הקואצ'ינג של הרב קוק?

ככל שאדם עובד כדי להיות מודע למה שקורה בתוככי נפשו ומנסה להכיר את עצמו באמת - כך הוא יזכה להבין את דברי הרב קוק

אהרן דרמון , י"ט בתשרי תשפ"א

אהרון דרמון
אהרון דרמון
יח"צ

לפני כמה שנים הוזמנתי להעביר שיעור בליל הושענא רבא. נתבקשתי ע"י המארגנים לתת שם 'מעניין' להרצאה שלי. משהו שיתפוס תשומת לב חיובית.

במחשבה ראשונה, (זה ביטוי יפה להסוואת העובדה שבקושי חשבתי) מייד הצעתי: "הקואצ'ינג של הרב קוק".

היה בכותרת זו ניסיון לחבר את שני התחומים שמרתקים אותי ביותר: כתבי הרב מצד אחד וכלים להתפתחות אישית מצד שני. איכשהו זה נשמע לי שם שעשוי היה לסקרן מספיק קהל רדום למחצה באמצע ליל הלימוד הקשוח.

אבל כמה ימים לאחר מכן, אחרי שכבר ראיתי את טיוטת הלו"ז העמוס ברבנים ושיעורים, אני מקבל טלפון מהגורם המארגן: "מה אתה אומר? אולי תחליף את השם של ההרצאה שלך?".

הופתעתי למדי ושאלתי לפשר הבקשה. ואז הוסבר לי שמרצה ותיק ומוכר, שזכה ללמוד במרכז הרב בתקופתו של הרב צבי יהודה בעצמו ובכבודו ראה את הכותרת של ההרצאה שלי, נעלב בשם הרב, ואמר שאם כותרת זו נשארת בתוכנית, הוא לא נשאר בה ומבטל את הגעתו. 'למה?' שאלתי בתמימות... 'מה רע בשם הזה?'

ובכן, כך הסביר אותו המרצה, יש טעם לפגם בערבוב השם של הרב הקדוש עם מקצוע האימון האישי. זה לא מכובד.

במחשבה שנייה, הבנתי את הפואנטה. אמת, לקח לי כמה דקות להבין אבל ברגע שהוסבר לי (אני תמיד חושב נורא מהר כשמסבירים לי לאט לאט...), כיבדתי כמובן את הבקשה ואת המרצה ושיניתי את הכותרת למשהו יותר בנאלי. באמת, שאלתי את עצמי, איך הגעתי ל"הקואצ'ינג של הרב קוק?" בסדר, הצליל מעניין – אבל מה לענק הרוח של הדור האחרון, מקובל, משורר, מבשר הגאולה - עם שיטה יחסית חדשה להתפתחות אישית, שמקורה בעולם הספורט בכלל!? אכן, הכותרת הנלוזה הנ"ל לא הייתה אלא יצור כילאים שעדיף היה שלא נברא...

ובמחשבה שלישית, אני כן חושב שכותרת זו מבטאת משהו עמוק ממה שנדמה ממבט ראשון...
אחרי שחזרתי בתשובה, חיפשתי בכל הפינות של היהדות, אצל הספרדים והאשכנזים, החסידים והליטאים, החרדלים והלייטים, הרוחניים והפשטנים... ולא מצאתי לנפש טוב מהרב קוק זצ"ל.

אודה לא אבוש: שנים לא הבנתי מילה מכתביו. הייתי קורא מדי פעם, פה ושם, משפט או קטע של הרב – ותמיד חשתי תסכול הגובל בייאוש. לא הבנתי למה התכוון המשורר. משפטים ארוכים מדי, מילים לא מובנות, תחביר מסובך...

אבל יום אחד, בחסדי ה', נפתח לי פתח. ולא, זה לא רב או תלמיד חכם דגול שפתח בפניי את אוצרות כתבי הרב - אלא עבודה נפשית אישית. במשך שנים הלכתי להרבה קורסי מודעות עצמית, קואצ'ינג, התפתחות אישית, דמיון מודרך, עבודת המידות, הבנת כוחות הנפש וכו'. כל מיני. דברים עמוקים ודברים רדודים.

העיקר לחפש הרבה ולמצוא מפעם לפעם כלים פרקטיים ליישום מעשי של התובנות העמוקות שתורתנו הקדושה מעניקה. ופתאום זה קרה, כמו בסרט, פתחתי את הליקוט הנפלא "יש לך כנפי רוח" והבנתי על מה הרב מדבר. לא הכל, כמובן. מעט מן האור.

אבל בגדול מה שהתברר לי מעבר לכל ספק הוא שככל שאדם עובד כדי להיות מודע למה שקורה בתוככי נפשו ומנסה להכיר את עצמו באמת - כך הוא יזכה להבין את דברי הרב קוק. הוא פשוט אמן בכוחות הנפש, חקר כל נטייה שלו וגילה מחוזות שרק מי שטייל טיול פנימי מעמיק יכול להבין ולבטא. זו התשובה שהרב חיפש כל חייו: שֶׁיָּשׁוּב הָאָדָם אֶל עַצְמוֹ, אֶל שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וּמִיָּד יָשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים. (אורות התשובה ט"ו י)

אז נכון, חלילה לנו לעשות את תורת הרב קוק קרדום לחפור בנפשות ישראל. הוא לא קואצ'ר והתורה אינה תרפיה. אבל תורת הנפש של הרב מאירה לנו את הדרך ומאפשרת לנו להתמצא בעולם הפנימי הסמוי מן העין. בתור מאמן אישי ומטפל, לא עובר יום אחד מבלי שאני שם לב איך לימוד כתבי הרב משפיע ישירות על העבודה שלי עם האנשים שאני זוכה ללוות בדרכם אל עצמם. הרב קוק מביא את האור. אבל האור זקוק לכלים פרקטיים, שניתן למצוא בין היתר בעולם הפסיכולוגיה, הדמיון והטכניקות המגוונות שמרכיבות את עולם הטיפול והאימון.

הרב קוק, זכר צדיק לברכה, לא עסק בקואצ'ינג. אבל כתביו המעמיקים פותחים בפני כל מי שעוסק בנפש שלו או של האחרים, צוהר אל הבנת הנסתר והכמוס בנבחי העולם שבפנים.

הכותב: מאמן אישי ומטפל זוגי. מנהל בית הספר 'טוב ומיטיב' להכשרת מאמנים ומטפלים ברוח היהדות.