זה בידינו

מאמץ של עוד אנשים בודדים יוצר אווירה ציבורית של זהירות והקפדה, ממש כשם שזלזול והפקרות של יחידים יוצרים אווירה כללית של התרופפות

עמנואל שילה , י"ג בתשרי תשפ"א

שוק מחנה יהודה מחכה לימים טובים יותר
שוק מחנה יהודה מחכה לימים טובים יותר
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

1.

שמעתי על אחד מגדולי ישראל שהיה נוהג לכנות בהומור את חג הסוכות "חג הביקורים", על משקל כינויו של חג השבועות - חג הביכורים. בחג הביכורים הקצר אין זמן לביקורים, וגם ראש השנה ויום הכיפורים כמובן לא מתאימים לכך. בחנוכה מזג האוויר החורפי לא מזמין יציאה מהבית. בפסח יש יותר זמן - אבל אין עוד חג שמתאים לביקורים כמו סוכות. לא רק שבעת האושפיזין הקדושים מוזמנים לבקר את עם ישראל בסוכותיו. היציאה מהבית אל הסוכה הנגישה והפתוחה יוצרת אווירה שמעודדת ביקורים - של בני משפחה, של אורחים וחברים, של ילדי השכונה שעוברים להציץ בסוכות ולקבל ממתקים. וכשאנו יושבים בתוך הסוכה, אפילו סעודה או שיחת רעים נחשבת למצווה.

לצערנו, השנה לא נזכה לחוות את סוכות כחג הביקורים. העלייה המבהילה במניין חולי הקורונה ובמספר הנפטרים כופה עלינו סגר נוסף. נחסה בצל סוכתנו עם בני המשפחה המצומצמת, ונשתדל להצליח גם כך לקיים את מצוות "ושמחת בחגך", כי פיקוח נפש קודם למצוות שמחת החג.

2.

הסגר השני נכפה עלינו מכורח המציאות הקשה שיצר הגל השני, אבל מידת היעילות שלו והזמן שיארך עד לסיומו תלויים במידה רבה בנו, אזרחי ישראל. יש לנו ציפיות מוצדקות מהממשלה ומהעומד בראשה לניהול המאבק בקורונה באופן מיטבי. אי אפשר לקבל מצב שבו ישראל מככבת בצמרת המדינות מוכות הקורונה בעולם בהיקף התחלואה והתמותה ביחס לגודל האוכלוסייה. אבל ההצלחה במערכה תלויה גם בנו, בכל אחד ואחת מאיתנו.

אם האזרחים יעשו את שלהם, ינהגו בזהירות ובאחריות, יקפידו על מסכות ועל ריחוק, יצייתו להוראות הסגר, יעשו מאמץ לא להידבק ולא להדביק - תוצאות המאמץ הלאומי ייראו במהירות, והסגר יהיה קצר יותר. אם לא נקפיד על ההוראות, גם בזמן הסגר וגם בשלבי היציאה ממנו, הסגר יתארך, והישגיו יהיו מוגבלים וייעלמו תוך זמן קצר. אין צורך להסביר את הפגיעה המתמשכת והמצוקה הקשה שהמציאות הזאת גורמת לעצם החיים וגם לאיכות החיים של כולנו.

זה הזמן לאחריות אישית של כל אחד ואחת. גם אם אין בכוחו של האדם הבודד לשנות את התמונה הכוללת, הוא עדיין יכול למנוע מגפה מעצמו ומסביבתו הקרובה, לשמור על בריאותו ועל חייו ולהישמר שלא לפגוע בבריאותם ובחייהם של אחרים. ובסופו של דבר, מאמץ של עוד ועוד אנשים בודדים יוצר אווירה ציבורית של זהירות והקפדה, ממש כשם שזלזול והפקרות של יחידים יוצרים אווירה כללית של התרופפות וחוסר זהירות. אז בואו נפסיק להסתכל על מה שעושים אחרים. זה באחריותנו וזה בידינו.

3.

לא ברור מה חושבים לעצמם המפגינים המיליטנטיים שמתעקשים להמשיך להפגין נגד ראש הממשלה גם בימי הסגר.

המערכה נגד מגפת הקורונה נמצאת כעת בשיאה, והנזק שההפגנות גרמו לה עד כה אינו ניתן להכחשה. אין דרך להסביר לחתן וכלה מדוע את אירוע החתונה החגיגי והחד־פעמי הם נאלצים לקיים בפורום מצומצם ביותר, בשעה שלמתנגדי נתניהו מתירים להתקהל באלפיהם שבוע אחר שבוע. אי אפשר להסביר לחסיד ברסלב מדוע המצווה הכי חשובה של מעריצי ר' נחמן, לבוא להתפלל בקברו שבאומן בראש השנה, חשובה פחות מהמצווה להתקהל יחד ולקרוא להדחתו של ראש הממשלה.

אין גם שום היגיון בטענה שההפגנות יכולות להימשך משום שאינן מהוות מוקדי הדבקה. אם העובדה שהן מתקיימות באוויר הפתוח אכן מונעת הדבקה, למה ייגרע חלקם של אוהדי הכדורגל המעוניינים לצפות במשחקים באצטדיונים לא מקורים, שבניגוד לבלגן השורר בבלפור ניתן אף להושיבם באופן מסודר ובמרחק זה מזה? ולמה שלא יתקיימו הופעות זמר תחת כיפת השמיים באמפי קיסריה או בפארק הירקון, תוך שמירת כיסא ריק או אפילו שניים בין אדם לאדם? ומה לגבי אותם מפגינים בבלפור שמתקרבים וצועקים על השוטרים שנאלצים להיות שם בתוקף תפקידם ואף דוחפים אותם? האם גם בתנאי קרבה כאלה אין סכנת הדבקה?

לא ברור גם לאן חותרים המפגינים הללו. האם הם חושבים שראש הממשלה, שבשנה האחרונה זכה שלוש פעמים בתמיכתם של כמחצית מאזרחי ישראל, יוותר על תפקידו רק משום שהם מפגינים נגדו ומנסים למרר את חייו? האם הם רוצים לשלוח אותנו אל מערכת בחירות נוספת? ונניח שנלך לבחירות רביעיות תוך שנתיים, האם יש סיבה לחשוב שהתוצאה תהיה טובה יותר מבחינתם ולא להפך?

המפגינים ותומכיהם עומדים על זכותם הדמוקרטית לבטא את מחאתם נגד נתניהו. אבל מה לגבי זכותם הדמוקרטית של אזרחי ישראל להחליט, בהצבעתם בקלפי ובאמצעות נציגיהם בכנסת, מי יהיה ראש הממשלה?

4.

עצם קיומן של ההפגנות בעת שכזאת הוא תופעה לא ראויה, שמחבלת במאבק הלאומי נגד מגפת הקורונה. מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מערכה מול איום שמחירו בנפש, בכסף ובשיבוש החיים הנורמליים אינו נופל ממחירה של מלחמה, ואף עלול חלילה לעלות עליו. מי שמנהל את המערכה הזאת למען כולנו בתוקף תפקידו הוא ראש הממשלה נתניהו. ניהולן של הפגנות בלתי פוסקות נגדו לעת כזאת דומה לניהול הפגנות מול ביתו של הרמטכ"ל בעיצומה של מלחמה. בימי מלחמת יום הכיפורים היו הרבה סיבות טובות להפגין מול בתיהם של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל שהיו אחראים למחדל, אבל תנועת המחאה קמה רק לאחר שהמערכה בחזית הוכרעה.

כל עוד המערכה בעיצומה, אופוזיציה אחראית נותנת גב לממשלה, ולא עסוקה במאבק בלתי נלאה למען הזכות להפגין נגדה. שלא לדבר על אנשי כחול לבן, שנהנים מנתח שלטוני ומיניסטריאלי בלתי פרופורציונלי בממשלת נתניהו, ובו בזמן עסוקים בתמיכה בהפגנות נגד ראש הממשלה כאילו היו סיעת אופוזיציה.

אנשי שמאל שהשנאה אינה מעוורת את עיניהם מבינים שזו לא עת להפגנות. הטובים שבהם מבינים את הצורך בסולידריות בעת מאבק קיומי. הטובים פחות מבינים לפחות את הנזק שסופגים מתנגדי ראש הממשלה בדעת הקהל, כאשר הם תובעים לעצמם את הזכות לתנועה חופשית לצורך הפגנות פוליטיות עקרות, בעוד הציבור הרחב כלוא בביתו ומנוע מלצאת אפילו כדי להתפרנס. רק מי שרגשות שליליים מסמאים את עיניהם יתעקשו על הפריווילגיה להמשיך להפגין בעת סגר. הם יורים לעצמם ברגל. לא בטוח שכדאי להתאמץ למנוע מהם את זה.

לתגובות: eshilo777@gmail.com