הסגר שולח ילדים רבים אל המסכים והמעקב אחר התכנים והשעות נראה כמעט בלתי אפשרי. על ההתמודדות ההורית עם הסוגיה המורכבת שוחחנו עם הרב חגי לונדין.
כבר בפתח דבריו קורא הרב לונדין להורים ולמחנכים להיכנס לפרופורציות ולהבין שחלק מההצלה היא לא לזעוק 'הצילו'. "אני מציע בתקופה הזו, שבה נמתחים הגבולות בכל התחומים, להיכנס לפרופורציה. בעיני תשפ"א זה ראשי תיבות תהיה שנת פרופורציות אמן".
לדברי הרב לונדין "אנחנו בתקופה מאתגרת ללא ספק", ועם זאת הוא מזכיר לכולנו כי "החינוך של הילדים לא קם ולא נופל על התקופה הזו. אנו שומע מושגים כמו 'דור אבוד' ו'צלקות שישארו', אבל בסופו של דבר 90 אחוז מהחינוך זה החוסן הנפשי של ההורים והמורים שמקרינים שליטה גם כשאנחנו יודעים שהם לא כל כך בשליטה".
באשר לסוגיית המסכים וההתמודדות איתם אומר הרב לונדין כי אכן "ברור שאנחנו במצב שבו הילדים בתוך הבית וכל המערכות פחות מתפקדות ואז ממילא יש נטייה להגיע למסכים. ההתמודדות צריכה להיות בכמה מישורים: לתת הגבלות בקצבי זמן, למרות שזה מאוד מפתה לשלוח את הילד למחשב ולהרוויח קצת שקט. לדבר הזה יש נזקים ברורים".
ובנוסף יש את סוגיית התכנים והשליטה עליהם: "להורים יש אפשרות לשלוט בתכנים. כשמגבילים זן נכנסים לשליטה. מחשבים ומסכים צריכים להיות במקום גלוי בבית. כשהילד יוצא עם הטלפון או עם המחשב הנייד לגינה או לחדר משלו זה מתכון בטוח לכך שהוא יכול לעשות דברים שהוא לא אמור לעשות. מיקום בולט נותן עוד ממד של בקרה".
"אי אפר לתת לילדים קטנים סמארטפונים ללא סינון, ואפשר גם לגרום לכך שלא יהיו להם סמארטפונים עד גיל מסוים אלא שישתמש במכשירים פשוטים יותר", זאת בהתאם לנורמה החברתית הסביבתית, אך "במידה ונמצאים במצב שבו כל החברים נמצאים בווטסאפ וכו', יש אפשרויות של שליטה וסינון בתוכנות שונות או לפחות להקצות זמן מסוים לווטסאפ ומעבר לו הטלפון נשאר אצל ההורים. המשחק בין מתן המרחב לבין השליטה של ההורים זה משחק שאנחנו נמצאים בו כל הזמן. הרבה פעמים הויתור של הורים בתואנה של המצב הקשה וכו' הוא תחילת הבעיה. אנחנו רק במצב של סגר, אנחנו לא במלחמת עולם, לא בהתמוטטות של האדמה ולא במתקפת חייזרים".
לזאת מוסיף הרב לונדין ומזכיר את חשיבות היוזמה לפעילויות יצירתיות אחרות, כולל ספורטיביות, ועוד הוא מזכיר למי ששכח ש"בעולם המסכים יש גם דברים חיוביים. זה לא רק סרטים ודברים לא צנועים או לבהות באוויר. יש הרצאות TED שנותנות ידע באנגלית וידע כללי, אפשר למצוא סרטים בעלי תוכן חיובי", הוא אומר ומזכיר את יוזמת ערוץ TOV "המבקש לקחת את כל הסרטים והסדרות עם בקרה ושליטה עליהם מה שמאפשר חוויית צפייה טובה יותר. הפתרונות קיימים אבל העמדה הכללית בבית חייבת להיות שאנחנו בתקופה מאתגרת אבל אנחנו בבית עם שליטה, כיוון, אופטימיות ויצירתיות וכל אלה יעזרו לעבור את התקופה בשלום וגם אם יש נזקים הם יתוקנו בהמשך".
בהמשך דבריו מתייחס הרב לונדין גם לאתגר הלימודים ב'זום': "כולנו מכירים את הבעייתיות של הזום מצד התלמידים ומצד המורים, שאפשר להיות בו וגם לא להיות בו. אפשר לא לפתוח מצלמה או לשים תמונה, אבל גם כאן יש פתרונות כמו טכנולוגיה שמאפשרת לדעת אם נפתח מסך נוסף בזמן הזום. זה לא פתרון כולל אבל זו דוגמא לתחילת פתרון".
"השאיפה היא לעשות נורמליזציה של הלימוד גם בתקופת הזום. לא לחשוב שבעידן הזום לא ניתן לדרוש מהתלמידים שום דבר. אפשר לחייב לפתוח מצלמות, לתת עבודות ולהפעיל את הילדים. זה לא מושלם, אבל אפשר לייצר חוויה מקסימאלית של למידה. אני שומע מורים שמספרים על יצירתיות ועל עבודות שמותאמות ללימוד מרחוק, מחנכות לעצמאות ולאקטיביות. הדברים ניתנים למיקסום במיטב היכולת".