יק). למרות שמשה גדל במציאות של עבדים, הוא יודע להיות בן חורין, הוא יודע לחשוב על אחרים! הקורונה מזמינה אותנו לחשוב יותר על אחרים, ולנסות לעזור להם. נסו לחשוב למי אתם יכולים לעזור!

הרב יוסף צבי רימון, ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, ראש 'סולמות'