שמחת תורה - "קשה עלי פרידתכם"

אף שבכל השנה יש להיזהר בשתיית "לחיים", לצורך השמחה המיוחדת של החג הזה, מותר לשתות קצת "משקה", והדבר איננו מזיק.

הרב משה שילת , כ' בתשרי תשפ"א

משה שילת
משה שילת
צילום: באדיבות המצולם

זהו זה, הגענו לשיא של חודש תשרי. כעת הזמן לקפוץ, לרקוד, לשמוח ולשאוג בשמחה שאין עוד מלבדו. לחיים!

שמחת תורה הוא החג שחותם את תשרי, החודש הקדוש והמתוק.

החודש השביעי שהוא, כדברי המדרש, שׂבע ומשׂביע בכל טוב לכל השנה, מסתיים ב"פאנצ'-ליין" מפתיע ועוצמתי. אחרי התקיעות של ראש השנה ותפילת הנעילה של יום כיפור אנחנו מגיעים לשיא חדש בשעת ההקפות בשמחת תורה.

בחסידות חב"ד ידוע ואף מורגש כי זמן ההקפות הינו ממש כשעות השיא של תפילת נעילה ביום כיפור ותקיעת השופר בראש השנה. אלו שלושת הזמנים המרטיטים של חודש תשרי. השניים הראשונים הם בצעקה, יראה והתנתקות מן העולם, מה שנקרא בחסידות "העלאה", והשלישי הוא ב"המשכה" לתוך העולם, בשמחה עצומה שאין דומה לה במשך כל השנה.

אף שבכל השנה יש להיזהר בשתיית "לחיים", לצורך השמחה המיוחדת של החג הזה, מותר לשתות קצת "משקה", והדבר איננו מזיק.

ענני במרחב!

"'מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה', שמן המצר שבראש השנה נעשה מרחב בחג הסוכות" (האדמו"ר הזקן). כל ימי הסוכות, "זמן שמחתנו", הינם הגילוי של ה"בכסה", של הכיסוי שבראש השנה. "בכסה - ליום חגנו". אבל השיא של הסוכות ושל החודש כולו הוא בשמחת תורה.

חז"ל אומרים ששמיני עצרת הוא כמו בנים הנפטרים מאביהם והוא אומר להם "קשה עלי פרידתכם", עכבו עוד יום אחד ונחגוג יחד את הסיום, רק אני ואתם. והחגיגה הזו בעלת עוצמה אדירה, כפי שלא חגגו בכל החודש, והיא יכולה להגיע רק אחרי העבודה הרבה של כל חודש תשרי.

לאורך כל תשרי אנחנו מקבלים "אורות מקיפים" לכל השנה. בדומה ל"הר כגיגית" במתן תורה ולחופה המקיפה את החתן והכלה, אנו מקבלים כוחות לעבודת ה' של כל השנה. בכל החודש הזה אנחנו עובדים קשה, קשה מאוד, ומקבלים מתנות רבות, אך שמחת תורה היא "המקיף הכללי". "שמחת תורה הוא כלל גדול יותר, הכולל כל חודש תשרי, כי אז נמשך בחינת מקיף העליון הכללי, בחינת שעשועי המלך בעצמו, כתר תורה, וגילוי זה נמשך בשמחת תורה בריקודים" (הרבי מליובאוויטש).

הריקודים

השמחה העצומה של שעת ההקפות היא רצינית מאוד ומשפיעה על כל השנה. רבי יוסף יצחק מליובאוויטש אמר בשם אדמו"רי חב"ד שקדמו לו: "אזהרה (!) לייקר במאוד את השעות של שמיני עצרת ושמחת תורה. בכל רגע יכולים לשאוב אוצרות בדליים ובחביות בגשמיות וברוחניות, וזאת על ידי הריקודים".

בשעת ההקפות מקבלים מתנות רבות לכל השנה, ובהקפה. כך הסביר הרבי: "בשמחת תורה בשעת ההקפות יכול יהודי לפעול דברים גדולים מאד. ישנם סוחרים, שנותנים סחורה רק במזומן, בהקפה אין הם נותנים. וישנם סוחרים, שנותנים גם בהקפה. הקדוש ברוך הוא הוא כמו הסוחרים שנותנים גם בהקפה. זהו 'הקפות' מלשון 'הקפה'. בשמחה שבשעת ההקפות יכולים לקבל הרבה סחורה, הניתנת בהקפה. אבל כאשר לוקחים סחורה בהקפה נעשים משועבדים - צריכים לפרוע את החוב. דבר שצריכים לעשות מדי יום ביומו".

הפסוקים

לפני הקפות אנו אומרים-שואגים בשמחה את הפסוקים המרוממים. אלו הפסוקים שמכריזים את השמחה העצומה שמתגלה ביום הזה, יום הגילוי של ה' יתברך בעולמות. האדמו"ר הזקן מסביר שהפסוקים האלו הם גם מעין הוכחה והסבר לשמחה העצומה של שמחת תורה.

למה יהודי יכול לרקוד במשך שעות כמו ילד קטן? כי "אתה הראית לדעת" ש"אין עוד מלבדו"! למה יוצאים מהכלים? כי "מלכותך מלכות כל עולמים" ו"לעושה נפלאות גדולות". זה קורה כאן ועכשיו וביום הזה הכל גלוי. (מומלץ לומר את הפסוקים אחרי שתיית כוסית "לחיים").

אחרי הפסוקים נצא להקפות, הולכים לעבוד עם הרגליים. העצמוּת מתגלה ולנו נותר רק לרקוד איתה, להיות רגליים לקדוש ברוך הוא ולספר התורה.

לא מנסים עכשיו להבין שום דבר ולא רוצים להבין שום דבר. רוצים ישועה, רוצים קשר שמעל הטבע עם ה'. הושיעה נא! הצליחה נא! תן לנו שנה שבה נהיה איתך יום יום, שעה שעה, דקה דקה ושנייה שנייה.

גם השנה עם הקורונה - שתסלק מכאן במהרה אמן - הכל רלוונטי! נתנהג בזהירות, נקפיד על הכללים אבל נגיל ונשיש בזאת התורה! לא ניתן לעצמנו שום יאוש ושום הנחות בשמחת החג.

עם כל האתגרים ועם כל הקשיים שלא אנחנו בחרנו בהם ולא אנחנו עשינו אותם, כך רוצה ה' את החג הזה בשנה הזו! והוא רוצה שנשמח בשמחה רבה ועצומה. חג שמח!